הדג נחש בניו יורק (צילום: שחר עזרן)
"הקולות של הקהל מוקלטים מוומבלי". גיא מר | צילום: שחר עזרן

פסטיבל פורץ דרך? האירוע המוזיקלי של השנה? פסטיבל המוזיקה האינטרנטי הראשון בעולם? מערך יחסי הציבור של "סלקום" הצליח לגרום לתקשורת לצאת בכותרות גדולות ומבטיחות סביב פסטיבל "ווליום", אבל לא בטוח שיש כיסוי לכל ההצהרות הללו.

האם הפסטיבל היה פורץ דרך לפי הערב הראשון שלו שכלל את מוניקה סקס והדג נחש? כנראה שלא, והאשמה היא לא באמנים שהשתתפו. בסופו של דבר, למרות הכסף הרבה שנשפך על הפרוייקט, לא היה הבדל גדול בין "המופע האינטרנטי" של "סלקום" לפורמט ה"וידאו צ'ט" שהכרנו באתרים בארץ ובעולם בעבר. כבר ראינו בארץ שידורים חיים של הופעות עם אופציה להעברת מסרים לאמנים דרך צ'ט.

ממש לא "האירוע המוזיקלי של השנה"

האירוע המוזיקלי של השנה? הצהרה קצת מגוכחת כשיש לפנינו הקיץ עוד שלל מופעי ענק מהארץ ומחו"ל. סביר להניח שהופעתו המלאה של ברי סחרוף באמפי שוני תהיה בעלת משמעות גדולה יותר מהשעה וקצת שהוא ינגן באולפן הטלויזיה האינטרנטי, שלא לדבר על ג'סטין ביבר לילדים ופסטיבל "פיק.ניק." לגדולים. מקסימום הקוריוז השיווקי הנחמד של השנה.

פסטיבל המוזיקה האינטרנטי הראשון בעולם? כנראה שפה כן יש איזשהו חידוש באיסוף ליין אפ מרשים של אמנים ישראליים באותו השבוע למופעי אינטרנט. מוניקה סקס, הדג נחש, ברי סחרוף, שלומי שבן, אפרת גוש, משה פרץ זה בהחלט מרשים, אבל חבל שעם כל הכסף שנשפך לא נשאר להם עודף להביא טאלנט ראוי שישתווה לאמנים המובחרים בהנחיית הארוע. ההנחיה של דנה גרוצקי היתה מביכה ומתחת לכל ביקורת ומוזר שאלה הפנים שייצגו קמפיין כל כך יוקרתי.

אז מה בעצם היה?

יהלי סובול, מוניקה סקס, האנגר (צילום: רועי ברקוביץ')
ביקש שיפסיקו עם קולות הקהל המוקלטים. יהלי סובול, מוניקה סקס | צילום: רועי ברקוביץ'

הטוב – מוניקה סקס
הצליחו למרות כל הסכנות והמכשלות שבדרך לצאת טובים, קולים ושנונים מהמופע שלהם. הם סיפקו שעה עמוסת להיטים מהרפרטואר, עם מבחר שירים מהאלבום החדש והנהדר שלהם "מנגינה". עכשיו יש לנו חשק לראות אותם ביום שישי הקרוב (15.4) בבארבי עם הדבר האמיתי.

הרע – המנחה כבר אמרנו. הסאונד היה טוב אבל איכות התמונה היתה איומה לשידור אינטרנטי שכזה בשנת 2011. היא היתה מפוקסלת ומטושטשת ורחוקה משידורים חיים כפי שראינו לאחרונה ביוטיוב. מעבר לתמונה, הדבר הכי מגוחך בכל השידור היה ההתעקשות של מפיקי המיזם להכניס בין שיר לשיר קהל מוקלט כמו בסיטקום אמריקאי - מה שגרר עקיצות מצד האמנים. יהלי סובול ביקש שיפסיקו עם "קולות הסטיקום" וגיא מר מ"הדג נחש" הסביר לשאנן שהרעש המוזר היה של קהל מוקלט מוומבלי. אף אחד לא מריע כך מהבית לשידור אינטרנטי, אף אחד שצופה בשידור לא חושב שכך הוא נשמע מהבית ובעיקר הרעש המוקלט מפריע ככל הנראה לאמנים שמופיעים. חבל.

תבקשו סליחה ממשינה

והלא נורא - למרות כל התחלואים וחוסר הטעם של סלקום (באירוע כל כך ממותג בתוך האתר הרשמי שלכם אפשר היה לוותר לאמנים על הכוכבים של סלקום עם הרקע הסגול בוידאו ארט) עדיין מדובר באירוע ששם את המוזיקה הישראלית במרכז. אמנים נחשפים לקהל שאולי לא הכיר אותם וגם מתפרנסים מהעניין בכבוד.

מילה אחרונה – שש שנים אחרי, הגיע הזמן שהעיתונאים שצלבו את משינה, על הקמפיין שליווה את אלבומם "רומנטיקה עתידנית", יתנצלו בפני הלהקה. משינה, שהיתה הראשונה לעשות שיתוף פעולה מסחרי עם "סלקום", עשתה הרבה פחות בצד הפרסומי מכל האמנים שלוקחים חלק בפסטיבל הזה וחטפה את האש בשביל כולם. אם גולדסון יכול לחזור בו, גם העיתונאים יכולים.

>> דנה אינטרנשיונל: "השירים האחרים באירוויזיון מחרידים"