ליאיר זיו, שהשיק אמש את אלבום הבכורה והמופע החדש שלו, יש נתוני הפתיחה מבלבלים - שני סינגלים ששרפו את הרדיו מול אנונימיות תקשורתית מסוימת. הוא נחשף לראשונה כסולן בלהיטו הענק של עידן רייכל "בואי" (טוב, לא ממש נחשף). בהמשך עבד על חומרים משלו והופיע עם הרכב קאברים ל-U2, הקליט אלבום בהפקת שמוליק נויפלד ("פרויקט מוזאיק") ואחרי לא מעט שנות המתנה וחיפוש חברת תקליטים יצא סוף סוף לאור כאמן סולו מבטיח.

הרדיו טחן נונסטופ את "מדרכות פריז" והאמת שבצדק - מדובר באמת באחד משיר הפופ המוצלחים של השנה. הסינגל השני "ואחרי שהכל ייגמר", הקורץ למייק ברנט, עושה עבודה דומה וקשה שלא להיתקל בו בזפזופ רדיופוני. גם הסינגל השלישי "אל תתייאש" הושמע לא רע.

מהאלבום של זיו, "זמן", אפשר להתרשם שמדובר בזמר עם קול מדהים ויכולות פלצטו מרשימות במיוחד, א-לה ג'ף באקלי, טום יורק וכריס מרטין. הקול הזה יושב על מצע רוק מלודי מאוד, שנע מוזיקלית בין קולדפליי לחקייניהם הפחות מוצלחים "קין" ועד U2.

פתיחה תמוהה, שלא מתאימה ל"צוותא"

ההופעה התחילה עם מצגת תמוהה משהו. קליפ הוקרן במרכז הבמה וכלל שלל רגעים ודמויות מההיסטוריה המקומית שלנו, מבגין ועד אחמדינג'ד. ואז, למראה פטרייה גרעינית מאיימת פרצו זיו והלהקה עם השיר "שיר סליחה", שעוסק קצת בסוף העולם מזווית אישית. זו היתה יכולה להיות אחלה פתיחה למופע אצטדיון, שייתכן שזיו יגיע אליו בהמשך, אבל לצוותא הקטנה זה היה מעט מופרז.

אחרי הפתיחה המהממת עברו זיו ולהקתו בין שירי האלבום, הלהיטים הגדולים וכאלה שעוד כנראה יהיו. ההרכב המלווה את זיו בהופעות הוא אותו הרכב שניגן במופע הקאברים ל-U2. הסאונד שלהם וגם התנועה של זיו על הבמה הזכירו לא מעט את בונו וחבריו. האמת היא שמדובר ברווח נקי למופע הנוכחי. זיו צבר הרבה ביטחון בשירה ובעמידה מול קהל, שנדיר לראות אצל אמן במצב הצבירה שלו (ערב בכורה לאלבום בכורה). הקול הבאמת אדיר שיוצא מבית החזה שלו מצליח להרשים ולרגש לפחות פעם אחת בכל שיר וזו באמת תופעה חריגה במחוזותינו שופעי הזמרים מוגבלי הטווח, מוכשרים וכריזמטיים ככל שיהיו.

בהמשך אירח זיו את מאיה בוסקילה, בחירה שנראתה מלכתחילה טבעית מבחינת השתייכות לחברת התקליטים ("הד-ארצי"), אך מוזרה מבחינה סגנונית. אבל כשבוסקילה הפסיקה לפלרטט עם הקהל במומחיות והתחילה לשיר עם זיו את שירו "בואי נצלול" נבלעה הציניות שהוכנה מבעוד מועד. בוסקילה מוססה את הסקפטיות כשפתחה מבערים והמריאה עם קולה לתקרה של "צוותא", כשזיו מתרומם לצידה, במה שהפך לדואט מרשים ומברווז עור.

קאבר מתבקש ל-U2

אחר כך נע המופע מהרכב רוק מלא לחצי אקוסטי וכמעט שלא איבד מתח עד הפינאלה שכללה ביצוע ל"בואי" (ולמרות שיש בשיר בערך 12 מילים זיו הצליח לשכוח כמה, לא נורא) וקאבר מאוד מתבקש ל-U2. היי, זה באמת היה ביצוע מעולה ל-"With or Without You", מה רע? הקהל היה מאוד לא הומוגני ואוהד מאוד.

לסיכום אפשר לקבוע כי המופע של יאיר זיו מרים יפה לגובה את שירי האלבום וניתן לנחש שעם עוד כמה להיטים ברדיו ואולי עוד אלבום מגובש מעט יותר, הוא באמת ימצה את הפוטנציאל שלו ושל הלהקה על הבמה וימלא אולמות גדולים, כמעט כמו ההם מדאבלין.