אין תמונה
"אלבום מופלא, הטוב ביותר ל-2010". לורה מרלינג

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה, כך כתוב בהגדה של פסח, ובעד ארבע בנות דיברה הביקורת. דורון גל, האיש שנולד עם זמרת ביד, ממליץ על ארבעה אלבומים של ארבע זמרות איכותיות, שיהיה מה לשמוע בדרך לאילת.

Laura Marling- I Speak Because I Can
עם צאת האלבום החדש והשני שלה "I Speak Because I Can", אפשר להכריז רשמית שלורה מרלינג היא אחת מהיוצרות הצעירות הכי חשובות ומבטיחות שקיימות כיום בשוק הסינגר-סונגרייטרס. מרלינג בת ה-20, ילידת רדינג, אנגליה, הוציאה לפני כשנתיים את אלבומה "Alas I Cannot Swim", שהיה אחד מהאלבומים המוצלחים לשנת 2008.

למרבה העונג האלבום החדש שלה עדיין נשמע כאילו יצא בתקופה זמרות כמו ג'ואן באאז, ג'ניס איאן, סנדי דני, קרול קינג או ג'וני מיטשל אי שם בשנות ה-70'. כמו אלבום הבכורה גם בזה החדש היא לא מתכתבת עם טרנד או אופנה מסוימים. לכן, מבחינה מסחרית, לא מדובר באלבום שיתחרה בתותחיות הכבדות, אבל מבחינה אמנותית מרלינג עולה על כולן. "I Speak Because I Can" ממשיך באותה נקודה בה הסתיים האלבום הקודם, אך הפעם זה עמוק ומורכב יותר. על ההפקה אחרי איתן ג'ונס שהפיק את קינגס אוף ליאון, ריאן אדמס ועוד. Devil's Spoke פותח את האלבום המופלא הזה והטוב ביותר ל-2010 ללא צל של ספק.

אין תמונה
קאבר יפהפה לברוס ספרינגסטין. איימי מקדונלד

Amy MacDonald - A Curious Thing
זמרת צעירה ומוכשרת נוספת, אם כי פחות מורכבת, היא הסקוטית ילידת גלזגו, איימי מקדונלד, שהוציאה כעת את אלבומה השני "A Curious Thing". האלבום יוצא שלוש שנים אחרי אלבום הבכורה שלה "This Is The Life", שהיה אלבום פולק רוק עם נגיעות קאנטרי. שלא כמו האלבום של מרלינג, מקדונלד קלה יותר לעיכול. מספיק להציץ בקליפ לסינגל הראשון שהוציאה Don't Tell Me That It's Over, שבו השירה שלה מזכירה קצת את השירה של סולנית הקריינבריז Dolores O'Riordan, כדי לחבב אותה.

אבל הבונבון האמיתי באלבום הוא השיר המסתתר שבסופו, גרסת קאבר יפיפייה ללהיט של ברוס ספרינגסטין Dancing In The Dark, אותה ביצעה מקדונלד כבר בעבר, אבל רק כעת הוקלטה לדיסק. הביצוע הזה הוא אחד הקאברים היפים של השנים האחרונות בעיניי, גם אם בחברת התקליטים בארץ לא מסכימים איתי. הפעם הם לגמרי,  אבל לגמרי טועים.

אין תמונה
גרסאות כיסוי שלא כדאי לוותר עליהן. סטייסי קנט

Stacy Kent- Raconte –Moi…
סטייסי קנט, זמרת הג'אז המעודנת שביקרה אותנו בארץ לפני מספר שנים, מוציאה אלבום חדש, כולו בצרפתית. רוב האלבום מורכב מגרסאות כיסוי לשירים מוכרים פחות או יותר כמו השיר הפותח Les eaux de Mars של אנטוניו קרלוס ג'ובים, Jardin D'hiver של הנרי סלבדור (שכתבה קרן אן) ועוד שירים שנכתבו במיוחד בשבילה.

כמו דיאנה קראל (שמגיעה אלינו לארץ בתחילת ספטמבר) קנט מציעה רגעים נעימים, לא מורכבים מידי ומנחמים. אם אהבתם אותה עד כה אין סיבה שתוותרו על החדש שלה.

אין תמונה
הקול נשאר אותו קול. אנג'י סטון

Angie Stone-Unexpected
אלבום חדש לאנג'י סטון, זמרת הניו-סול, הוא תמיד חגיגה לאוהבי הז'אנר. מי שנתקל באלבום הסולו הראשון של הגברת "Black Diamond", שיצא ב-99', הבין כבר אז שיש כאן עסק עם זמרת שחורה ואיכותית, שיחד עם שמות כמו אריקה באדו, ג'יל סקוט ועוד השביחה את הניו-סול שפרץ בשנות ה-90'. סטון שילבה באלבומיה סול משנות ה-70' ויחד עם הקול הגדול שלה התוצאה הייתה תמיד מוצלחת.

באלבום החדש הקול הוא אותו קול ויש פה גם כמה להיטים כמו הסינגל המצויין I Ain't Hearin' U ובכל זאת מדובר הפעם באלבומה החלש יותר, יחסית כמובן. סטון נשמעת בו פחות ייחודית ודומה יותר לזמרות שחורות אחרות, טובות פחות ממנה. זה חבל, אבל עדיין אפשר לסלוח לדיווה הצעירה הזו ולקוות שמדובר במעידה חד פעמית. ושוב, זה לא אלבום רע, חלילה, אבל מזמרת איכותית כמו סטון אפשר היה לצפות למשהו מיוחד יותר. אולי באלבום הבא היא תתעשת.

>> עוד אלבומים מומלצים לחג: אלי גולדינג, גרוב ארמדה, ג'וני קאש, ג'ימי הנדריקס