_g.jpg "סימנים של חולשה, ברי סחרוף (צילום: ענבל צח)")
לכתוב על "סימנים של חולשה" של ברי סחרוף זה קצת כמו לכתוב על ליונל מסי או לחילופין על מייקל ג'ורדן. סופרלטיבים כמו "אחד בדורו", "חד פעמי" ושאר מחמאות זה עניין בלתי נמנע - לכן בואו נגמור עם זה כבר בהתחלה - לפני 20 שנה ברי סחרוף המציא את הרוק הישראלי מחדש יחד עם רע מוכיח, ויצר את אחד האלבומים הכי גדולים בתולדות המוזיקה העברית.
אמש במועדון "רדינג 3" בנמל תל אביב הגיעו המונים לחלוק כבוד לאותו אלבום גדול, ולאותם מוזיקאים גדולים שעומדים מאחוריו. לצד סחרוף ומוכיח הציג המופע את ההרכב המקורי שניגן באלבום, עם גידי רז בגיטרות וג'וני שועלי בקלידים, כאשר תם מוכיח ממלא את מקומו של עודד שכטר עם גיטרת הבס.
ההופעה הראשונה מתוך חמש (כרגע) במיני-סיבוב הייתה שיחת היום במה שנהוג לכנות "מדינת תל אביב". כל הכרטיסים לחמש ההופעות אזלו מזמן, ואנשי התעשייה והברנז'ה ניסו בימים האחרונים להשיג כרטיסים ברגע האחרון בכל מחיר, בלי שאף אחד יתלונן שהוא מפסיד את מפגש הפסגה בצ'מפיונס ליג בין מנצ'סטר לריאל.
אחרי כל ההקדמה הזאת, ועם כל המרכיבים האלה, נראה שאי אפשר להיכשל - אבל לפעמים הציפיות יכולות להרוס את החוויה, ויכול להיות שלפחות לחלק מהצופים אמש בהופעה זה בדיוק מה שקרה.
איפשהו בעולם מקביל נערכה הזדווגות אמנותית בין בריאן אינו, פיליפ גלאס וג'יימס בראון, נולד להם ילד בחטא והם החליטו לקרוא לו רע מוכיח. זאת התיאוריה היחידה שיש לי להסביר את כמות הכישרון שיש במוזיקאי הישראלי הזה, וגם ההסבר היחיד לכמות החוצפה (החיובית, לרוב) והתעוזה שיש לו על הבמה.
במובנים רבים, ההופעה אמש הייתה יותר של רע מוכיח מאשר של ברי סחרוף. החלק הראשון הוקדש ל-16 שירי האלבום "סימנים של חולשה", שהתארכו מ-60 ל-90 דקות, בעיקר הודות לאותה תעוזה של מוכיח, שהוסיף הרבה פיתולים, הסתעפויות ואלתורים אלקטרוניים - קומוניקטיביים יותר ובעיקר פחות. בכל פעם שנראה שהוא מאבד סופית את הקהל - סחרוף חזר להכות על הגיטרה ולשיר, וכך ההופעה עברה בשלום יחסית.
פתיחת המופע: "כמה יוסי"
מי שחיפש בהופעה כמה מלהיטי הרדיו של סחרוף נידון לאכזבה איומה. אחרי שסיימו לבצע את שירי "סימנים של חולשה", חזרה הלהקה להדרן שכלל שני שירים משיתוף הפעולה השני של סחרוף ומוכיח, האלבום האלטרנטיבי באמת "11א'". לקינוח קיבלנו את "אינני אוהב אותה" מאלבום הסולו הראשון של סחרוף "הכל או כלום". ההופעה הסתיימה עם קאבר ל-"Children Of The Revolution" של מארק בולן וטי רקס.
זו לא הייתה ההופעה הכי גדולה של ברי סחרוף, זו גם לא הייתה ההופעה הכי מרגשת או הכי נוסטלגית. זה כן היה ערב שנתן הרבה כבוד למוזיקה הישראלית, כאשר קהל מסור הגיע להריע ולכבד מוזיקה איכותית ועל-זמנית, מול להקה שהגיעה לתת עבודה, לא נכנעה לבנאליות והשאירה חותם.
גם מי שהיו חסרים לו להיטי הופעה גדולים של סחרוף (למשל "ככה זה לאהוב אותך", "אין קץ לילדות" או "לב שלם") יכול להתנחם באפקט הנכד - כלומר, שיום אחד הוא יוכל לספר לנכד שלו שהוא ראה בהופעה חיה את ברי סחרוף מבצע את אחד מעשרת אלבומי הרוק הגדולים בתולדות ישראל בהופעה חיה במלואו. זה לא מעט.
רשימת השירים: כמה יוסי, רעש לבן, הזיות, תני לי מקום, חבל שאת לא, אם הייתי, בשבילך, אינטרלוד אינסטרומנטלי, נפתלי הדג, אני רוצה מידבר, הדמעות של לילי, רגעים, עמוק בקצפת, בריז'יט ברדו זה לא פשוט. הדרנים: רוח חדשה, כל הפיל, אינני אוהב אותה, Children of the revolution. כמה יוסי (גרסת רוק).
_i.jpg "סימנים של חולשה, ברי סחרוף (צילום: ענבל צח)")
_g.jpg "סימנים של חולשה, ברי סחרוף (צילום: ענבל צח)")
_g.jpg "סימנים של חולשה, ברי סחרוף (צילום: ענבל צח)")
_g.jpg "סימנים של חולשה, ברי סחרוף (צילום: ענבל צח)")