הופעה בסלון הפרטי של כריס קורנל
כריס קורנל עלה עם גיטרה אקוסטית בלבד לבמה באולם ה"פלדיום" הענק בלונדון, והגיש שעתיים וחצי של מיטב השירים מכל הקריירה וכמה גרסאות כיסוי מצוינות. למרות שבשלב מסוים היה נדמה שהוא חוזר על עצמו, הקהל האדוק נהנה מכל רגע
בשביל המעריצים המושבעים של סולן "סאונדגרדן" ו"אודיוסלייב", כריס קורנל, סיבוב ההופעות האקוסטי "Songbook" הוא אולי הדבר הכי נפלא שאי פעם יכול לקרות היה - שעתיים וחצי של הופעה אינטימית, רק הם, האגדה והגיטרה.
בין הפוסטרים של דורותי ואיש הפח
המקום בו החליט קורנל להופיע הרגיש כבחירה קצת משונה. היה מוזר לראות את בימת התיאטרון הענקית של ה"פאלאדיום" באוקספורד סטריט, המציג בדרך כלל את המחזמר "הקוסם מארץ עוץ", ריקה כמעט לחלוטין ומוארת בספוט בודד. שלטים בבר הודיעו שזוהי הופעת סולו מיוחדת ושכולם מתבקשים לשבת יפה במקום, בקשה די מאתגרת בשביל חלק גדול מקהל מעריצי הגראנג' שהתקבצו, וגם ככה נראו די נבוכים להסתובב בין הפוסטרים של דורותי ואיש הפח.
מלווה בשאגות רמות, קורנל עלה על הבמה בג'ינס וקרדיגן, התנצל שלקח לו שנה וחצי להגיע עם המופע ללונדון, ואז ביקש מהקהל בנימוס לשאוג עוד קצת יותר חזק כדי שמי שעובר בחוץ יחשוב ש"טורפים אותנו כלבים". כשהרעש הגיע לנקודה הרצויה, פצח קורנל בשיר הראשון של הערב- "Scar on the Sky" בקולו המחוספס האדיר. בהקדמה לשיר הבא, "As Hope and Promise Fade", ציין קורנל שלמרות הטייטל הגרנדיוזי הוא לא באמת יכול להעמיד פנים שהיו לו חיים מדכאים מדי. "אף פעם לא הייתי כורה פחם", הוא אומר לקהל.
"אני מי שאני וכולם יכולים ללכת להזדיין"
משם המשיך עם גרסאות אקוסטיות לנאמברים מרחבי הקריירה המוזיקלית הענפה שלו, כשהוא מציג כל שיר עם סיפור קטן, אנקדוטה או בדיחה. היילייטים בחלק זה של המופע היו "Wide Awake", שנכתב בתגובה לאפאתיות שהראה הנשיא בוש לאחר הוריקן קתרינה ב-2005, "Can't Change Me", עליו הוא אומר: "נכתב בתקופה שעבדתי על לשנות את עצמי, עד שהגעתי בסוף למסקנה שאני מי שאני וכולם יכולים ללכת להזדיין", ומבחר שירים מהאלבום של "Temple of the Dog", כמו "All Night Thing", "Hunger Strike" ו-"Sweet Euphoria", שהתקבלו באושר גדול על ידי הקהל.
"טרנסילבניה - יש לך קבוצת כדורגל?"
השתתפות הקהל הובילה בסופו של דבר לאחת מנקודות השיא של ההופעה, כשקורנל שמע בקשה למשהו שנשמע כמו 'טרנסילבניה' והחליט לכתוב שיר ספונטני קטן על האזור: "טרנסילבניה- כל כך רחוקה ממקום הולדתי- אני לא יודע עליך כלום- יש לך אפילו קבוצת כדורגל?".
ביצוע אדיר לביטלס
דווקא בנקודה הזאת בה הוצע סופסוף מעט קונטרסט, קורנל בחר לסיים את ההופעה - אך הקהל, כמובן, לא הסכים בשום פנים לשחרר אותו, והוא חזר אל הבמה עם מיקס של להיטים מובחרים מקריירת הסולו שלו, ומימי "אודיוסלייב" ו"סאונדגרדן": "Scream", "Cleaning My Gun", "Black Hole Sun" ו-"Getaway Car". לאלה התווספו גם קאברים ל"בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון ו-"A Day in a Life" של הביטלס, שחתם את ההופעה, והיה מדהים לכשעצמו - במיוחד קטע המעבר המפורסם בשיר, שקורנל ניגן על האקוסטית.
אחרי כל כך הרבה זמן איכות ביחד, היה מאוד קשה לאנשים להפרד. "אחחח... אין מה לומר- הוא עצום!!! תודה, כריס! תודה!!"- סיכם הבחור הנרגש במושב שלידי.