בית הבובות השקה (צילום: עודד קרני)
התרגשות וחוסר ביטחון. בית הבובות במופע השקה | צילום: עודד קרני

יותר מעשור חלף מאז תופעת הדיסקים הצרובים של "אמיר ואיתי" - שהועברו בין טיילים ישראלים, נשמעו בכל רחבי הגלובוס ומימשו בעצם את הצלחת הפרויקט של השניים, "בית הבובות". אלבום הבכורה שלהם ,"מדפים" שיצא ב-2005 יצר באז גדול במונחים מקומיים ובעצם ביסס את "בית הבובות" כלהקה מצליחה עם המנונים וקהל מעריצים קבוע ומתרחב. ההצלחה נתנה להם את הלגיטימציה להוציא לאחר שנתיים את אלבומם השני, "שוב החיוך", אלבום שלמעשה הוסיף לרושם הראשוני וחיזק את הלהקה כתופעת שטח.

הקסם לא עבד כמו פעם

ארבע שנים נוספות של חיפוש דרך, יצירה, הרכב משודרג והתנסויות אתניות, הובילו את "בית הבובות" לפרק השלישי בתהליך, האלבום החדש "בכל הדרכים", בו הם מנסים לתחזק את הניצוץ שנוצר לפני עשור, אצל אותם "אמיר ואיתי". אמש, ברידינג 3 דחוס במעריצים וסלבז, השיקה הלהקה את האלבום החדש. נדמה היה שזה הולך להיות ערב של עוד מאותו הקסם והחיבור שהצליח להם בשני הסיבובים הקודמים, אבל נדמה שהפעם הקסם לא עבד כמו פעם, לפחות לא כל הזמן.

בית הבובות השקה (צילום: עודד קרני)
הקהל בא לשמוע את הלהיטים הישנים. בית הבובות במופע השקה | צילום: עודד קרני

בליווי שלישית כלי מיתר ונגן כלי הקשה (פרקשן) נפתח המופע עם "כל זה" ו"לא כאן לא שם", שני קטעים מהאלבום החדש. זאת אולי הסיבה לכך שאמיר ואיתי, בכל זאת גיבורי האירוע, נראו נרגשים במיוחד. ההתרגשות גרעה מיכולת הביצוע שלהם והפתיחה לא הותירה הרבה רושם על המעריצים, שחיכו ללהיטים הישנים. הקונפליקט הישן בין חומר ותיק ואהוב שבשבילו הקהל בא, לחומר חדש שמעניין את היוצרים, היה גלוי מהרגע הראשון, כמו שקורה לא אחת בהופעות מהסוג הזה.

חסרי ביטחון מול הקהל שלהם עם האלבום החדש

הקהל ציפה וקיבל, ברצף, את "אל תדאג", "הציורים של יובל" ו"מי אם לא אני", שלוו בהצגת שמות הנגנים באופן מכובד. בשירים האלה מיד הורגש שינוי באווירה, גם על הבמה וגם למטה בקהל. התחושה שמשהו טוב קורה נוצרה. מנגד, הורגש ש"בית הבובות" חסרי ביטחון מול הקהל שלהם עם האלבום החדש, ועשו הרבה כדי לשמור על האופי מפעם, שהזין את ההצלחה. לכן הם נתנו את השירים החדשים בטפטופים.

בית הבובות השקה (צילום: עודד קרני)
תוספת נהדרת של כלי מיתר ופרקשן. בית הבובות במופע השקה | צילום: עודד קרני

בוסט הלהיטים מפעם אפשר להם להגיש בהמשך את "אתם תשבו ואני אספר" ולתת שואו אתני נהדר בשיר"איזה יום יפה בחוץ", עם הזמרת המצוינת ליטל גבאי ועם אסי איילון, מפיק האלבום החדש, בגיטרה אקוסטית. התוספת הזו, כמו גם שלישית כלי המיתר ונגיעות הפרקשן, שמן הסתם לא יופיעו איתם לאורך כל הסיבוב, העידו והדגישו שבבסיס הרוב נשאר אותו הדבר ב"בית הבובות", והם נשמעים כיום כמו שנשמעו באלבום הסקיצות הראשון.

חידושים בתחום הקיטש

מה שכן התחדש ב"בית הבובות" הוא הקיטש. הלהיט "עד שבאת", שהיה הביצוע הטוב של המופע, הוקדש לילדתו ואשתו של אמיר אטיאס ולווה בקליפ של הילדה והמשפחה. התחושה היתה חמה, אבל גם קיטשית, ועליה הונח השיר הבא "בין אדם למקום". רגע קיטשי שני נרשם ב"שיר בעיפרון", כאחד הלהיטים הגדולים של הלהקה, שלווה באורות מצתים וטלפונים סלולריים לבקשת איתי שיף. אחריו צצו שוב שירים חדשים - "מחשבות מקולקלות", שיר טוב עם סאונד מאכזב, ו"לפעמים", שנפסק והתחיל שוב, כנראה מהתרגשות של אטיאס.

בית הבובות השקה (צילום: עודד קרני)
שיר למעני ולמען הבת שלי. בית הבובות במופע השקה | צילום: עודד קרני

בית הבובות השקה (צילום: עודד קרני)
מחשבות מקולקלות על סיגפו. בית הבובות במופע השקה | צילום: עודד קרני

לקראת הסוף חזרו "בית הבובות" לאלבום הראשון עם "אישה כנענית", "שמש", "למעני" ו"בית הבובות", שהגיע אחרי חזרה מוזרה להדרן. הם סגרו את המופע עם שיר הנושא של האלבום "בכל הדרכים" והלהיט הגדול ביותר שלהם "סיגפו", שעד היום מנסים המעריצים שלהם להבין על מה הוא מדבר.

לא הוציאו מעצמם את המיטב

ביחס לגודל האירוע - מופע השקה נוצץ ברידינג 3 עם קהל מעריצים גדול וסלבריטיז שהוזמנו לקהל - "בית הבובות" לא הוציאו מעצמם את המיטב מבחינת ביצועי השירים, הנגינה והשירה. החיבור העדין בין אטיאס לשיף, שעליו הכל עומד, לא זהר הפעם כמו בעבר.

אולי היתה זו ההתרגשות, אולי המעריצים כבר מתייחסים אליהם כהרכב "קאלט" ובאים רק בשביל הלהיטים מלפני כמה שנים, ולא מעניינים אותם שירים חדשים או איכות הביצוע. ולמרות כל אלה המופע הזה מספיק כדי לשמור על "בית הבובות" כהרכב יציב בשוק המקומי, בתקווה שאלבומם הבא יהיה כבר משהו אחר.

בית הבובות השקה (צילום: עודד קרני)
מופע בינוני יחסית לגודל האירוע. בית הבובות במופע השקה | צילום: עודד קרני

>> אסף אבידן: "הייתי צריך חופש מהמוג'וז"