יוסלס בהופעה 5 (צילום: עדי יוחליס)
אחת ההופעות הכיפיות של הזמן האחרון | צילום: עדי יוחליס

חובבי השירה בציבור ישמחו וודאי לדעת שיש אלטרנטיבה רוקיסטית לזמר העברי של שרהל'ה שרון. קוראים לזה הופעה של Useless ID. רביעיית הפאנק-רוקרים המנוסה הוכיחה אמש שהיא מסוגלת למלא את מועדון הבארבי עד אפס מקום, ולהביא מעל ל-700 איש מכל הגילאים לדקלם בקצב אחיד ומתואם את שירי הלהקה מכל הזמנים, כאילו התאמנו על כך מבעוד מועד.

הופתעתי לגלות שהקהל הכיר בעל פה את מילותיהם של כל השירים מאלבומה החדש והשישי של הלהקה "The Lost Broken Bones", שהושק אתמול באופן רשמי בישראל. כנראה ששוק ההורדות הווירטואלי עושה את שלו, ומרבית הקהל האזין לאלבום הרבה לפני שזה יצא בארץ.

מקץ שעתיים של המתנה ולאחר הופעת חימום מוצלחת במיוחד של "לוס כפרוס", עלתה Useless ID על הבמה וסיפקה את אחת ההופעות האנרגטיות והכיפיות שהיו פה. במשך שעה וחצי ניגנה הרביעייה קולאז' שירים מכל אלבומיה, כשהיא שומרת על תבנית קבועה של שיר ישן – שיר חדש.

הסולן יותם בן חורין לא שכח להפעיל את הקהל, אלא שזה מצידו שיתף פעולה מצד אחד, אך גם דאג לצעוק "יותם ההומו" מצד שני. ככה זה קהל של הופעות פאנק בישראל - הוא כפוי טובה ולא באמת חושש לירוק לך בפרצוף, אבל הוא גם יראה נוכחות מלאה בהופעה שלך ולא יהסס להשוויץ בכך שלמד בעל פה את מילות השירים. מבולבלים? גם אנחנו.

שיא הערב נרשם כששאנן סטריט מה"דג נחש" עלה לבמה על תקן הראפר שבא "לשבור את הבית", לקח את המיקרופון וביצע ביחד עם Useless ID את אחד הלהיטים הכי גדולים שלה, "State of fear". הביצוע היה כל כך מוצלח עד שלא אתפלא אם הלהקה תפנה בקרוב לשאנן ותבקש ממנו להקליט ביחד את הגרסה המשותפת.

מוקי, ראפר נוסף שגם הוא היה אמור להתארח, הצהיר על 40 מעלות חום ונשאר בבית. את מקומו תפס אביטל תמיר, סולנה של להקת "בצפר", שהצטרף ל-Useless לגרסת כיסוי של "Hey Ho lets go" של הראמונס, קלאסיקת פאנק אהובה במיוחד.

ההופעה הסתיימה עם הדרן שאחריו עלה לבמה האחד והיחיד: דני סנדרסון. הגיטריסט הותיק והמפורסם ניגן שני שירים עם הלהקה, כולל ביצוע מרענן במיוחד לשיר הנעורים הקלאסי "הגלשן", שנכתב על ידי סנדרזסון בהשפעת ה"ביץ' בויז" והפך לאבן דרך מוזיקלית בתהליך ההתבגרות של כל ילד חובב מוזיקה. שירה בציבור, כבר אמרתי?

כשמאזינים לאלבום החדש "The lost broken bones" אפשר לחוש בתהליך ההתבגרות שעברה הלהקה במהלך השנים. מדובר באלבום פחות צעקני ומרדני מיתר האלבומים של הלהקה, ועל כן נחשב לבוגר ולמגובש מכולם. עם זאת, השירים החדשים כשהם מנוגנים LIVE, משתלבים באופן טבעי מאד עם הלהיטים הישנים, ואמש לא הורגש כל הבדל סגנוני ביניהם.