עטור מצחו זהב שחור: הצדעה לאריק איינשטיין ושירי המשוררים ששר

הקריירה של אריק איינשטיין ז"ל נמשכה 55 שנה, מהגיוס ללהקת הנח"ל ועד למותו. היא היתה כה עמוסה ועשירה, מלאת שלבים, שינויים ושיאים, עד שכמעט קשה לתפוס את כל מה שהאיש הזה עשה. כל שם של הרכב בו פעל, עשרות אמנים איתם עבד וכמובן מאות שירים, שרבים מהם נחשבים היום לקלאסיקה ישראלית. ניתן למנות את שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים, התקליטים, הסרטים ותוכניות הטלוויזיה במסגרת חבורת לול, החזרה לשירי ארץ ישראל הישנה והטובה, שירי הילדים והאלבומים המבוגרים של איינשטיין כנקודות ציון בולטות.

>> שירים אחרונים שהקליט אריק איינשטיין ייצאו לאור

בתוך כל אלה, יצר אריק איינשטיין שורה של אלבומים ושירים שעסקו בז'אנר שירי המשוררים, שהוא כמעט ייחודי לזמר העברי ולמוזיקה הישראלית. איינשטיין שר קלאסיקות שכתבו חיים נחמן ביאליק, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, אברהם חלפי, עלי מוהר ויעקב רוטבליט, ושירים שכתב בעצמו, שהוכרו על ידי אחרים כ"שירית משורר". לפרק הזה ביצירתו הוקדש אתמול מופע מיוחד במסגרת "לשון ראשון - כנס השפה העברית" השביעי של העיר ראשון לציון.

בהובלתו של יואב קוטנר, האיש שמכיר את השירים והקריירה של אריק איינשטיין טוב מכולם, עלו לבמה מלחינים גדולים שיצרו עם איינשטיין את אותן קלאסיקות - יצחק קלפטר, שם טוב לוי ויוני רכטר, ואיתם שורה של אמנים-מבצעים נהדרים - אתי אנקרי, ארז לב ארי, יהלי סובול, מאיה בלזיצמן, ערן צור, רונה קינן ו רוני אלטר, שהעניקו את הפרשנות שלהם לאותן יצירות איכות. כל זאת בסיוע הרכב נגנים מצויין, שהוביל המנהל המוזיקלי של הערב, עדי רנרט. לצד רנרט בפסנתר ניגנו אמש יהוא ירון בבס, ניצן עין הבר כלי נשיפה ואקורדיון, יובל שפריר בתופים ועמית יצחק בגיטרות, והתוצאה היתה שורה של עיבודים מחודשים לקלאסיקות אהובות שכולם מכירים.

הערב נפתח בשיר "עטור מצחך זהב שחור", כאשר קולו של איינשטיין המנוח בוק מהרמקולים כשהוא מקריין את השיר. המפגש עם הקול החם והחזק הזה, שקרא את השיר במהירות רבה בהרבה מזו ששר אותה, היה כמו אגרוף חזק לבטן עטוף בכפפה - הנה הקול שהתגעגענו אליו, מגיע עמוק וחודר, אבל גם חומל ומנחם. פתיחה מהממת.

והנה מיד בהתחלה עוד קלאסיקת-על - "הכניסיני תחת כנפך" בביצוע של אתי אנקרי שחדר עמוק ללב. אחריה עלה לבמה המשורר רוני סומק, וניתח את בחירת שירי המשוררים של איינשטיין, כמי שהעדיף לבחור תמיד את הצד של החלשים. נדמה שאין ראוי מסומק, משורר שיוצר מתוך הישראליות עצמה, כדי ללמד על איינשטיין, שעל אף ששירתו נחשבת ל"פשוטה" עדיין היה בה יופי נדיר.

ערן צור הטעים את "היא יושבה לחלון" ו"פגישה לאין קץ" בקולו וסגנונו הייחודי. רוני אלטר בעלת הקול הצלול והחזק טעתה במילים של "מבלי להפריע את שלום הציבור", אבל שרה באופן מרגש, והצטרפה לעוד שיא של רגש - "דון קישוט" יחד עם המלחין המקורי שם טוב לוי.

יעקב רוטבליט עלה כדי לדבר על העבודה שלו עם אריק איינשטיין ככותב ועל יצירתו של איינשטיין המשורר. יהלי סובול ביצע היטב את "סוס עץ" שכתב רוטבליט וויתר בחוכמה על השריקה המפורסמת. החיבור שלו עם יצחק קלפטר ב"שביר" היה מעולה. קלפטר, למרות שכבר קשה לו לשיר בטון, הוא כה אותנטי, עד שאי אפשר שלו לאהוב ולהעריץ אותו. וכשהוא נוגע בגיטרה החשמלית זה שוב אותו הצליל, שוב אותו הטעם, כמו יין טוב שמשתבח עם השנים. קלפטר שר גם את "שיר השיכור" וגרף עוד ועוד תשואות מהקהל.

אחר כך הקרין קוטנר את קטע הראיון המפורסם בו אריק איינשטיין מסביר לו למה הוא הפסיק להופיע ו"יורד" עליו בהומור המיוחד שלו. הקהל התגלגל מצחוק, מהול בעצב. ארז לב ארי הזכיר לכולם ש"החיים עוד לא חזרו למסלולום", ואז הצטרפה אליו אתי אנקרי לעיבוד חדש ונהדר של "אחכה" של מוהר. הקהל התכבד בקולו של נתן זך, שקריין שני שירים של איינשטיין והדגים והדגיש את יכולתו הלירית כמשורר.

אחד משיאי הערב היה הביצוע של מאיה בלזיצמן ל"שיר על התוכי יוסי", כשהיא שרה באיטיות, מדגישה כל מילה, מלווה את עצמה בצ'לו, כשברקע מנגן יהוא ירון בקונטרבס, ואז נותנת סולו נגינה אדיר בצ'לו. וירטואוזית. אחריה יוני רכטר הצטרף לבמה, סיפר על עבודתו עם איינשטיין וביצע את "אז מה אם בן אדם הוא קצת שיכור", בעיבוד בלוז מקסים. רונה קינן הצטרפה לרכטר ב"מה עושות האיילות בלילות", שהוא הרבה יותר משיר ילדים, אלא יצירה מוזיקלית נהדרת בפני עצמה.

רונה קינן נשארה על הבמה לשיר את "ערב מול הגלעד", אחד השירים הכי יפים בערב הזה. הסיום היה שייך לשם טוב לוי, שסיפר איך הכיר את אריק איינשטיין בגיל 21 ויצר איתו את "שיר שבא אחרי המלחמה". לביצוע הצטרפו סובול, קינן, אלטר, לב ארי ובלזיצמן, ויצרו יחד את נאמבר הסיום היפה והמרגש, שהיווה חותמת ראויה לערב נאה, איכותי, ומוצלח שכזה.

ומילה אחרונה על המסגרת - ראש העיר ראשון לציון, דב צור, התהדר, ובצדק, בכך שהוא מעניק את פרס הלשון העברית על שם מאיר אריאל, לרוביק רוזנטל, בערב המוקדש לאריק איינשטיין. יפה לראות שיש ראש עיר בישראל שהוא לא רק פוליטיקאי אלא גם איש תרבות, שעולה לבמה ומצטט מכתבי מאיר אריאל ז"ל ומשבח אותו על יצירתו ותרומתו לשפה העברית. לצד מוטי ששון מחולון, נדמה שצור יכול להוות דוגמה ומופת לבכירי ציבור רבים אחרים בישראל.

>> שירים אחרונים שהקליט אריק איינשטיין ייצאו לאור