שירה חן הופעה (צילום: ענבל צח)
זמרת הרבה יותר טובה ממה שאתם זוכרים. שירה חן | צילום: ענבל צח

שירה חן עולה לבמה הקטנה ב"רוטשילד 12" ומיד מתפשטת. כלומר, מטאפורית. השיר הראשון שלה נקרא "עירומה", סול-גרוב איטי ומגניב והיא שרה בו "להתקלף מהשכבות אני יוצאת החוצה". שרה בנעימות, לא מתחנפת ולא מאיימת. "החושך הוא האור, הטרף הוא ציפור, נשבעת בחיי / עומדת עירומה באמצע המדבר ומה שנשאר זה נשמה". ויש לשירה חן נשמה. ובשתי הדקות הראשונות היא מכניסה את הקהל למקום הנכון עם שיר יפה וקליט.

הלכה הילדה, נשארה המגניבות

שירה חן היא היום זמרת הרבה יותר טובה ממה שאתם זוכרים ממנה בעונה השנייה של "כוכב נולד" מלפני תשע שנים. את הצמות הקטנות היא החליפה בתסרוקת עכשווית. את הרגליים היחפות היא עוטפת בנעליים נוחות. ואין סיכוי שתראו אותה מצטלמת שוב עם חולצה רטובה כדי לתפוס כותרת רכילותית. שירה חן היא היום זמרת. הלכה הילדה, נשארה המגניבות, במובן החיובי של המילה.

שירה חן הופעה (צילום: ענבל צח)
רגאיי, בלוז, סול, היפ הופ, רוקנ'רול וגרוב. שירה חן בהופעה | צילום: ענבל צח

אבל על קאברים היא בינתיים לא מוותרת. ככה זה כשמגבשים חומרים לאלבום בכורה ועולים להופיע בדרך להופעה שגרתית - צריך לתת לקהל משהו להיאחז בו. חן שרה את " Ain't No Sunshine When She's Gone" ועושה ממנו רגאיי עם הרבה רוטב של גוד טיים. ההרכב שאיתה, בס, תופים, גיטרה וקלידים, שומרים על גרוב חביב. המתופף שלה, ליאור שולמן, פליט "שוטי הנבואה", שירה חן פליטת נביאי השיטה.

בלוזים מלאים בתשוקה וזעם

בשיר השלישי, "מכל האנשים", היא זורמת לכיוון הסול, הנגנים מצטרפים בקולות רקע, חן תופסת סיבוב על הגרוב, מאמצת קצת את הגרון וממשיכה לשיר טוב. אחר כך מגיע קאבר קצר (ומיותר) ל-"Fever", שמהווה מעין קטע מעבר לשיר הבא "גבר אמיתי", בלוז מלא בתשוקה על כמיהה לבן זוג, שמוביל לסולו גיטרה נחמד בזמן שחן מתמכרת לקצב. יש לה כאן המון מניירות בשירה, אבל אלו מניירות שאפשר להאמין שהן באות ממקום אמיתי של רגש ולא מכיסוי של פוזה. וכשהיא לוחצת עם הגרון כלפי מעלה או יורדת נמוך ללחישה פזיזה אלו בחירות שנועדו לשרת את התחושות שהיא מביעה בשיר, לא את האגו שלה.

שירה חן הופעה (צילום: ענבל צח)
מזיעה אבל נשארת חיננית. שירה חן בהופעה | צילום: ענבל צח

השיר החמישי "עוד יום עובר" הוא עוד בלוז שנפתח עם קטע גיטרה, אשר מחלץ מאחד הסלבס שנמצא בקהל קריאת "יא סלאם!" נלהבת. חן מתנגבת במפיות, מזיעה בכמויות, אבל נשארת חיננית. היא שרה את הבלוז הזה ממש מהעומק, עולה איתו ומתגברת, ואז זועקת: "כל השירים הם שירי אהבה ואני כמעט איבדתי תקווה!". בבת אחת היא מעבירה שלושה הילוכים לכיוון של רית'ם נ' בלוז קצבי שבא מכאב אבל יש לו מספיק תנופה וכוח כדי לסחוף את הנאמבר כלפי מעלה עד שהוא מתפוצץ עם עוד סולו גיטרה דומיננטי. ולמרות היכולת הגבוהה לבצע עדיין חסר כאן לשירה חן משהו שבאמת יתפוס אותך בלב או בביצים, היא יכולה להיות הרבה יותר אדג'ית.

קאברים לפוג'יז ולאיימי וויינהאוס עם מיכל שפירא

ואם החצי קאבר ל"Fever" היה מיותר, כאן מגיע עוד חצי קאבר, הפעם ל"Rolling In The Deep" של אדל. המון עוצמה נדחפת מהגרון של חן, שמתחילה א-קפלה, הבייס דראם מצטרף, וזה נחמד, אבל קצר, ונגמר בדיוק כשהיא מפסיקה לסחוב את השיר. מיד אחריו מגיע "כל הכוכבים", הסינגל הראשון שהוציאה שירה חן, שמושפע מעשרים דברים טובים יחד אבל הוא היפ-סול בנזונה שכיף להאזין לו, במיוחד על הסקס אחר הצהרים עם הבחור שמדליק את כל הכוכבים ב-150 קמ"ש. ההרכב שמנגן איתה מתעלה, הגיטריסט מספק אחלה קטע וחן מגיעה לשיא, נותנת את מה שהיא יודעת, והיא יודעת.

שירה חן הופעה (צילום: ענבל צח)
שילוב קולות מוצלח. מיכל שפירא ושירה חן | צילום: ענבל צח

שירה חן הופעה (צילום: ענבל צח)
מחוברות חזק. מיכל שפירא ושירה חן | צילום: ענבל צח

האורחת שמצטרפת היא מיכל שפירא. שתיהן יחד שרות קאבר ל"Kiling Me Softly" (בגרסת הפוג'יז) בליווי אורגן בלבד. הביצוע הקולי יפה, סביר ומעלה, שפירא עם קול עמוק וחד יותר בטון הנמוך, גם חן עמוקה ושרה נמוך אבל טון אחד למעלה ויותר עגול. החיבור מוצלח והן שרות יחד תפקידים וקולות מבלי לדרוך אחת לשניה על אצבעות הרגליים. אפשר היה לחבר אליהן את כל ההרכב וממש לבנות ביצוע מושקע, אולי בהופעות הבאות. שיתוף הפעולה נמשך בקאבר ל"Back To Black" של איימי וויינהאוס, כשכל הנגנים מלווים. זה כבר נשמע עשיר יותר ועוד יותר מחובר. חן ושפירא שרות טוב ביחד, תופסות "טריפ" על השיר, מושכות אותו יותר ויותר, עולות איתו, יורדות, לוחצות, משחררות, כובשות יחד את הנאמבר. אחלה.

להיות כל מה שמי ששמר לה אמונים קיווה שהיא תהיה

אחרי ששפירא יורדת חן נשארת לעוד שני שירים. הראשון הוא "אור לנשימה", שיר מצויין, שמחבר רוק עם השפעות אלקטרוניות שנשמעות מהקלידים ופסיכדליה בגיטרה. התוצאה היא נאמבר מהיר וגדול (עד כמה שמשהו יכול להיות גדול ברוטשילד 12), אחד השירים הטובים ששמעתי השנה. השני הוא "זה לא נכון", שחוזר לגרוב ול-RNB בסגנון הדג נחש. שירה חן מזמינה אתכם לזוז ועושה היפ הופ ציוני עם נגיעות רוטב פופ אייטיז (מגיעה בסגנון השירה עד סנדרה של "מריה מגדלנה") ומקנחת בסולו גיטרה רוקנ'רולי למהדרין.

לשירה חן יש פוטנציאל להיות כל מה שמי ששמר לה אמונים בכמעט עשור האחרון קיווה שהיא תהיה. עם יותר ביטחון עצמי, פחות קאברים ומפיק מוזיקלי שימנף את המוזיקה המגניבה שלה עוד יותר למעלה היא מסוגלת ללהוט כאן לא פחות מאפרת גוש ולהגיע לאיכויות שאינן פחותות מקרולינה. ואולי תשע שנים אחרי שהכריחו אותה ללכת ל"כוכב נולד" ובהמשך סירבה להצעות כמו "השיר שלנו", הגיעה הזמן שלה להיות מה שהיא יועדה להיות - זמרת אמיתית.

שירה חן הופעה (צילום: ענבל צח)
עם יותר ביטחון עצמי, פחות קאברים ומפיק מוזיקלי שימנף אותה. שירה חן | צילום: ענבל צח

>> מליידי גאגא עד קרן פלס - הנפילות הגדולות על הבמה