ירמי קפלן ויהלי סובול, מוניקה סקס (צילום: ליאור רוטשטיין)
ירמי קפלן ויהלי סובול | צילום: ליאור רוטשטיין

מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
פיטר רוט | צילום: ליאור רוטשטיין
מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
שחר אבן-צור | צילום: ליאור רוטשטיין

"פצעים ונשיקות" של "מוניקה סקס" היה האלבום הגדול האחרון של עידן להקות "רוקסן" במוזיקה הישראלית, זה שכולם מנסים להתרפק עליו, מאז ועד היום. רגע לפני שמסיבת הרוק הגדולה נגמרה, הספיקו יהלי סובול, שחר אבן-צור, פיטר רוט ויוסי חממי להוציא אלבום רוק מצויין, עם ניחוח מקומי תל אביבי חזק וחד, שנותר באוויר עד היום, עם כמה וכמה שירים טובים מאוד, יפים מאוד, ששרדו ונשמעים רלוונטיים גם שני עשורים אחרי. השילוב המרתק בין הליריקה של סובול, האנרגיות של אבן-צור והטכניקה וה"פיל" של רוט (וחממי, אז), בעזרת הפקה מוזיקלית נבונה של ירמי קפלן, יצרו חבילת שירים רגישה אבל חזקה, שדיברה בקולם של בני נוער רבים, שחלמו על תל אביב.

סובול כתב אז שירי אהבה על בחורות ונשים, כאילו הוא משורר שכותב מניסיון חיים בוהמייני עשיר, אבל בכתיבה היו התשוקה, הדיכאון, הציפייה והעלבון של איש צעיר שמתאהב ומתאכזב. אבן-צור כבר אז התיז רוקנ'רול לכל כיוון (למשל ב-"180"), ורוט הביא כישרון מיוחד וסגנון אישי שהדביק, איזן וייצב את הלהקה. ל"מוניקה סקס", כבר באלבום הראשון, היו עומק, כוח, וטעם טוב. הם לא היו סתם צעירים פרועים, הם היו צעירים חכמים, עם נחישות ועם סטייל. הם היו מגניבים מבלי להתאמץ. הרוקסטאריות (במונחים מקומיים), התלבשה עליהם היטב. אבל גם הם, כמו רבים אחרים, התקשו להתמודד עם ההצלחה ועפו מפה לניו יורק אחרי תקליט אחד.

מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
ספי אפרתי | צילום: ליאור רוטשטיין

ירמי קפלן בהופעה של מוניקה סקס (צילום: ליאור רוטשטיין)
קפלן צמד לסובול | צילום: ליאור רוטשטיין
מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
שחר אבן צור ב"עירומים" | צילום: ליאור רוטשטיין

"פצעים ונשיקות" הניח את אבן הפינה לאוסף קריירות מעניינות ואיכותיות - הקריירה של "מוניקה סקס" כלהקה, שתמיד יודעת לחזור עם חומר חדש וטוב, וקריירות הסולו של חבריה. במבט לאחור מדובר היה בסופר-גרופ. סובול, רוט, אבן-צור והבסיסט הנוכחי ספי אפרתי, חתומים על אלבומי סולו נהדרים, רובם על יותר מאחד ויותר משניים. גם כיחידים וגם כ"מוניקה סקס" הם ידעו איך להתקדם עם רוח הזמן, והשכילו להתפתח כאמנים, להשתנות, לגדול כיוצרים, לצמוח, לפרוח כמוזיקאים, לפתוח את הראש לצלילים חדשים, אהבות מוזיקליות חדשות, הם ידעו לחזור אחורה (לסרז' גינזבורג, לשמוליק צ'יזיק, לשירי משוררים), וידעו ללכת קדימה לכיוונים אלקטרוניים ופופיים. כולם היום נגנים ואמנים הרבה יותר טובים ושלמים ממה שהיו אז, כפי שאפשר היה להבחין בנקל בהופעה החגיגית אמש במועדון "בארבי" בתל אביב.

בלי לעשות הרבה רעש, ציין בשנה החולפת "בארבי" עשרים שנות קיום. המועדון שנפתח כשהרוקנ'רול עוד היה כאן להיט גדול, שומר מאז על הגחלת. בדומה ל"מוניקה סקס", אתה שצפוייה לך חווייה רוקיסטית שתוכל לשאוב ממנה אנרגיות ושאר רוח להמשך. אתה יודע ששחר אבן-צור יוריד חולצה ב"עירומים" ויפציץ ב"גשם חזק", אתה יודע שסובול ירגש אותך ב"מספיק בנאדם", "איש קש" ו"עוד פעם", אתה יודע שסולו הגיטרה של פיטר רוט ב"שנים חסומות" וב"שמלה ממדריד" יעביר לך ויברציות מרטיטות, שתפקיד הבס שלו ב"פצעים ונשיקות" יהיה מדהים, ואתה יודע שספי אפרתי "ירקוד" עם הבס ב"הכל במקום" ויעיף לך ת'תחת. כמו שאתה יודע שאין על הופעת רוק ב"בארבי". זה המקום. ועדיין, הכל עובד, וכיפי, והקהל יוצא עם עיניים מבריקות (ונעליים מבריקות), כי זו היתה הופעה מעולה.

מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
יהלי סובול | צילום: ליאור רוטשטיין

ירמי קפלן בהופעה של מוניקה סקס (צילום: ליאור רוטשטיין)
מטפס, כהרגלו. ירמי קפלן | צילום: ליאור רוטשטיין
מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
"אתם מרגיזים אותי היום!!". אבן צור | צילום: ליאור רוטשטיין

מופע החימום של "קרח תשע" היה ראוי למעמד והמעמד ראוי לו. זו להקה שנותרה קולית עד היום, ולמעשה המשיכה את השושלת. בניינטיז "מוניקה סקס" חיממו קבוע את "איפה הילד", ואחר כך "קרח תשע" חיממו את "מוניקה סקס". הלילה בבארבי נעם רותם לא שכח איך חוגגים עם "הכל זה פופ" ולציין את יום הולדתו של "אסף אמדורסקי". יפה לו. השילוב של הדס קליינמן עם הצ'לו היה יפה, הקלידים שהתווספו תרמו הרבה לצליל, וכך גם המחשב שהפעיל אבן-צור לקראת הסוף. האירוח של ירמי קפלן היה מתבקש. המפיק של האלבום ההוא, שגם בגיל 52 הוא חיית במה שאין שני לה, שמדביק את רוט וסובול באנרגיות הגבוהות שלו, עולה על כיסאות, שר לתוך הקהל, מחבק את הרגליים של סובול, ורוק ומשתולל.

וגם יהלי סובול רקד. אחרי שנים של קיפאון, הוא השאיר בכמה שירים את הגיטרה בצד וזז על הבמה היטב. היה תענוג לראות אותו משתחרר ככה. הוא גם נתן כמה סולואים טובים על החשמלית שלו, ובשירים השקטים שר כמו שלא שמעתי אותו הרבה זמן. הוא נתן מעצמו בשירה, שר לקהל בהתכוונות מלאה לגעת להם ברגש, והצליח, עד שהתחשק לחבק אותו. הביצוע שלו ל"שוב יורד אור חקי אפרורי" ריגש עד דמעות. ראיתי כמה וכמה הופעות של סובול בחיי, וזו היתה הטובה ביותר שלו, כזמר, כפרונטמן, כגיריסט, כפרפורמר.

מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
הקפוצ'ון ממדריד | צילום: ליאור רוטשטיין

ירמי קפלן בהופעה של מוניקה סקס (צילום: ליאור רוטשטיין)
"עיניים טובות". ירמי קפלן | צילום: ליאור רוטשטיין
הדס קליינמן בהופעה של מוניקה סקס (צילום: ליאור רוטשטיין)
חיבור יפה. הדס קליינמן והצ'לו | צילום: ליאור רוטשטיין

מה שהופך את "מוניקה סקס" אז וגם היום ללהקה טובה כל כך, הוא היכולת לאזן ולחבר יחד את הכשרונות של חבריה. כל אחד מהם בנפרד הוא עולם ומלואו של מוזיקה. יחד, כשהם מגובשים, וכל אחד מצליח בתוך המסגרת להביא למקסימום את האיכויות שלו, הם חבילת רוקנ'רול נדירה שיש בה כמעט הכל. אי אפשר שלא להעריך אותם, קשה גם שלא להתאהב בהם כל פעם מחדש. עשרים שנה אחרי, יש עדיין פצעים, ויש עדיין נשיקות, וזו מהות הרוקנ'רול.

רשימת השירים במופע: האלבום "פצעים ונשיקות": מכה אפורה, סאן חוזה, עוד פעם, אחר כך, כל החבר'ה, 180 (סולן: שחר אבן צור), פצעים ונשיקות, עיניים טובות (עם ירמי קפלן), אני יודע, הר של בייגלך, פרפר, על הרצפה, רקוויאם לבלונדינית. החלק השני: השמלה ממדריד, איש קש, רמקולים, מספיק בן אדם, כמה את צודקת (ירמי קפלן), הדפוק הזה (ירמי קפלן), הכל במקום, עירומים (סולן: שחר אבן צור), גשם חזק (סולן: שחר אבן צור), מנגינה, שוב יורד אור חקי אפרורי, שנים חסומות (עם ירמי קפלן).

צפו בקטעים מהמופע:

מכה אפורה

צילום: באדיבות יובל אראל

סאן חוזה


אחר כך


180 (סולן: שחר אבן צור)


פצעים ונשיקות

צילום: באדיבות יובל אראל

עיניים טובות (עם ירמי קפלן)


אני יודע


הר של בייגלך


פרפר


על הרצפה


רקוויאם לבלונדינית


השמלה ממדריד

איש קש


רמקולים


מספיק בן אדם

כמה את יפה (ירמי קפלן)

הדפוק הזה (ירמי קפלן)

צילום: באדיבות יובל אראל

הכל במקום

עירומים (סולן: שחר אבן צור)

צילום: באדיבות יובל אראל

גשם חזק (סולן: שחר אבן צור)

מנגינה

שוב יורד אור חקי אפרורי

שנים חסומות (עם ירמי קפלן

צילום: באדיבות יובל אראל


מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
המנוע. אבן צור | צילום: ליאור רוטשטיין
ירמי קפלן בהופעה של מוניקה סקס (צילום: ליאור רוטשטיין)
בן בלי גיל. קפלן | צילום: ליאור רוטשטיין
מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
חם בבארבי | צילום: ליאור רוטשטיין
מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
רוקנ'רול | צילום: ליאור רוטשטיין
קרח תשע מחממים את מוניקה סקס (צילום: ליאור רוטשטיין)
חימום ראוי. קרח תשע | צילום: ליאור רוטשטיין
מוניקה סקס, עשרים שנה לפצעים ונשיקות (צילום: ליאור רוטשטיין)
משתחווים לקהל | צילום: ליאור רוטשטיין