אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
סגר סופית את הניינטיז. אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני

אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
מהמוזיקאים הטובים והפוריים שלנו. אביב גפן בהיכל עם הפילהרמונית | צילום: אורית פניני

בשנת 1997, הרבה מאוד שנים אחרי פסטיבל וודסטוק, הגיעו שנות השישים לסיומם באופן רשמי. בוב דילן, "נביא הזעם" של תנועת הנגד, הופיע בפני האפיפיור בבולוניה ונשק לידו. היום בו משורר המחאה נישק את סמל הממסד הקתולי סימן בעיני רבים את מות הסיקסטיז. אמש בהיכל התרבות, אביב גפן, מי שהיה פעם "הילד הרע של הרוק הישראלי" חבר לשיתוף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית – והכריז במידה מסוימת על מות הניינטיז.

זה היה ערב של עושר מוזיקלי ואושר טהור, שחתם שבוע מר ומוזר בו נדרש הזמר המצליח בישראל להוכיח שהוא לא ידע ששכב עם קטינות. שבוע בו לא דיברנו על מוזיקה, אלא על כל מה שמסביב. שבוע בו לא סיקרנו אמנות, אלא מיניות. אבל כמו הקלישאה המוכרת מעולם הכדורגל: לכל שבוע יש סוף שבוע - ולערב אחד יכולנו לשכוח מכל הפרשיות, ולשמוע עשרות מוזיקאים מבצעים בצורה לא פחות ממושלמת את יצירותיו של אחד מהאמנים היותר פורים ומעניינים שקמו לנו.

אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
בוגר ואמיתי. אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני
אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
עיבודים קלאסיים ללהיטים הגדולים. אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני

זו הפעם השנייה בסך הכל שאביב גפן מופיע בהיכל התרבות. הפעם האחרונה הייתה בינואר 1996, חודשיים אחרי רצח רבין. כמעט 18 שנה אחרי המופע של גפן הצעיר, מתוגבר בלהקת "התעויוט", חולצה שחורה מעוטרת בזהב סטייל מייקל ג'קסון והרבה אפקטים, כולל זיקוקים שהתעופפו ברחבי ההיכל הסגור - הגיע אמש להיכל אביב גפן בן 40. רגוע יותר, שקול יותר ואמיתי הרבה יותר. לא הייתה בו אפילו טיפה של צניעות מזוייפת כשהוא אמר שזה הערב המרגש בחייו. ההתרגשות הגדולה מעצם החיבור לפילהרמונית הצליחה לקלף מאחד מאמני הבמה הכי אקסצנטריים שלנו את כל המניירות - והתוצאה הייתה לא פחות ממדהימה.

23 שירים ביצע אביב גפן אמש (מתוכם ארבעה שירים עם ערן מיטלמן, ללא ליווי התזמורת) ונראה שכולם נבחרו עם פינצטה כדי שיתאימו לאווירה האינטימית, שהזכירה יותר הופעות סולו ב"צוותא" מאשר הופעות רוק בהיכל התרבות. הגיל הממוצע בקהל היה 40-50, ביניהם הרבה מנויים של הפילהרמונית שהתמזגו באופן מעניין עם מעריצות מתבגרות. המחירים הגבוהים הרחיקו, ככל הנראה, את הקהל הצעיר שגפן ודאי קנה לעצמו בזכות "דה ווייס", ואולי טוב שכך, כי סביר להניח שהם לא היו מעריכים את סגירת המעגל.

אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
בלדות פסנתר עם התזמורת ובלעדיה. אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני
אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
ב"מכה" של התרבות הישראלית. גפן והתזמורת | צילום: אורית פניני

הדרך שעשה אביב גפן מהופעות בפאבים ריקים בתל אביב ועד שהגיע ל"מכה" של המוזיקה הישראלית לא מובנת מאליה. גם מי שביקש להתעלם ממנו ולתייג אותו בתור "בן של" בתחילת שנות התשעים, נאלץ לבלוע את הכובע כשהוא רואה את הפילהרמונית הישראלית, המוסד המוזיקלי הוותיק והיוקרתי בישראל, מצדיע ליצירתו.

האיש שנהג לשאול את הקהל בצעקות "רוצים שינוי??!!" השתנה בעצמו. זה היה שינוי הדרגתי, שלא קרה בין לילה, אבל היום אפשר לומר עליו שהוא אמן שלם יותר, ונגיש הרבה יותר. הוא עדיין לא סופר את המבקרים, גם כשאלה צקצקו בלשון כשהשתתף בריאליטי - אבל הוא גם ויתר על הרבה מהזעם הקדוש שהנחה אותו בעבר, ובמקביל פיתח חוש הומור עצמי. כשגפן, שכתב "אנחנו דור מזוין", חולק עם כל באי היכל התרבות, שלעומת מה שמצטייר מהשירים הישנים, הוא דווקא בקשר מאוד טוב עם ההורים שלו, ושהייתה לו ילדות מאושרת ("הדשא של השכן היה ירוק יותר, אבל אצלנו היה גראס יותר טוב"), נוצרת אווירה של כנות אינטימית. משהו שבעבר גפן היטיב להסתיר עם גלימות, כתרים והרבה מאוד איפור.

אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
"שיר תקווה". אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני
אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
"רוצים שינוי?!". אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני

להבדיל מהמופע המשותף והמבריק לכשעצמו של שלומי שבן עם הפילהרמונית, הפעם ניטלה משימת העיבוד המוזיקלי מהמלחין המקורי, ואילן מוכיח הוותיק לקח על עצמו את המשימה להתאים את בלדות הרוק של גפן לתזמורת סימפונית. התוצאה, כאמור, הייתה לא פחות ממאלפת. כשהוא לא יכול להתחבא מאחורי הגיטרות והתופים של "התעויוט" - הקול של גפן היה חשוף, והוא סיפק את הסחורה. וכך, גם המנויים הזקנים של הפילהרמונית יכלו להתאהב ב"מלאך", אולי שיר האהבה הכי יפה שנכתב פה בעשרים השנים האחרונות.

הטור-דה-פורס של ההופעה הגיע עם "סוף העולם", שהופשט לחלוטין, פורק לחתיכות והורכב מחדש בגאוניות על ידי מוכיח. אלמלא המילים המוכרות של גפן שהולבשו על המוזיקה שבקעה מהתזמורת, ניתן היה לחשוב בטעות שמדובר ביצירה אבודה של סטרווינסקי. להבדיל, העיבודים העשירים של מוכיח ל"שיר תקווה" ול"אור הירח" נשמעו כמו עבודה של ג'ורג' מרטין עם הביטלס. כל השמות האלה בוודאי לא אומרים כלום לדילן גפן הקטן שישב בקהל וזכה לראות את אביו ברגע השיא של הקריירה שלו. ההופעה ההיא בכיכר מלכי ישראל הייתה חשובה יותר, שיתופי הפעולה עם יונתן גפן, דניאל סולומון ואביתר בנאי היו פוריים יותר - אבל מוזיקלית נטו, הפילהרמונית הציבה לגפן סטנדרט חדש של איכות.

אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
אז בואו ננסה. אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני

"אני רוצה לומר לכם שרוב האנשים, המורים, המפקדים ושאר האנשים המבוגרים - יש להם טיפת זלזול אליכם. אתם קטנים. אבל דעו לכם שבגלל שאתם קטנים... רק אני ואתם יכולים להביא את ישראל לשינוי אמיתי. ודעו לכם שכל מה שיקרה בעתיד של ישראל תלוי רק בנו", במילים אלה הציג אביב גפן בשנת 1996 בהיכל התרבות את "לבכות לך", שחודשיים אחרי רצח רבין הפך להמנון של "ילדי אור הירח", שבאותם ימים זכו לכינוי "נוער הנרות". הנוער הזה הגיע אתמול להופעה מבוגר בשני עשורים, והשינוי האמיתי אליו התכוון אז גפן עדיין לא קרה, ספק אם יקרה. שבועיים בדיוק אחרי ההופעה של גפן והפילהרמונית, אמור לעלות לבמת היכל התרבות אייל גולן להופעה חגיגית, סביר להניח שהוא יתקבל במחיאות כפיים נרגשות ומעריצות יביאו לו פרחים לבמה. ככל הנראה, אף אחד לא יצעק שם "רוצים שינוי??!!".

רשימת השירים: יומן מסע, לילות לבנים, שיר עצוב, המכתב, נוסטלגיה, השיר שלנו, עורי עור, מלאך, סוף העולם, טיפות, מיליארד טועים, אתה פה חסר לי, זה רק הלב שכואב לך, אולי, מקסיקו, קוצים, אהבנו, עם הזמן, האם להיות בך מאוהב, שיר תקווה, אור הירח, עכשיו מעונן, הדרן: לבכות לך.

אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
עד שיהיה טוב. אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני

אביב גפן והפילהרמונית (צילום: אורית פניני)
"לבכות לך" בהדרן. אביב גפן והפילהרמונית | צילום: אורית פניני
_OBJ_OBJ