אין הרבה סיבות מוזיקליות לנסוע בפקקים של שבע בערב מתל אביב לירושלים. הפעם האחרונה הייתה לפני 13 שנה כשהאירוויזיון התקיים בבנייני האומה. זה היה ערב מרגש ויוצא דופן, אפילו במונחים של הערוץ הראשון. אמש נערך בירושלים "מופע אירוויזיון קלאסי". ההזמנה הייתה מבטיחה: דנה אינטרנשיונל, אילנית, יזהר כהן ועוד אמנים בביצוע של "מיטב השירים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון בעיבודים קלאסיים שטרם נשמעו".
המצטיינים: רוני וייס ותזמורת ירושלים רשות השידור
העיבודים של רוני וייס, המנהל המוזיקלי והמנצח, היו מצוינים, והתזמורת הסימפונית של ירושלים רשות השידור עשתה עבודה טובה והצליחה לתת עיבודים מעניינים לחלק מהשירים. לרגעים אפשר היה לחזור לימים הטובים של האירוויזיון. הנוכחות של הנגנים והמנצח על הבמה העניקו לתחרות בעבר את ההילה הראויה (מאז, כידוע הכינורות והטרומבונים נעלמו ובמקומם מנוגן פלייבק) והערב היה זה "שף האורקסטרה", שניצח על הערב ברגישות ובנחישות. את הכינוי הדביק לוייס יגאל רביד, שהנחה את הערב במקצועיות ביחד עם לוסי אהריש החביבה פלוס.
הקהל שהגיע לערב מיוחד זה היה בעצמו מיקרוקוסמוס של צופי התחרות: מבוגרים מעל גיל 40 וגייז. בין היתר, כיבדו את הערב בנוכחותם המלחינים נורית הירש וקובי אשרת, הפזמונאי יואב גינאי ואנשי רשות השידור.
את הערב פתח האות של האירוויזיון שחובר על ידי מארק אנטואן שרפנטייר והפך למזוהה ביותר עם התחרות. מייד אחר כך עלתה לבמה הזמרת הראשונה שייצגה את ישראל בתחרות בלוקסמבורג בשנת 1973. אילנית נתנה ביצוע סוחף לשיר "אי שם", כשברקע נצפו קטעי וידאו מאותה תחרות היסטורית, בה הגיעה למקום הרביעי והמכובד.
הסבירים: דנה אינטרנשיונל, אילנית ויזהר כהן
אחריה הופיעו זמרת האופרה קרן הדר וגבי שדה בביצועים לשירים של ישראל ושל מדינות אחרות שהשתתפו בתחרות. הדר שרה את שירה של אן מארי דויד מאותה תחרות ב-1973 עמו ניצחה: "Tu te reconnaîtras". גבי שדה ביצע את "Eres Tu" האלמותי של להקת Mocedades שאמנם לא ניצחה, אבל שירה הפך לאחד מהשירים האהובים בתולדות האירוויזיונים. עוד בוצע השיר "Nocturno" שייצג את נורווגיה בשנת 1995 וזכה, על אף שבשיר 27 מילים בלבד, שרובן חוזרות על עצמן.
חבורת הזמרים הצעירים "קווטרוויזיון" שהוקמה במיוחד בשביל הערב הזה, ביצעה בחביבות את שירה של "אחוות האדם" "Save Your Kisses For Me" שייצג את אנגליה וזכה בשנת 1976 ואת שירו של קליף ריצ'ארד משנת 73' "Congratulations". הביצוע החביב של חבורת הצעירים היה לא מספק, בלשון המעטה, ונראה כלקוח ממופע ילדים בפסטיגל.
גבי שדה עלה לבמה שוב עם אינטרפרטציה מעניינת לשירם של אבבא משנת 1974 "Waterloo" בסגנון קברטי, שבעיקר גרם להתגעגע לביצוע המקורי. בהמשך ביצעו שדה והדר ביחד את "מעט שלווה", עמו זכתה הזמרת ניקול מגרמניה בשנת 1982. זה היה אולי הביצוע הטוב ביותר במופע.
המפשלים: מי אמר ערוץ 1 ולא קיבל
המנה העיקרית לה כולם חיכו הייתה הופעתה של דנה אינטרנשיונל עם "דיווה". דנה נראתה במיטבה ונתנה ביצוע חביב לשיר עמו זכתה בשנת 98'. אחריה עלה יזהר כהן עם "אבאניבי", השיר הראשון שהביא את הזכייה לישראל. עבור כהן היה נראה כי הזמן עצר מלכת. הביצוע היה מקפיץ ומרגש כמעט כמו באותה הופעה בלתי נשכחת בפריז בשנת 78'. גם הקהל התרגש ומחא כפיים בהתלהבות. הערב הסתיים ב"הללויה" (איך לא) בשירה משותפת של הזמרים והקהל.
המופע היה מלא פוטנציאל: שירי תחרות גדולים, מוזיקה מרגשת, תזמורת סימפונית גדולה. אך מעבר לעובדה שכיף להתענג על שירי אירוויזיון, חסרו שירים רבים שהפכו את התחרות למה שהיא. למשל השירים הגדולים של מארי מרים, סלין דיון, קטרינה והגלים, בקס פיז, ג'וני לוגן ועוד. שלא לדבר על השירים הישראלים שהפגיזו בעבר ונעדרו מהערב, בהם "חי", "הורה", "כאן" ו"השקט שנשאר".
בסוף הערב, כמו בסוף תחרות האירוויזיון מדי שנה, הורגש פספוס, אבל לראשונה לא היו אנטישמים להאשים אותם בתוצאות. אגב, הסיבה לאירוע הייתה ציון 40 שנה להשתתפות ישראל באירוויזיון, זאת על אף שישראל משתתפת בתחרות מאז 1973 ובחישוב מהיר מדובר ב-39 שנה בלבד. היו יכולים יכלו לחכות שנה עם המופע ולעבוד עליו קצת יותר, למשל להביא עוד כמה כוכבים, לסדר להקה איכותית יותר מהרביעייה, לארגן שהאולם יהיה מלא ושהפרומפטר של גבי שדה יעבוד כמו שצריך. מי אמר ערוץ 1 ולא קיבל.