כשעברי לידר עולה לבמה במועדון התיאטרון ומדבר על זה שכבר עברו 15 שנה מאז שהכרנו אותו לכל נוכחי המועדון נצבט משהו בלב. כי איך יכול להיות שעברו כבר 15, 15 שנה (!) מאז ששמענו בפעם הראשונה את "תמיד אהבה" ו"לאונרדו"? איך יכול להיות שהזמן שוב בוגד בנו ככה? לידר מספר שהוא מתרגש, לא מבין בעצמו איך עבר כל כך הרבה זמן ומה זה אומר בעצם על ההתבגרות שלו, שלנו.
הבחורות עדיין נמסות ממנו, למרות שהוא לא בעניין
אם להיזכר בלידר של הימים הראשונים, בחור צנום וביישן שמפחד מהצל של עצמו כשהוא לא על הבמה, דוחף לעצמו ידיים למכנסיים. חתיך אמיתי, אינטילגנטי, מוכשר, כותב, מנגן על פסנתר, שר בקול צרוד. לעומת הגבר העוד יותר סקסי שעומד על הבמה עכשיו – שרירי, צנוע וקצת ביישן אבל מאוד בטוח בעצמו, עדיין דוחף לעצמו ידיים למכנסיים (למרות שמשהו מהאותנטיות של הג'סטה הזו נעלם) ולמרות שכבר ברור לבנות בקהל שהוא לא בעניין שלהן, עדיין, לא הייתה שם ולו בחורה אחת שלא נמסה אל מול הדמות הכל כך כנה ומתוקה הזו.
לפני 15 שנה, לידר היה בחור שחלם לפרוץ לתודעה שלנו. מאז הוא הפך להיות אחד האמנים המשפיעים והחשובים של התקופה הזו. עם ארסנל להיטים מכובד, שמו הפך להיות מוכר בכל בית בישראל כבר מזמן, ולאחרונה הוא גם הצליח לחצות את גבולות ישראל הקטנה, בתקווה שהוא בקרוב יהפוך להיות שם מוכר בקרב חובבי פופ-דאנס-אלקטרוני בכל העולם. לכל התקופות האלה לידר התייחס אתמול והחגיגה של אלבום הבכורה הייתה גם מעין מעבר בין תחנות חשובות בחייו המוזיקליים.
מקדיש את "מלטף ומשקר" לאביו שנפטר
בכל הנוגע לביצועים מתוך "מלטף ומשקר", הוא נשאר די נאמן למקור, לימים שבהם עוד הלך על הגבול של רוק-פופ. גיטרה-בס-תופים-קלידים ולידר אחד שמנהיג את כולם ומחזיק על כתפיו את כל ההופעה. רוב הביצועים לאלבום החזיקו טוב ואפילו היה בהם משהו נוסטלגי. "מלטף ומשקר" הוקדש לאביו של עברי, שנפטר לפני מספר חודשים. לידר סיפר לא פעם על מערכת היחסים המורכבת שהייתה לו עם אביו והשילוב של היחסים האלה עם ההקדשה המצמררת והמילים הכואבות יצרו יחד לביצוע מרגש מאוד.
גם ב"אישה לוויתן" המצמרר הסאונד הנקי-הנוסטלגי החזיק את הביצוע. האנקדוטה על ההקלטה המתישה של "תמיד אהבה" עם יהודה עדר ויועד נבו (שהפיק ללידר את שני אלבומיו הראשונים והתארח אתמול במספר ביצועים) הוסיפה חן לשיר המקסים וגם שם, אפשר היה להסתפק בצליל הפשוט שהוגש לנו.
הרכב הנגנים לא עמד בסטנדרטים הגבוהים שלו
אבל ב"מרי לנצח", שיר הופעות קלאסי, שהיה אמור להיות אחד הפיקים של הערב - זה לא עבד. יכול להיות שהתרגלנו כבר לגרסת ההופעה מ-2003, והגרסה המקוצרת של מנטרת ה"מרי לנצח!" עם הסאונד המוכר והמרקיד, שאמורים היו להגיע בסוף ונעדרו - השאירו את הטעם המוחמץ בפה, אבל גם משהו בסאונד היה חסר.
הרכב הנגנים שליווה את לידר במופע הזה לא התחבר מספיק טוב, מה שהשאיר את לידר כפרפורמר מדהים, כריזמטי וסוחף בקדמת הבמה, עם "תפאורה" מוזיקלית דלילה מדי.
נכון שהאוזן היום יותר משופשפת ומתוחכמת ממה שהייתה לפני 15 שנה. ובטח שאצל אמן כמו לידר, אחד מנושאי הדגל הפופ בארץ, אתה כל הזמן מחפש את המיוחדות בתוך המוזיקה. אבל אפשר היה להשאיר את זה פשוט ולהחזיק את ההופעה יותר טוב, אם רק הלהקה שמקיפה אותו הייתה יותר חזקה, יותר מגובשת ועם קצת יותר נוכחות על הבמה.
הדרן שכולו להיטים, והדרן שכולו TYP
ההדרן הראשון סיפק את התיאבון בכל הנוגע ללהיטים שבאו אחרי האלבום הראשון - החל מ"ניסים", דרך "האנשים החדשים", "הכוס הכחולה" ו"זכיתי לאהוב" בו לידר נותר לבד על הבמה עם הקלידים וכאלף איש ששרים את ההמנון. הגיוון באופן הגשת השירים הגיע ב"על קו המים" ו"חולצת פסים", שזכו לגרסאות שונות מהמקור.
בהדרן השני הגיעה החגיגה האמיתית, כשיונתן גולדשטיין, החצי השני של לידר בהרכב "TYP", הצטרף והמסיבה התחילה (חבל שהוא לא הצטרף כבר לפרק ההדרנים הראשון, שם אפשר היה להתחיל להרים קצת את האווירה). צלילי פופ אלקטרוניים השתלטו על החלל, הקול הנקי של לידר עובר דרך פילטר כבד מאוד של אפקטים והסאונד הופך למעודכן יותר, מורכב יותר, מעניין ומספק יותר.
פרפורמר מצוין, יוצר מוכשר ומעודכן
וזה היופי האמיתי של עברי לידר. לפני 15 שנה הוא התחיל בנקודה מסוימת שהייתה מאוד נכונה לתקופה אז, בדיוק כמו שהסאונד של "TYP" נכון כל כך להיום. אלא שבניגוד לאמנים אחרים, שאונסים את עצמם ואת היצירה שלהם שתתאים למה שטרנדי, אצל לידר זה בא בטבעיות. הוא לא הולך אחרי הטרנד, כי הוא מספיק מחובר למה שקורה סביבו ויודע לאמץ את החידושים אליו ולהתאים אותם לכישרון הכתיבה והיצירתיות שלו.
בשורה התחתונה, כבר עשור וחצי שעברי לידר הוא אחד הפרפורמרים הטובים במוזיקה הישראלית, אחד היוצרים המוכשרים שיש פה, ובתוך כל זה הוא נשאר מתוק אמיתי. מישהו שאפשר להתאהב בו כל פעם מחדש.
*עברי לידר יופיע עם מופע החזרה ל"מלטף ומשקר" הערב (שישי) ומחר (שבת) במועדון התאטרון ביפו.
>> TYP בקאבר ל"Video Games" של לנה דל ריי
>> מדונה חשפה דקה מהקליפ החדש - ברוח הסופרבול