כאשר התוודעתי לראשונה למיכאל גריילסאמר היה זה הכינור שלו בשיר "יאללה בואי", שצבט את ליבי. אחר כך הגיעו הקצב הייחודי, הרי"ש המתגלגלת כשהוא שר "אני רוצה שתבואי מלפנים", וכשעבר לצרפתית, כמעט ועשיתי תאונה. הבחור שבה את ליבי, לא פחות מאשר ב"לא נרדם (אשתי היקרה)".
יום חמישי, 23:00, בארבי תל אביב. המקום לא עמוס עד אפס מקום ואפשר לנשום. מצד שני, תפוסת הקהל מספיק מכובדת עבור זמר שטרם הוציא אלבום בכורה. מקום טוב באמצע סידר לי תצפית מול הבמה. בתוכנית: מיכאל, הלהקה והופעות אורח של מוש בן ארי ועלמה זוהר.
הכינור של גריילסאמר מייחד אותו
גריילסאמר עולה על הבמה באנרגיות מבורכות, שרק ילכו ויתעצמו בהמשך. לפניו מתקבצת עדת מעריצים שמכירה בעל פה את כל המילים, הרבה לפני צאת האלבום. הוא מתחיל עם "מתעורר", שיר זוגי של בוקר, שמצדיק לחלוטין את הקפיצות החוזרות והנשנות שלו.
_b.jpg "מיכאל גריילסאמר הופעה כינור (צילום: לילי שרצקי אלמליח)")
בהמשך מגיעים עוד כמה שירי אהבה נעימים והרבה מאוד קצב. הקו המוזיקלי של גריילסאמר משלב מוזיקה אירית, פולק, רוק, קלאסי, גרוב והרבה מאוד צרפתית כובשת. בולט מעל כולם הרגאיי, שמשתלב בצורה מושלמת דווקא עם נגינת הכינור שלו. בכלל, הכינור של גריילסאמר מייחד אותו. הכי שרמנטי, הכי מאגניב, הכי נכון.
עלמה זהר מכבדת אותנו עם "עם הגב" ו"אגו טריפ" ומוש בן ארי מבצע את "אנצל" המקפיץ, שמגביר את החשק לשמוע עוד ממיכאל. גרייסלאמר חוזר ומרגש עם "פרנק", שיר על בן דודו שנפל, אותו הוא מבצע עם בן ארי וניכר שהשניים יודעים לעבוד ביחד.
לחזור אליו אחרי היכרות עם כל השירים
אחר כך הוא מצחיק עם "הדבורים" שעקצו אותו, ממשיך עם קאברים לקולדפליי ו"חלליות" של ברי סחרוף, גורם לקהל להשתגע, ומקנח עם צמד הלהיטים מהרדיו - "אשתי היקרה" ו"יאללה בואי".
שעה וחצי לאחר מכן, אני יוצאת מההופעה חצי מסופקת. מצד אחד, נהניתי בטירוף. מצד שני, לא הכרתי את מרבית השירים, שטרם יצאו. יצאתי עם הבטחה לעצמי שעד שהתקליט ייצא בספטמבר, כבר אדע לדקלם כל מילה ואהיה הראשונה שאקפוץ מקדימה מול הפרצוף של מיכאל גריילסאמר.