הדג נחש מופע השקה באמפי שוני, שאנן סטריט (צילום: ענבל צח)
כל כך מבסוט שיש לו מיקרופון ביד, הדג נחש השקה בשוני, שאנן סטריט | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה בשוני (צילום: ענבל צח)
הנוער העובד, הלומד והמעשן. הדג נחש מחוברים לקהל | צילום: ענבל צח
הדג נחש הם מעבר לכל ספק הלהקה הכי חשובה בישראל בעשור וחצי האחרונים. ההרכב שהגדיר מחדש את הישראליות הצעירה, האכפתיניקית, המעורבת, שניבא את המחאה החברתית, שמנחם בשכול, שמצביע על האופק ואומר - "אחרינו". השמאל הישראלי כמעט מת, המפלגות כמעט מתו, תנועות הנוער כמעט מתו, רבין מת באמת - רק הדג נחש נשארו. להקה שהשירים שלה הם המנוני תנועת נוער חדשה, הנוער השר, המקפץ, החושב, המעשן, העובד והלומד. להקה שהופעה שלה היא כמו פעילות לחניכים בקן, שהסולנים שלה הם הקומונרים, שכתבו והלחינו מחדש את הטקסטים המכוננים עליהם התחנך כאן הדור של מחאת הקיץ. להקה שמי שמעריץ אותה ומגיע לגיל 18 מרגיש צורך להתגייס לנח"ל, לעשן ג'וינט, לצאת להפגנה, לצעוק על הביבים, הבנטים והלפידים, כי אכפת לו מהמדינה.

למעשה, בעשור האחרון, הדג נחש היא לא רק היורשת של כוורת ומשינה לתואר "הלהקה של המדינה", הדג נחש היא להקה שיש לה מדינה, להקה שהמלחמות הקטנות והמעצבנות, המחאות על עוולות הממשלה, הטרנדים החברתיים, החרדים והמתנחלים, הטייקונים והערבים, כותרות העיתונים, פזמוני הסופרים, הפתיחים למהדורות ותוצאות הבחירות - כולם מתגייסים כדי לספק לה חומר. חומר מקומי. חומר משובח. חומר ששווה לשיר אותו, שרוחש ללב הציבור, החומר ממנו עשויות קריירות מפוארות של אמנים אמיתיים, אמנים שהרוח שלהם נושבת עוד מהמחאה נגד יום כיפור בסבנטיז, נגד לבנון באייטיז, נגד האינתיפאדה בניינטיז, אמנים שאומרים את האמת שלהם, שכמו נוצקו בתבנית נוף מולדתם להיות להקת ימי הסטודנט הנצחית של ישראל.

"זמן להתעורר"

עם קובי אוז - "מבסוט"

הדברים האלה נכתבים, כמובן, מתוך הערכה גדולה. כי אין על הדג נחש. באמת שאין. הם תותחים, והם יודעים את זה. וכולם יודעים את זה. מהמעריצים שלהם, עד אלה ששונאים אותם ומקנאים בהם. כולם יודעים שהם ייכנסו לאולפן עם יוסי פיין וייצאו עם חבילת הפמפלטים הרעננה של החבר'ה "הטובים", הנכונים והעכשוויים, עם ההמנונים החדשים של "מיטב בנינו". הקהל, התעשייה, המבקרים, גלגלצ, חברי הכנסת, הלונדונים והקירשנבאומים - כולם מחכים לשירים החדשים של הדג נחש, כמו שמחכים לכותרת של "ידיעות אחרונות" בבוקר, לקמפיין בגדי הים הבא של בר רפאלי, או להרכב של הנבחרת ערב משחק גורלי במוקדמות. ההבדל הוא שהדג נחש, בכל אלבום, תמיד עולים למונדיאל, וברוב המקרים גם מייצגים אותנו בכבוד. כאן, בביצה הקטנה שלנו, הם האלופים הנצחיים של ההווייה הישראליאנית יפת הבלורית והתואר מודל שנות האלפיים, זו שרבים כל כך מנסים להגדיר ולאחוז בה.

תמיד צודקים

והם תמיד צודקים. האג'נדה מנצחת. הכאפה מצלצלת. אתה קורא שיר של הדג נחש ומהנהן. אתה לא יכול שלא להסכים, עם עוד שיר נחמה או שיר הפגנה. הם לא היו צריכים את "דפני ליף" - הם המציאו אותה עוד לפני שהיא בכלל ידעה שהיא קיימת. הם העלו את יחימוביץ', את דב חנין. הם הרעישו והפגיזו ברחוב הישראלי בעד הערכים הרלוונטיים-לנצח, כשכולם עוד התמכרו כאן לחגיגות סוף המילניום הקודם. הם האמינו שאפשר לשנות, גם כלשאף אחד זה לא הזיז את התחת, עם "מספרים" ו"לא פראיירים". לא סתם עד לאלבום האחרון לא היה להם אף שיר אהבה אמיתי אחד (וגם באלבום הזה, ב"נוגעת", זו תשוקה על תנאי, מעורבבת בפוליטיקה), כי הדג נחש היא לא להקה של שירי אהבה, אלא של שירי צעקה. זה אצלם בדם. פשוט יש להם את זה, בשילוב הנדיר שבין יושרה מוצקה, אינטליגנציה אינטלקטואלית, אופי חזק, אנרגיה בלתי נדלית, יכולות מוזיקליות גבוהות ויכולות הגשה שהשתכללו עם הזמן.

הדג נחש מופע השקה בשוני, קוזי אוז (צילום: ענבל צח)
"מבסוט". גיא מר ושאנן סטריט עם קובי אוז | צילום: ענבל צח

הדג נחש מופע השקה בשוני, יוסי פיין (צילום: ענבל צח)
"עוד אח אחד". גיא מר עם יוסי פיין | צילום: ענבל צח
בגלל כל אלה הופעה של הדג נחש, בטח שהשקת מופע באמפי שוני, בעל האווירה המיוחדת שהוא יוצר, שילוב של משפחתיות וחגיגיות, אמורה להיות לא פחות מהופעה מצוינת, מעולה. הופעה שהיא חוויית גיבוש חברתי מאחידה שמשאירה עליך רושם משמעותי, נותנת לך תחושה שאתה חלק ממשהו גדול וצודק, כמו ועידת צעירי מפלגת היושר וההגינות. אתה שר איתם את המילים, מניף את הידיים באוויר כשהם אומרים לך, מנתר כשמבקשים ומוחא כפיים לפי הקצב. זה טקס, ריטואל מוזיקלי-פוליטי שכיף להיות חלק ממנו, כי אתה מרגיש את מה שמרגיש כל מי שמעריץ להקת רוק טובה - שאתה חלק מהקולקטיב, חבר לדרך, בתוך העניינים, שותף סוד, שאתה יודע וחש דברים שכל מי שנמצא מחוץ למסגרת הזו, לא יבין לעולם.

עומדים באתגרים

הדג נחש כל כך משופשפים בנגינה יחד, בעיבודים העסיסיים, באחזקת הבמה, בהתלהבות שלוחצת על הדוושה, ביצירת אווירה של מסיבת להיטים, עם סקציית כלי הנשיפה המבריקה שלהם, עד שהם נותנים לך את התחושה שמבחינתם אין כבר הרבה אתגר בליצור מופע עוצמתי, מושקע, עשיר בגרובים ומרובה סטיילים, שיפתח לכולם את הראש וירים את כולם לריקודים, גם כשהם משאירים בחוץ להיטים גדולים כמו "לזוז" ו"לא מוותר", או שירי מחאה כמו "מספרים" ו"חליפות" (שנדחק החוצה מההדרן מפאת קוצר זמן).

האתגרים מבחינתם אמש היו אחרים - למצוא איזונים נכונים בין הלהיטים מאלבומים קודמים לשירים היותר כבדים מהאלבום החדש, לבנות שילוב נכון של האורחים הרבים בתוך מסגרת של שעתיים ו-23 שירים (כולל אלה של האורחים), ולתת במה נאותה לכל אחד מחברי הלהקה. והם עומדים באתגרים האלה אחד אחד. למשל, שלומי אלון בסקסופון וחליל, יאיא כהן-אהרונוב בבס ועוד, דודוש קלמס בקלידים, משה אסרף בתופים ויוסי מזרחי בגיטרה חשמלית - כל אחד מהם קיבל סולו נגינה משמעותי במהלך המופע, אם לא שניים, או שלושה.

הדג נחש מופע השקה באמפי שוני, טריפונס (צילום: ענבל צח)
תן לו בטריפונס | צילום: ענבל צח

הדג נחש מופע השקה בשוני, פלד (צילום: ענבל צח)
תן לו בראש. הדג נחש ופלד | צילום: ענבל צח
מבחינת האורחים כדאי לשים לב שהדג נחש בחרו (באלבום, ובמופע) לא בכוכבים נוצצים שנועדו למשוך קהל אחר וליצור אווירת "שופוני, תראו את מי אני מארח", אלא בדמויות משלימות, כל אחת מגזרה אחרת. פלד מעולם ההיפ הופ וההארדקור-ראפ שהביא איתו את האדג'יות, טריפונס בגוון היווני שהצליל שלו באמת עושה חשק לכוסית אוזו, "חלאס" הערבים עם הכבוד של המגזר, קובי אוז, כמחליף לדקלון, מהים תיכוניות, שה"מה עשית" שהוא שר סולו עשה חשק להופעת איחוד של טיפקס, וכמובן יוסי פיין, הגרוב-מאסטר, שמחבר אותם לבינלאומיות, לרגאיי, לfאנקי ולאפריקה. כי בעולם של הדג נחש אין כוכבים, גם לא ממש בתוך הלהקה. גרעין נח"ל כבר אמרנו?.

פתיחה לא מנחמת

עם זאת, היתה אמש בעייתיות קלה בסדר השירים. למשל, התבקש לפתוח עם "זמן להתעורר", שיר הנושא של האלבום והמופע, אבל הם פתחו דווקא עם "שיר נחמה" - הלהיט הגדול של האלבום הקודם. גם הסיום העייף (יחסית) של "יום שישי" נראה נחמד על הנייר - לנגן את השיר האחרון של האלבום, בהופעה שמסתיימת ביום חמישי ב 23:15 ועוד רגע יגיע אותו יום שישי - אבל בפועל, מופע כמו שהיה אמש באמפי שוני, צריך לגמור בלהיט מרקיד שיעיף לקהל את שאריות האנרגיה מהגוף. אבל בין הפתיחה לסיום מרבית ההופעה זרמה כמעט חלק, עם הפסקות מתודיות לחיבורים וכיווני כלים, שבתוך הדרייב הכללי היו כמעט בלתי מורגשות.

הדג נחש מופע השקה בשוני, חלאס (צילום: ענבל צח)
מתחברים לחומר מקומי. הדג נחש וחברי חלאס | צילום: ענבל צח

הדג נחש מופע השקה באמפי שוני, גיא מר (צילום: ענבל צח)
גזרת הלהיטים. גיא מר | צילום: ענבל צח
כך או כך, הדג נחש עלו אמש לבמה באמפי שוני, עם אחד האלבומים המרתקים שיצאו כאן בשנים האחרונות. בעבר הם התמחו בלהפוך את ההיפ הופ-fאנקי-אר נ' בי שלהם למוזיקה ישראלית מקומית, שמדברת לקהל היושב בציון בגובה העיניים - וחיברו אותו למזרחית, לרוק, לפופ, לרגאיי, לשירי ילדים. באלבום החדש "זמן להתעורר" הדג נחש הלכו עוד צעד מזרחה, וחיברו את הפלואויים שלהם למוזיקה ערבית, תימנית, יוונית. השקשוקה יצאה להם הפעם חריפה ומתובלת מתמיד, כששאנן סטריט הוא הטבח הראשי, שעומד ומערבב את הטעם הישראלי עם אלה של השכנים מסביב.

אין דג בלי נחש

לצורך האיזון עומד לצידו גיא מר, שאחראי על גזרת ההמנונים הלהיטיים כמו "לא מספיק", "פזמון", או "מבסוט", שמחבר היפ הופ ותימנית, ישר לראש. כי הרי אין דג בלי נחש, אין שירי מחאה ומוזיקה ערבית עם חברי להקת "חלאס" או "אילו זה היה" היווני עם טריפונס, שכולל טקסט בערבית, בלי איזון של חורכי הרחבות, שיחזירו את הצבע ללחיים הנצחוניות של הקהל והלהקה.

הדג נחש מופע השקה בשוני, יאיא כהן אהרונוב (צילום: ענבל צח)
אקסטרה לארג' ביט. יאיא כהן אהרונוב | צילום: ענבל צח

הדג נחש מופע השקה בשוני, שאנן סטריט, שלומי אלון (צילום: ענבל צח)
משופשפים. שאנן סטריט, שלומי אלון | צילום: ענבל צח
כל אלבום של הדג נחש הוא פוליטי, אבל גם בגזרה הזו, נדמה, שהם הלכו הפעם עוד יותר רחוק. "קובלנה על מפלגות ישראל" ו"זמן להתעורר" (שמחבר מטאל עם מזרחית) הם כבר מזמן במיינסטרים והרימו את הקהל בשוני לגבהים חדשים. "אינני בוגד", שסטריט שר עם ליווי דרבוקות של החברים מ"חאלס", הוא השיר הכי כואב שיצא באלבום של אמן מיינסטרים ישראלי מזה שנים, טקסט שהוא כתב אשמה נגד כל מי ששולט כאן, שיר שצריך להדהד בראש כשקוראים על "אסירי X" או קבוצות מיעוט גדולות שנמצאות כאן בין הפטיש לסדן.

משוררי האמת הכואבת ונביאי הזעם

אם יש להקה ישראלית שבאמת שווה להעריץ ולהרגיש חלק מהמשפחה הגדולה שלה, הרי אלה הדג נחש. נכון, זה לא קל. כי הופעה של הדג נחש בסיבוב הנוכחי (ובכלל) לא רק מספקת fun, הצדקה להיות סטלן, ומקום נהדר להכיר בו כוסיות אינטליגנטיות, או סיבות לעוף על עראק איילים ב"סלון של סלומון". ממש לא רק.

הדג נחש, במהותה, היא להקת משוררי האמת הכואבת ונביאי הזעם, להקה שמנסה לחבר בין קרעי העם, בין מפלגות ישראל לבין הקובלנה, בין מדינת ישראל למדינת יהודה, בין תל אביב לירושלים, בין שדרות רוטשילד לקריית הממשלה, בין המהדורה של אתמול לכותרת של מחר, בין היותנו מבסוטים להיותנו שירת הסטיקר, או במונחי 2013: שירת הטוויטר.

רשימת השירים במופע: שיר נחמה, קובלנה על מפלגות ישראל, אני מאמין, הכאפה המצלצלת, אילו זה היה (עם טריפונס), דאם דאם (טריפונס), זמן להתעורר (עם פאדל ויאסר מ"חלאס"), אינני בוגד (עם פאדל ויאסר מ"חלאס"), מבסוט (עם קובי אוז ופאדל ויאסר מ"חלאס") מה עשית (קובי אוז, עם פאדל ויאסר מ"חלאס"), נוגעת, לא מספיק, לא פראיירים, הכל יסתדר (עם פלד), תן לו בראש (פלד), בסלון של סלומון, פזמון, אקסטרה לארג' (יאיא), עוד אח אחד, מה נעשה, שירת הסטיקר. הדרנים: הנה אני בא, יום שישי

הדג נחש מופע השקה באמפי שוני, גיא מר (צילום: ענבל צח)
הנה אני בא. גיא מר | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה באמפי שוני, שלומי אלון (צילום: ענבל צח)
החלילן משוני. שלומי אלון | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה באמפי שוני,  שאנן סטריט, גיא מר (צילום: ענבל צח)
להקה שיש לה מדינה. הדג נחש - שאנן סטריט, גיא מר, משה אסרף, שלומי אלון | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה בשוני, דודוש קלמס (צילום: ענבל צח)
בהתלהבות. דודוש קלמס | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה בשוני, יוסי מזרחי (צילום: ענבל צח)
ריף מזרחי. יוסי מזרחי | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה באמפי שוני, שאנן סטריט (צילום: ענבל צח)
"אינני בוגד!". שאנן סטריט | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה בשוני, קוזי אוז (צילום: ענבל צח)
עושה חשק לאיחוד של טיפקס. קובי אוז שר "מה עשית" | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה באמפי שוני, טריפונס (צילום: ענבל צח)
אריס סאן היה גאה. טריפונס, "דאם דאם" | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה בשוני, פלד (צילום: ענבל צח)
"הכל יסתדר". עם פלד | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה בשוני, יוסי פיין (צילום: ענבל צח)
גרוב מאסטר. יוסי פיין | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה בשוני, יאיא כהן אהרונוב (צילום: ענבל צח)
אחלה בס. יאיא כהן אהרונוב | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה בשוני, יאיא כהן אהרונוב (צילום: ענבל צח)
אבל לא רק בס. יאיא כהן אהרונוב | צילום: ענבל צח
הדג נחש מופע השקה באמפי שוני (צילום: ענבל צח)
הקומונה. הדג נחש | צילום: ענבל צח