דנה עדיני, יערות מנשה (צילום: ירון שרביט)
חיוך של אושר. דנה עדיני, פסטיבל יערות מנשה | צילום: ירון שרביט

למרות תחזיות קודרות למזג אויר סוער בסוף השבוע ובזכות אופטימיות של המארגנים בנוסח: "תחשוב קיץ, יהיה קיץ!", הוכיח "פסטיבל יערות המנשה" שיש תרבות איכותית בארץ. 30 שעות, מאות אמנים על שתי במות והפקה מושקעת, הרכיבו יחד אירוע שפנה לכל הגילאים - משפחות, מבוגרים וטף, שהגיעו באלפיהם מרחבי הארץ.

לצד שמות כמו "ג'ירפות", קרולינה, "רוקפור", ועלמה זהר, הרשימו גם אמני אינדי כמו "פוטוטקסיס" עוזי רמירז והלהקה הבלגית, "Pas mal" שהגיעה במיוחד לפסטיבל.

עלמה זהר ודנה עדיני עם אלבומים חדשים

הפסטיבל נפתח בשישי באחת בצהריים באווירה מהוססת משהו, בעקבות מזג האוויר המתעתע. אקורד הפתיחה נוגן על במת ה"ארמגדון ג'אם", ע"י הרכב בלוז פסיכדלי בשם "בני המורייה" שייצג את ישראל בתחרות הבלוז העולמית בממפיס. במקביל בדיקות סאונד בבמה המרכזית, דחו את תחילת ההופעות, אך בהמשך לוח הזמנים "התיישר" ועד סוף הפסטיבל, כל ההופעות החלו בזמן כמתוכנן – תופעה נדירה במחוזות המוזיקה הישראלית.

עלמה זהר, יערות מנשה (צילום: ירון שרביט)
ראתה ברוש ועוד הרבה עצים. עלמה זהר, פסטיבל יערות מנשה | צילום: ירון שרביט

אחרי ההרכבים "פיקו", "הפוליטרוק" ו"לא דובים", עלתה לבמה עלמה זהר להופעה אחרונה שלה בהרכב הנוכחי. היא פתחה עם "התרגשתי לקראתך" מתוך אלבומה השני והמשיכה בהופעה מבולבלת כשסדר השירים נקבע תוך כדי המופע בינה לבין ההרכב. למרות זאת להיטיה "אגו טריפ", "שיר אהבה אינדיאני" ו"ברוש" של אריאל זילבר, סיפקו את הקהל שנותר עם סימן השאלה שהותירה זהר בדבר המשך הקריירה שלה ללא ההרכב.

יהוא ירון במופע תאטרלי, כהרגלו

לקראת השבת, עלתה לבמת "הארמגדון", דנה עדיני כדי להשיק את אלבומה החדש "אשלייה" בטבע. כבר בשיר השני "אשליה" שנושא את שם האלבום, השתלטה האווירה הקודרת שמאפיינת אותו כל-כך. התפאורה הטבעית באמצע היער והנגנים המוכשרים ביניהם יונתן גולדשטיין, המפיק המוזיקלי וספי ציזלינג סיפקו מופע מעולה שחידד את הצליל הייחודי של האלבום. מן הראוי שהוא יתרחש על הבמה המרכזית כיוון שהורגשה צפיפות מסוימת במתחם הקטן. במקביל "אדיר והילדות" הופיעו בבמה המרכזית ולאחריהם יהוא ירון במופע תיאטרלי כהרגלו שהגיע לשיא בשיר "הולך ונעלם". יעל קראוס המשיכה לחמם את הקהל לקראת הבאות עם ביצועים בעיקר מתוך אלבום הסולו שלה "Boutiqe".

יהוא ירון, יערות מנשה (צילום: ירון שרביט)
חימם את האוירה. יהוא ירון בפסטיבל יערות מנשה | צילום: ירון שרביט

בתשע בערב, כיאה לג'ירפה טיפוסית, גלעד כהנא עולה לבמה על ארבע ויחד עם חבריו ל"ג'ירפות" פותח ב"יש לו בחורות כמו מים". אחרי השיר "747", ביצוע מנומנם ל"לא יודע למה זה קורה לי" ו"לכת" מהאלבום השני, הוא פותח במונולוג נרגש על כך שהוא חייב להשיג כרטיס להופעה של בוב דילן למרות כל החסרונות. בין "מונוגמיה" ל"גג", הוא ממשיך לקשקש על הסיוט של חווית ההורות בזמן החגים. המופע הכי גדוש בקהל ביום הראשון, מסתיים כצפוי עם "רמי מואשם".

קרולינה חושפת שיר חדש

כדי להוסיף עוד כמות גרוב לערב הזה, קרולינה מחליפה את ה"ג'ירפות" בשעה שכולה fאנק טהור. אחרי "Hapiness"  ו-"Music is rulling my world", מתוך האלבום של קותי, היא מפתיעה בשיר חדש. השיר שנקרא "משגע אותי", לא מחדש ברמת הטקסט אבל הלחן בעל הטאץ' האוריינטלי בהחלט מרענן. כשמגיע השיר האחרון, "Zion", סופסוף נראים רגעים ראשונים בהם הקהל מגיע לפורקן ממשי בפסטיבל. את הלילה הראשון, חתמו ההרכבים "Tiny fingers", "Layers" שמלווים בין השאר את מרינה מקסימיליאן בלומין בהופעות ולהקת הפוסט-רוק "Avalon".

קרולינה, יערות מנשה (צילום: ירון שרביט)
fאנק טהור. קרולינה | צילום: ירון שרביט

בינתיים בג'ימג'ומים

אלו שרצו לשנות אווירה מדי פעם מההמולה שבבמה המרכזית לטובת מופעי אילתור מסקרנים יכלו ליהנות מ"במת הארמגדון" שנרשמו בה כמה סשיינים מעולים לצד רגעים מביכים. לחיוב, חשוב לציין את "ג'אם יהודי טוב" שהוביל גלעד הראל עם הקלרינט לכבוד השבת, את להקת "קיצו" המצוינים ואת "ג'אם משפחת המשפחות" שאיגד את להקת "Tree", עוזי רמירז, האחים ציזלינג ועוד. לעומת זאת, אפשר היה לוותר על סצינה באמצע הלילה בה עומר דיין מנחה הערב, הכריח את סולן הההרכב "אינגה דינגו" לעלות לבמה, אחרי שזה הצהיר שהוא שפוך ולא מסוגל לעלות להופיע.

חזרה לבמה המרכזית

בבוקר היום השני הגשם הצפוי הגיע, איים על המשך האירוע ואף הוביל לעזיבה של כמה מאות. כל זה לא מנע מלהקת הרגאיי "Zvuloon dub system" לפתוח  בווייבים חיוביים את היום שאכן הלך והתבהר לאיטו.

אחרי להקת "חלטורה" שיצרו אווירת "טברנה" שכונתית, עלה ההרכב שהגיע מבריסל עד ליערות המנשה כדי להעיף את הקהל שלא ידע מה נחת עליו. "Pas mal",הרכב בלגי שמבצע מוזיקה אפרו-קובנית גרם ליותר מאלף איש לנענע ישבנים למשך שעה ובעיקר להודות על שלא ברחו מהגשם. חוץ מהמוזיקה המצוינת, היה נראה כאילו מדובר בהרקדה של צוות הווי באחד החופים בקאריביים. לפי איך שהם נהנו, מסתמן שהחבר'ה הבלגים האלו עוד יחזרו לארץ.

פאס מאל, יערות מנשה (צילום: ניר גייגר)
הרבה גרוב ושמחה העיפו את הקהל. "Pas mal" | צילום: ניר גייגר

עוזי רמירז, יערות מנשה (צילום: ניר גייגר)
צפון אמריקה מסוף הסיקסטיז. עוזי רמירז, פסטיבל יערות מנשה | צילום: ניר גייגר

החגיגה הלכה והתמתנה לה למרות הופעותיהם המשכנעות של "Umlala", שירלי קונס ואיתמר רוטשילד, אבל החלה שוב להתרומם לקראת סיום ההופעות כשהרכב האלקטרו-סול, "פוטוטקסיס" עלו לבמה. כשמם כן הם - התנועה לכיוון האור, בייחוד הסולנית יעל פלדינגר, פרפורמרית מפוצצת באנרגיות שהרשימה במיוחד בשירים "Pretty ugly" ו-"Somewhere".

עוזי רמירז במופע מצויין

היישר מ"ג'אם המשפחות", עוזי רמירז עובר לבמה המרכזית ומספק את אחד המופעים הטובים בפסטיבל יחד עם שחם אוחנה וטל תמרי. הם פותחים ב-"Girl don’t lie" ואז מזמינים את ספי ציזלינג\רמירז, הנגן הכי עסוק בפסטיבל, לבצע איתם את "Shes so young". ברגעים מסוימים נראה שההופעה הזו שייכת למקום וזמן אחרים- איזור צ. אמריקה בסוף הסיקסטיז, אם תרצו.

אחרי התענוג הצרוף הזה עולים ותיקי "שבט המנשה" הלוא הם להקת "רוקפור" כדי לחתום את הפסטיבל. הם מבצעים מכל האלבומים והתקופות, אך זוכים בעיקר לפרגון בשירים "העולם המופלא", "האיש שראה הכל" ו"סוף הדרך" שסוגר את ההופעה. בהדרן מגיע "חור בלבנה" הנצחי שנמשך על פני כמעט רבע שעה שמשאירה טעם של עוד ל"פסטיבל יערות המנשה" הרביעי בשנה הבאה.

מעבר למוזיקה הטובה והאמנים המוכשרים, האירוע הזה הוא דוגמא לכך שכשהרווחיות היא לא השיקול החשוב עבור המארגנים, אפשר ליצור תרבות שכולם נהנים ממנה. בלי מירמור על מחירי הכרטיסים, על חוסר היערכות למזג אוויר או איחור בליינאפ. עוד אירועים כאלו בתדירות יותר גבוהה ונוכל ממש להתגאות בתרבות שלנו, במקום להתווכח על מה זול ומה איכותי.

פוטוטקסיס, יערות מנשה (צילום: ניר גייגר)
ניצחון האיכות. פוטוטקסיס בפסטיבל יערות מנשה | צילום: ניר גייגר