רועי דהן (צילום: בר אומנסקי)
היה מרסק למרגול את הנשמה. רועי דהן | צילום: בר אומנסקי

ישנם רגעים בהם ישנה השתוקקות עזה לחזור לשיאים העוצמתיים והשקטים של החיים. אותן נקודות לאורך הדרך, בהן השלווה הייתה הגורם הבלעדי שגרם לכל התחושות לצוף. העצב וההפנמה משתלטים על המערכה..

לפני כמה חודשים פגשתי בשיר יוצא דופן באינטרנט: "Falling like a stone" של זמר ויוצר ישראלי בשם רועי דהן. לא הייתה שם עוצמה ווקאלית נדירה, אבל היה שם רוגע של סיפור כואב, שחדר אל מבעד לכל החומות וניפץ אותן, באיטיות מהפנטת. מוזיקה, שלוקחת אותך בדיוק למקומות הנכונים בעבר, כזו, שלמרות שהיא מזכירה נקודות כואבות, היא מלווה באופטימיות זוהרת.

"הצורך הבלתי מובן לספר את הסיפור שלי"

רועי דהן (צילום: איתמר כהן)
התמודדות אמיתית עם הכאבים והאושר. רועי דהן | צילום: איתמר כהן

לאחרונה הוציא רועי דהן את אלבום הבכורה שלו "Some of this life", ובו שנים עשר שירים באנגלית, שנכתבו והולחנו בידי היוצר המרתק הזה. התופעה של יוצרים ישראליים שמעדיפים לבחור בשפה האנגלית אינה דבר שלא בשגרה לאחרונה, אולם במקרה הזה, מדובר בכל זאת, במשהו שונה. במילות ההקדשה על גב האלבום, מסביר רועי את מה שעמד מאחורי התהליך: "The Constant longing for serenity, a bit of despair and the unexplainable need to tell my story". או בעברית -"געגועים לשלווה, מעט ייאוש והצורך הבלתי מובן לספר את הסיפור שלי".

בהאזנה לאלבום נזכרתי מיד באוסף ישן משירי הסמית'ס. המוזיקה, שהייתה כל כך זרה, הצליחה לקלף את הקליפות העדינות של הנשמה. בנהיגה ברכב הצלילים של רועי דהן עשו זאת שוב. הצרידות הקלה שבקולו וההפקה המוזיקאלית הנפלאה משלימות זו את זו. ויש כל כך הרבה במילים של השירים שהוא כותב - סיפורים מלודיים וענוגים, שיוצאים החוצה באמצעות קול מלטף ומרגיע.

מרסק את הנשמה

באחד מהשירים הטובים ביותר באלבום "Hear Me", כותב דהן: "I'm tired of sleeping; the sound of my dream is rough. And I need some rest, believe me. Now that I've grown so strong, it won't take you long, to see me, to fear me", והקטע האינסטרומנטלי שמגיע בסוף השיר הזה הוא מסוג הקטעים שמרגול בוודאי הייתה אומרת עליהם "ריסק לי את הנשמה".

אל תטעו בסינגל הראשון שיצא מהאלבום "Does anyone know", שנכנס לפלייליסט של גלגלצ, כי הוא לא משקף את האיכויות שביתר השירים.  רועי דהן אינו מתיימר לספק מוזיקה קליטה להמונים, אלא דקות אינטלקטואליות של קסם. כל שנותר כעת, זה למצוא ערסל על מרפסת בקתת עץ בתאילנד, או לחילופין, ללכת לים, להביט בגלים, להקשיב לאלבום הזה ולתת לעצמכם שעה קלה של התמודדות אמיתית עם הכאבים והאושר. שלווה.