כשאסף אבידן עלה לבמה ואמר "בוקר אור", אפשר היה לראות את פניהם של מאות המעריצים שבאו לראות אותו בבארבי מאירות. אבידן הוא אחד האמנים המיוחדים שהמוזיקה הישראלית דאגה לייצר בשנים האחרונות, אם לא החלוץ המבטיח ביותר, דוגמה לכל השרים באנגלית ששואפים לפרוץ מחוץ לגבולות הארץ.
אי אפשר להתיק מאבידן את המבט
סיבוב ההופעות הקיצי בחו"ל העצים את הנוכחות הבימתית של אבידן. הבחור הצנום והיפה הפך לפרפומר שיכול להתחרות באמנים הישראלים הגדולים ביותר. אי אפשר להתיק ממנו את המבט. הקול מנצח את הגיטרה החשמלית בקרב על גובה הדציבלים. בתקשורת עם הקהל הוא משלבכ הומור כמו ב"אני רוצה לנגן שיר שביקשו ממני במייספייס... סתם...זה היה בפייסבוק, והכריזמה שלו בלתי נגמרת.
ההופעה נפתחה בשיר המצוין "Brickman", הפותח את האלבום החדש "Poor boy/ lucky man" וזוכה בו לתפנית קרקסית. בהופעה הוא פתח מסיבת רוקנ'רול סיקסטיז-סבנטיז-סטייל, שמושפעת מג'ניס ג'ופלין (ההשוואה המאוסה ביותר) ולד זפלין (ההשוואה המגניבה ביותר). אבידן והמוג'וז המוכשרים שסביבו המשיכו בסט שירים מהאלבום החדש, תוך כדי גיחות קטנות לאלבום הקודם והמצליח " The Reckoning", שעזרו לקהל להתחבר.
השירים הישנים היוו את רגעי השיא
אלו היו רגעי השיא של הערב. "Hangwoman", "Weak", "Maybe You Are" ו- ""her Lies עלו על השירים החדשים הן מבחינת הביצועים של ההרכב והן בחיבור עם הקהל ובתגובות ממנו. פעם אחרי פעם הם הרימו את הבארבי למעלה, עד שאחריהם באה הנחיתה.
דווקא "Small Change Girl", הסינגל הראשון שיצא מאלבום החדש והשיר המצופה ביותר בהופעה, זכה לביצוע מאכזב, אכזבה בודדה מתוך כשעתיים של נגינה. זה קרה כשאבידן ניסה להשלים בפסנתר את חלקו של שלומי שבן, שמנגן בהקלטה המקורית, ובו בזמן לנגן במפוחית. אבל גם הוא ידע לומר בסוף: "שלומי מנגן מגיל ארבע, ואני מתאמן רק חודשיים".
הדס קליינמן הצטיינה לאורך כל הערב
הדס קליינמן, הצ'לנית המוכשרת, פיצתה על חסרונו של שבן בנגינה מרגשת על הכלי הגדול. בכלל, קליינמן ראויה לציון על נגינה מצוינת לכל אורך המופע, כחוליה המשלימה לשאר המוג'ואים.
בהדרן עלו אבידן וקליינמן לביצוע של "Devil & me", ונשמעו כשני חצאים משלימים, המנגנים יחד יצירה מדהימה ועמוקה, שאולי מוכרת פחות לחובבים מזדמנים, אבל כל מי שבאמת אוהב מוזיקה יידע להעריך אותה. בהמשך פרק ההדרנים זכה " "Wasting My Timeלביצוע גרובי ומרקיד, וב-"Losing Hand" שזכה לביצוע מושלם חזר אבידן והפגין את יכולותיו הווקליות הוורסטיליות ומעוררות ההערצה.
האם זה צינון או שאתם מתרגשים לראות אותו?
שני הקטעים האלה, שניהם מהאלבום החדש, שיקפו היטב את השינוי בצליל שעבר על אבידן והמוג'וז. לזכותם ולכבודם ייאמר שלא ניסו להתחקות אחרי ההצלחה של "The Reckoning", אלא ניסו לעשות משהו אחר. כי אין דבר יותר מגוחך מלהקת רוק שמנסה לעשות שוב את אותו דבר. ההפקה באלבום החדש באמת מושלמת, אבל עדיין, על הבמה השירים הישנים עדיין עובדים יותר טוב מהחדשים, ועל זה הם צריכים עוד לעבוד.
לפני הביצוע של השיר הלפני אחרון בהופעה, "Poor Boy", התוודה אבידן על מחלה שלא נגמרת, בה הוא לוקה כבר חודש, וכל המצוננים בקהל משכו באפם. או שמא לא היה זה הצינון, אלא ההתרגשות לשמע הביצוע שהיה מלא בכנות ואהבה, בסיומו של ערב על טהרת הרוקנ'רול, שהותיר בלב את תקוות ה-Mojo Love.