בועז בנאי השקה, גברי בנאי (צילום: אייל דורי)
הבן והאב. בועז וגברי בנאי | צילום: אייל דורי

בועז בנאי השקה, גברי בנאי, אריאל פוליאקוב (צילום: אייל דורי)
"פנס בודד". בועז בנאי, גברי בנאי, אריאל פוליאקוב | צילום: אייל דורי

בועז בנאי השיק את אלבומו השני "אין אף אחד בבית", במופע שנע בין האישי, המורכב והעצוב, לבין החם, המשפחתי והמלבב. ברגעי השיא הרגשיים של האירוע הוא אירח על הבמה את אביו, גברי בנאי. יחד עם הגיטריסט שלו וחברו הטוב, אריאל פוליאקוב, בנו של ישראל "פולי" פוליאקוב ז"ל, חברו של האב גברי לשלישיית "הגשש החיוור", נוצרה על הבמה שלישייה מיוחדת ומרגשת. השלושה - בנאי הבן, בנאי האב ופוליאקוב הבן, ביצעו יחד שניים משירי "הגשש" - "אהובתי יעל" ו"זאת שמעל למצופה", ואת "פנס בודד" של "התרנגולים". בקהל מחו דמעות ומחאו כפיים, וללב התגנבה תחושת נחמה, מנותקת מאירוע השקה לאלבום חדש שחלק משיריו כואבים ומיוסרים, אלא תחושה שהזמר העברי הישן והטוב מחבר בין דורות ויודע ליצור חמימות גם במקומות קרים.

הצער על לכתו של פולי ז"ל רחוק מלקהות

נכון, היתה כאן קצת נוסטלגיה דביקה, ולא בטוח שמופע השקה לאלבום חדש של זמר-יוצר כמו בועז בנאי הוא המקום להעלות על נס שירים מהרפרטואר הנפלא של "הגשש" ו"התרנגולים". אבל מצד שני - אי אפשר להישאר שווה נפש מול הרגע הסימלי, ומול מה שעבר אמש על הנוכחים - האמנים שעל הבמה והמשפחות שבקהל. העיניים הלחות הוכיחו שהצער על לכתו של פולי ז"ל, מהגדולים שבשחקני ובדרני ישראל בכל הזמנים (ויש שיאמרו השחקן הקומי הכי גדול שהיה כאן), רחוק מלקהות. ובנוסף, יפה לראות שדור ההמשך מכבד את דור ההורים ומבצע משיריו, ולא כדי לזכות בנקודות רייטינג, אלא מתוך כבוד והערכה אמיתיים למורשת ולשירים, וכדי להרגיש שהם מחוברים לשורש הטוב והמיטיב של שצימחו ההורים באדמת התרבות המקומית. ומעבר לכך - נדיר לראות את גברי בנאי ממרום מעמדו וגילו עולה על במה ומבצע משירי "הגשש החיוור". עבור אוהבי גברי ואוהבי "הגשש" היה זה רגע מיוחד בפני עצמו.

בועז בנאי השקה, דודו טסה (צילום: אייל דורי)
"מרוב אהבה שותק". עם דודו טסה | צילום: אייל דורי

בועז בנאי השקה, קרולינה (צילום: אייל דורי)
"הבלדה על אביר החופש ובת הגלים". עם קרולינה ואריאל פוליאקוב | צילום: אייל דורי

אבל לפני זה וגם לאחר מכן היה שם בועז בנאי, שהשיק אלבום חדש, עם הרכב נגנים מוצלח שכלל את פוליאקוב בגיטרות קצב (אקוסטית, חשמלית) וכלי הקשה, אמיר זהבי המצויין בחשמלית, רועי נויפלד (בנו של שמוליק נויפלד) בקלידים ומחשב, אסף (אספיס) רייז בתופים והדר גרין בבס - חמישייה שבנאי מרגיש נוח איתה, ומנגנת היטב את שיריו.

דודו טסה וקרולינה חיזקו ושדרגו

בועז בנאי של האלבום השני הוא אמן בשל יותר, כותב טוב יותר ועמוק יותר, ששירים שלו כמו "יבש", "מכוון למטרה", שיר הנושא "אין אף אחד בבית", "אדרת" ו"ללחוץ על כפתור" (אותו כתב, לדבריו, על פוליאקוב), מעידים שעברה עליו תקופה לא פשוטה בחיים, שהובילה ליצירת שירים טובים. קלישאת ה"התבגר" נכונה גנראה גם כאן. מכלל שירי האלבום דווקא "הולך בעקבותיי", שיצר עם בן הדוד אביתר בנאי, הוא הפחות יפה. גם הקאבר לבל וסבסטיאן ב"אני לא אוהב אף אחד" לא עובר חלק ונשמע קצת כמו ניסיון הומוריסטי של חובב מוזיקה לשיר במילים מתורגמות לעברית שיר אהוב של להקה מחו"ל.

בנאי השתפר כזמר, אבל הוא עדיין שייך לקטגוריית היוצרים-מבצעים. כמגיש שירים הוא עדיין זקוק לתעצומות של ביטחון עצמי כדי לעמוד על במה ולהופיע, ובוודאי באירוע השקה חגיגי שמשודר ברדיו וכולל רגעים סנטימנטליים רבים. במילים אחרות: בועז בנאי הוא כיום אמן מעניין יותר, אבל עדיין לא פרפורמר מספיק טוב. כשהוא עומד על הבמה ומגיש את השירים שלו, אי אפשר שלא להאמין לו, אבל הוא לא מספק מופע כחווייה בימתית. אפילו כשהוא שר להיטים מהאלבום הראשון כמו "תנופה" ו"כל השבוע מרגיש כמו שבת", חסרה לו כריזמה.

בועז בנאי השקה (צילום: אייל דורי)
"את הלילה שלך מרגיעים" | צילום: אייל דורי

בועז בנאי השקה (צילום: אייל דורי)
"בובה זהבה" | צילום: אייל דורי

לעומת זאת, שיתופי הפעולה שלו עם דודו טסה וקרולינה היו מצויינים. השניים, כל אחד בדרכו, הביא לבמה כוחות חדשים שמינפו את בנאי למקומות שלבד הוא לא יכול להגיע אליהם. הוא השתלב היטב ב"בסוף מתרגלים להכל" של טסה (עם המפיק המוזיקלי והבסיסט ניר מיימון), והביצוע המשותף שלהם ל"מרוב אהבה שותק" מתקרב למעמד של שיר עם חיים משל עצמו, מעבר להיותו קאבר. "הבלדה על אביר החופש ובת הגלים" עם קרולינה היה אחד הנאמברים הטובים והסוחפים של הערב, עם הרבה אנרגיות וגרוב. "מכוון למטרה" היה טוב גם הוא, כשקרולינה משדרגת את השיר.

שני קאברים שנצצו

בערב הזה, שידע עליות וירידות, נצצו שני קאברים, שיש שיראו בהם שנויים במחלוקת. "את הלילה שלך מרגיעים", הקאבר השני של בועז בנאי ליוסי בנאי ז"ל, היה יפה אפילו יותר מ"מרוב אהבה שותק". "הבובה זהבה", שסגר את הלילה בסוף ההדרן, עם עיבוד בהשפעה ניו וייבית נוסח "גוסט טאון" של הספשלז, שהלביש על הסינקופות של קראוס את הגרוב האפלולי, היה אמיץ מאוד, ויפה בהחלט. הפורמט המעורב הזה, של שירים מקוריים ולצידם קאברים יפים, עובד לבועז בנאי, והוא גם לגיטימי לגמרי. אין סיבה שלא ימשיך איתו.

קטעים נבחרים מהמופע

אדרת


יבש


ללחוץ על כפתור


מרוב אהבה שותק, עם דודו טסה


בסוף מתרגלים להכל, עם דודו טסה


אין אף אחד בבית


את הלילה שלך מרגיעים


הבלדה על אביר החופש ובת הגלים, עם קרולינה


מכוון למטרה, עם קרולינה


אני לא אוהב אף אחד (קאבר לבל וסבסטיאן)


אהובתי יעל, עם גברי בנאי ואריאל פוליאקוב


זאת שמעל המצופה, עם גברי בנאי ואריאל פוליאקוב


פנס בודד, עם גברי בנאי ואריאל פוליאקוב


הולך בעקבותיי