הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
דפק לו הלב | צילום: ענבל צח

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
התרגש מול החיילים | צילום: ענבל צח

"זה המופע הכי מרגש שעשינו מאז שהתחיל הפרויקט", אמר בסיום עידן רייכל לעשרים אלף החיילים שעמדו מולו הערב בפארק הירקון בתל אביב, בקצה של הופעה מיוחדת שארגנה "האגודה למען החייל" עבור משרתי חובה. רייכל, האיש שכמו הגדיר מחדש את המוזיקה הישראלית בשנות האלפיים, מחובר כבר שנים להווייה החיילית, הצבאית. זכורות התבטאויות קשות שלו נגד אמנים-קולגות שלא שירתו בצה"ל. הוא גאה עד היום בשירותו בלהקה צבאית, ואף חלק עם הקהל חווייה משם שנצרבה בו, כולל הקדשת השיר "אמא, אבא וכל השאר" מפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גלי צה"ל, לחייל אלמוני שצפה בהופעה שלו כאשר הוא עצמו היה על מדים.

באמת מתרגש מחיילים

רייכל הוא גם אחד מגדולי יקירי הפלייליסט של גלגלצ, עד לכדי בחירה משותפת של סינגלים. הוא הוכרז לפני כמה ימים כאמן השני שמתגייסים חדשים הכי אוהבים (אחרי שלמה ארצי הנצחי, שמהווה עבורו מודל סוג של מודל להצלחה), ומעבר לכך, הוא פטריוט אמיתי, ולא רק כאסטרטגייה של חדירת-עומק למיינסטרים הישראלי. אפשר להאמין לו שהוא באמת מתרגש מחיילים. אפשר להאמין לו שכ"מר עולם" - האמן הישראלי הכי מצליח בחו"ל מזה עשור - הוא באמת חש תחושת שליחות, גאווה וציונות, כאשר הוא מופיע על פני הכדור, מברזיל ועד סינגפור, ומייצג את עם ישראל בכבוד בקרב הגויים. אפשר להאמין לו ש"הפרויקט" התחיל ממוזיקה אתיופית ומזמרים אתיופיים, כי הוא באמת רצה להשמיע את קולה של העלייה הנדחקת ביותר בישראל.

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
פוזה לצלמים | צילום: ענבל צח

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
סלפי עם הקהל | צילום: ענבל צח

במונחים מקומיים עידן רייכל הגדיר מחדש את המיינסטרים העברי, כאמן צעיר שתפקיד המוזיקה שלו הוא לנחם או לעשות שמח. העמדה הזו מאפשרת לו להיצמד בקלות לצבע הזית. כשנופלים טילים או יש פיגוע או חייל נהרג - ינגנו ברדיו שיר של רייכל. כשרוצים לעשות כיף לחיילים ולמשפחותיהם - מזמינים את רייכל. והוא עצמו נהנה להתרגש מהאבק בנעליים, מהריח של החאקי, מהנעורים המתפרצים. וכל זאת למרות, שהבשורה האמנותית של "הפרויקט" שלו, המסר, המהות, הם לגמרי "פוליטיים", מתוך ראייה של ישראל כצומת תרבויות עולמית. המוזיקה של רייכל היא לא רק בעד חופש מחשבתי, מעוף יצירתי ופלורליזם של שפות, סאונדים ומקצבים, היא אומרת (מבלי להגיד זאת בקול רם), שהישראלי שווה לאפריקני, שווה לקולומביאני, שווה לגרמני, שווה לערבי.

"חיילים רצו לבוא, אבל נאלצו להישאר במוצבים שלהם"

לפני יומיים הראה מאור אדרי שאפשר לפתוח מופע חפלה בקיסריה עם שיר לזכר שלושת החטופים. מירי מסיקה השיקה אלבום חדש והקדישה "שיר תקווה" לאמהות שלהם. רייכל לא צריך להתאמץ בכיוון הזה. הוא פשוט אומר שוב ושוב לחיילים שמולם הוא מופיע כמה הוא אוהב אותם וכמה הם מרגשים אותו, וזה מספיק כדי שהוא יזיל מולם דמעות אמיתיות של דפיקות לב אותנטיות, ויספר איך חיילים שנאלצו להישאר במוצבים ובעמדות שלחו לו הודעות בפייסבוק שהיו רוצים להגיע אבל הם לא יכולים. "אני מקווה שנוכל להיפגש שוב בעתיד, בימים של שלום, ולהביא לכאן את כל הצבא", הוא מוסיף.

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
אילן דמתי, כברה קסאיי, מאיה אברהם | צילום: ענבל צח

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
רייכל עם וודגרס אבי וואסה | צילום: ענבל צח

אבל גם מתחת לפני השטח, המסר מפעפע מעצם הוויתו של המופע. בערב שבו נופלים עשרות טילים על דרום הארץ והרשת נראית כמו התארגנות כללית לנקמה, המופע של רייכל כולל לפחות שלושה שירים בערבית ("Enta Enta", "התמכרות", "מינהר לימשיטי" במרוקאית), שפה שאולי בימים אלה נשמעת צורמת לחלק מהקהל (במיוחד חיילים), אבל ערבית (ומרוקאית) היא בילט-אין בהווייה שלנו, בזהות שלנו, חצי מהעם שלנו מבין ומדבר אותה, על ניביה. אולי אמן אחר היה חושב שלשיר בערבית בשבוע שכזה, יהיה קצת צורם. אבל נדמה שרייכל אפילו לא העלה את זה בדעתו. הערבית, שנישאת במופע בעיקר בפיה של מאיה אברהם, היא חלק בלתי נפרד מ"הפרויקט", גם כשהוא מופיע לחיילי חובה, בערב שבו חייל נפצע מרקטה שנורתה מעזה.

20 אלף חיילים בפארק, בסופו של שבוע קשה

השבוע האחרון התאפיין בתחושות קשות של אבל לאומי, שעלול להתפתח למלחמה קטנה. דווקא לקראת סיומו היה מרנין לראות את פארק הירקון מלא בעשרים אלף חיילים, בבגדים אזרחיים, שבאו לערב של מוזיקה וכיף. מופעי החימום של לירן דנינו וגיא ויהל עשו את שלהם, וברבע לתשע בדיוק התחיל "רבע לשש", המופע הנוכחי של הרייכלים, שנפתח בסיפור המוקלט של יוסי בנאי ז"ל על אימו המזדקנת, שמרגישה שהיא עומדת למות, כלומר שעוד מעט יגיע ה"ערב" שלה, ולכן היא חשה שהשעה עכשיו היא "רבע לשש, שש". רייכל בחר בדימוי הזה ככותרת לאלבום הכפול שלו, וקשה להאמין שהוא עשה את זה רק כדי להתהדר בנוצות הבנאיות. אומנם "רבע לשש" הוא לא אלבום קונספט, אבל רייכל רוצה להגיד כאן משהו, אולי הוא מרמז שמתקרב הסוף. רק לא ברור של מה. אולי של ישראל כמו שרייכל היה רוצה לראות אותה - מאמינה בעצמה ובטוחה בצדקתה, פטריוטית, ישראל שמצדיעה לחייליה ולא לגיבורי הריאליטי שלה.

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
מלאכי | צילום: ענבל צח

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
מודה לקהל | צילום: ענבל צח

מוזיקלית, מדובר בקרקס נודד מהשורה הראשונה בעולם של "מוזיקת העולם", שכולל לצד רייכל ארבעה זמרים - כברה קסאיי, מאיה אברהם, וודגרס אבי וואסה ואילן דמתי - ושלושה עשר נגנים. סך הכל שמונה עשר איש ואישה על הבמה. הערב הצטרף לחינגה גם צחי הלוי, איש "מיומנה", שמבצע את "Petit Roi", הסינגל האחרון שהוציא "הפרוייקט". בסך הכל 25 שירים, שעתיים וקצת, הלהיטים מהאלבום האחרון, והמיטב במיטב מהקודמים. הארסנל מרשים. כל בלדה היא הימנון שהקהל מכיר בעל פה. כל שיר קצבי הוא סיבה למסיבה. כבר נכתב כאן בשנה שעברה שהמופע הזה בטופ של המוזיקה הישראלית.

עבר בשנה האחרונה מהפך כפרפורמר

הערב היה מדהים לראות את השינוי שעבר רייכל כפרפורמר בשנה שחלפה מאז. הוא קם הרבה יותר מהפסנתר שלו כדי לשיר פרונטלית מול הקהל עם מיקרופון, או כדי לרקוד או לנגן באקורדיון. הרבה יותר, אנרגטי, דינאמי, עיתים אפילו תזזיתי. השחרור הזה של רייכל משפיע על כל היתר ומוציא מהם עוד אנרגיות, ולא שהיו חסרות להן לפני כן. רייכל עבר מזמן את סף הביישנות בדיבור עם הקהל, אלא שהחיילים שמולו הוציאו ממנו דברים שטרם ראינו ממנו. הוא התבדח יותר מתמיד, עצר את הצגת המשתתפים באמצע כדי לצלם תמונת "סלפי" עם הקהל, עשה כאילו הוא שר באופן ספונטאני את "שושנים עצובות" לבקשת המעריצים (הוא תכנן לשיר אותו מראש), ודפק פוזות של בדרן מול עדשות הצלמים בתחילת הערב.

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
מתעד | צילום: ענבל צח

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
"Enta Enta" | צילום: ענבל צח

זה עידן רייכל שמבין היטב את כללי המשחק של מופע פארק מול קהל גדול ויודע איך לעבוד בתוכם, אבל באותה נשימה זה עדיין עידן רייכל שהעיניים שלו נרטבות כשהוא שר את "עכשיו קרוב", הקול שלו רועד, הוא מחייך במבוכה תוך כדי ביצוע השיר, וכל מה שאתה רוצה באותו רגע זה לחבק אותו, ולהגיד לו שיהיה בסדר, כי באמת כולם אוהבים אותו. "להתראות בשנה הבאה", הוא נפרד מהחיילים. להתראות ברגע הקסם הבא.

רשימת השירים במופע: חלומות של אחרים, שאריות של החיים, Enta Enta, ממעמקים, מינהאר לימשיטי, מדברים בשקט, הנך יפה, אמא אבא וכל השאר, בלילה, Brong Faya, Jerusalem ,Ayal Ayale, Petit Roi, מכל האהבות, עכשיו קרוב, שושנים עצובות, מחכה, בואי, שובי אל ביתי, רוב השעות, התמכרות, Sememen , אם תלך, בקרוב, מילים יפות מאלה, יורד הערב.

צפו בקטעים מהמופע:

פתיחה (יוסי בנאי), חלומות של אחרים


שאריות של החיים


Enta Enta

ממעמקים (צילום: הבלוג של יובל אראל

מינהאר לימשיטי (צילום: הבלוג של יובל אראל

מדברים בשקט


הנך יפה


אמא אבא וכל השאר


בלילה


Brong Faya


Jerusalem


Ayal Ayale


מכל האהבות


עכשיו קרוב


שושנים עצובות


מחכה


בואי


שובי אל ביתי


רוב השעות


התמכרות


Sememen


אם תלך


בקרוב, מילים יפות מאלה


יורד הערב

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
"מילים יפות מאלה". כברה קסאיי | צילום: ענבל צח

הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
"רוב השעות". אילן דמתי | צילום: ענבל צח
הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
יענקל'ה סגל פותח את המופע | צילום: ענבל צח
הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
אוהבים אותו | צילום: ענבל צח
הפרויקט של עידן רייכל בפארק (צילום: ענבל צח)
הפרויקט של עידן רייכל בפארק | צילום: ענבל צח