"בואנה, הוא כבר שר אפילו יותר טוב מארצי", אמר מישהו בדרך לשירותים בתחילת מופע ההשקה אמש של אברהם טל באמפי שוני בנימינה. המשפט לא כזה מופרך אם לשפוט את האופן בו הקהל קיבל את טל כשעלה לבמה אבל עוד נחזור לסוגייה בהמשך.
קצת מוזר לחשוב שלפני כשמונה שנים עוד היה אברהם טל מנושאי דגל השאנטי וייצג לצד חבריו ללהקת "שוטי הנבואה" את החיפוש העצמי אחר הרוח. השרוואלים התחלפו לחליפה שחורה מהודרת, חוף אכזיב גדל לאמפי שוני ומגודלי השיער היחפים, התחלפו במשפחות וזוגות מבוגרים שמוכרחים להעיר כשהבחור לפניהם קם לרקוד ומסתיר להם. לא ברור למה דווקא באירוע ההשקה לאלבום החדש של אברהם טל, שביצע פנייה חדה לאלקטרוני, הוחלט לקיים את ההופעה בישיבה. מראש האפקט קצת מאבד מעצמו, אבל ניחא.
ההופעה נפתחה ב"אני איתך", הסינגל הראשון מתוך "שושנה" ו"פסטיבל", אחד מלהיטיו הראשונים בקריירת הסולו. שכמעט הספקנו לשכוח. בתחילה ניכר שהאווירה המאופקת מצד הקהל עוברת גם אל הבמה ומשהו שם מחכה להתפרץ. למרות קולות הליווי של טל לעצמו, הביצועים נשארים סולידיים גם כשמדובר ב"אם את הולכת" ו"אדם צובר זיכרונות", שחרכו את הרדיו בזמנם.
עלייה קלה בטמפרטורות מורגשת ב"אני לא מבין" שלמעשה מהווה אינטרו ללהיט המסיבתי והמופלא ביותר מתוך האלבום - "שושנה", שיר הנושא. מי שכבר זכה להכיר אותו התעופף בשלב הזה, אבל בשביל קרחנה אמיתית, השיר הזה עוד צריך להשתרש באוזניים של כולנו. והוא עוד יכה גלים.
יש נורמה מוזרה בארץ לפיה מופעי השקה כוללים אורחים. על רקע זה ראוי להעריך את טל שהחליט לעלות עם הנגנים שלו בלבד. הבעיה היא שלאורך הערב כמעט לא קרו דברים בלתי רגילים על הבמה, שיצדיקו את אברהם טל והלהקה בלבד. כשמגיעים למופע השקה לאלבומו השלישי של "זמר השנה" (לשעבר), יש ציפייה להפקה מושקעת במיוחד ועיבודים עשירים כיאה לזמרים מהשורה הראשונה שנמצאים עמוק במיינסטרים. אולי טל חושש ש"שושנה" לא ישחזר את ההצלחה הגדולה של "אורות" ונזהר, לא רוצה להשתולל ולהשקיע יותר מדי, ואולי מופע ההשקה, שנועד גם להיות תצוגת תכלית לועדי עובדים, צריך שייראה בדיוק כמו מה שהוא מתכנן להמשך הקיץ, לא יותר.
אחרי כמה מילות הערכה מרגשות למה שקורה מסביב, מגיעים "אלוהיי" (שבמקור הוקלט עם שלמה ארצי) ושניים מהשירים היותר יפים שניבאו את פירוקם של "שוטי הנבואה" - "קול גלגל" ו"מי". למרבה השמחה, הקרחנה חוזרת באדיבות "מסתובב" שהחברים מבצעים לראשונה על הבמה ונשמע כאילו הוקלט בהשראת דיוויד גואטה.
בהדרן נדמה כאילו מדובר במופע חדש, בזכות בילדאפ שהלך והתעצם, עד התמסרות מוחלטת של הקהל. "בואי נשכב" האקוסטי הוביל ל"אורות", שכלל סולו גיטרה מפתיע של טל עצמו והתחבר ללהיט "הוא" שבמקור בוצע יחד עם להקת איזבו. גרסה נהדרת ל"כל הילדים קופצים רוקדים" מוכיחה סופית שכיוון הדאנס צריך להנחות את טל בהמשך, כדי שכולנו נישאר איתו "מחוזקים לעולם".
אברהם טל הוא יוצר בחסד ואיש מקסים שכנראה פיצח את הנוסחה לייצור להיטים מבלי לוותר על העומק והייחודיות. באלבום החדש הוא הוכיח שוב את כישרון הכתיבה וההלחנה שלו, מה ששם את קריירת הסולו שלו הרבה מעבר לגילגול הקודם.
בהיותו כזה, מגיע לו שתהיה סביבו חבורת נגנים יותר מרשימה ועשירה, והוא ראוי לעיבודים מופקים לעילא, שיהפכו את הפרפורמנס שלו לאחד המדהימים בארץ. כמו זה ששלמה ארצי מספק לנו כבר שנים. מוקדם מדי להעריך אם אכן יגיע לשם, אבל הוא בהחלט בדרך, והרי "הזמן עושה את שלו".
