אסף אבידן הגיע למועדון התאטרון עם המופע החדש וההרכב החדש בעקבות אלבומו האחרון "Different pulses". במשך כשעה וחצי ו-16 שירים הוא הראה שימי המוג'וז מאחוריו, ושהווה שלו לא פחות סוער. אבידן התנער מתדמית הרוקר, שכבר איימה להתגבש סביבו כקליפת פוסטר, והוכיח במופע הזה ובאלבום שעליו הוא מבוסס, שמדובר באמן ראוי, עם עומק, עם חיפוש דרך, שלא נכנע לציפיות ולתכתיבים ולא חושש לנסות, לצלול למים עמוקים, ואפילו לשלם מחיר של איבוד חלק מהקהל שלו, שעלול לחפש ולרצות את האבידן של פעם. כמו כל אמן יוצר הוא רצה שכאן יאזינו לו, למילים שלו, לתחושות, שיתנו צ'אנס לאבידן האמן היוצר ולא רק יסגדו לאסף הרוקר הכובש.

הקרביים עדיין בחוץ

אבידן קפץ כאן למים הקרים של פסיכדליה, ניו ווייב, פרוגרסיב, גרוב ואפילו ג'אז. הוא עדיין עושה בלוז ורוקנ'רול, אבל הוא מערבב אותם עם קשת רחבה הרבה יותר של השפעות וסגנונות. כמי שמשתייך לזן הנדיר של האמנים שבכל אלבום ופרויקט מנסים להשתנות ולהמציא את עצמם מחדש, גם ב"תנודות אחרות" אבידן מוכיח גיוון לצד עוצמה. כאילו הוא אמר לעצמו לעזאזל עם הרוקרים שרוצים דיסטורשן, באלבום הזה אני לא עובד אצלם, אני עובד אצל עצמי. אני זמר ויוצר שעובד עבור האמן שאני. זה אבידן רגוע, סבלני יותר, שחיפש דרך ביטוי שתפתח לו אופק אחר.

אסף אבידן מועדון
יצא מנצח. אסף אבידן בהופעה במועדון התאטרון | צילום: ענבל צח

החקירה הצלילית והטקסטואלית היא נשמת אפו של אבידן גם בפרויקט הזה. נדיר שמוזיקאי שעלה על פטנט מנצח זונח את רובו הצידה ובשלב כל כך מוקדם של הקריירה (יחסית) עושה עם המוזיקה שלו "פריש מיש" ומנסה זויות רעננות של הסתכלות על היצירה שלו. גם מבחינת הטקסטים נדמה שאף אחד ברוק המקומי לא כותב כמו אבידן. הוא הביא את יכולת ההתבוננות שלו על עצמו לכדי דרגה גבוהה של אמנות. באלבום הזה הוא הוסיף מימד של התמודדות עם ההצלחה, משימה לא קלה כמובן. וכל עוד הוא שם את הקרביים בחוץ בכזו הצלחה, מי אנחנו שנגיד לו להפסיק.

נושא את השואו על כתפיו

נסמך על חגי פרשטמן האימתני בתופים, תום דרום המשובחת בקלידים, קרני פוסטל הייחודית בצ'לו וכלי הקשה ומיכל באשירי בקולות רקע והקשה (וללא בסיסט!) - אבידן גם הראה שהוא גיטריסט משתפר והרבה יותר גדול ממה שהיה בימי המוג'וז. זמר ענק תמיד ידענו שהוא, עכשיו יש לו גם כמה מהלכים וסולואים מגניבים על החשמלית. ההרכב שמסביבו מעניק לו מעטפת מוזיקלית איכותית, עשירה, מספקת, לעיתים מענגת.

אסף אבידן מועדון
רוקר אמיתי שהולך עם האמת שלו. אסף אבידן בהופעה במועדון התאטרון | צילום: ענבל צח

אבל מי שהתרגל לראות את אבידן כובש את הבמה עם פלד, שלג, ניר וקליינמן, צריך להתרגל למהלכים המעט שונים של ההרכב החדש וסוג המופע שנוצר. פוסטל, פרשטמן ודרום מתרכזים בעיקר בנגינה. באשירי היא תוספת נאה בקדמת הבמה, אבל הרוב מונח על הכתפיים של אבידן, שנותן את השואו שלו - תנועות ידיים וגוף, משחקים עם הקהל, אלתורים על הטקסטים, משתעשע על ביטויים כמו "Tiny Girl" ומביא את הקול שלו לשיאים קיצוניים.

הכריזמה של אבידן והגיטרה שלו מנצחות

ההופעה כללה קפיצות אחורה בזמן, כמו למשל "This Cool" מאלבום הבכורה שנשמע בלוזי. אבל המנה העיקרית, יחד עם החומרים החדשים, היו השירים הישנים שעברו עיבודים מחודשים. את "Hang Woman", למשל, לקהל לקח זמן לזהות, בגלל העיבוד השונה. בלי בס חסר לשיר הזה קצת "תחת", והוא מזכיר משהו מהווייט סטרייפס, אבל הכריזמה של אבידן והגיטרה שלו מנצחות, במיוחד כשהוא נותן קטע שירה חזק של זמר גוספל שחור בשורה "Not Even The Lord!", וממשיך בסולו גיטרה נהדר. "Jet Plane" מהאלבום השלישי ("Poor Boy / Lucky Man") נשמע פתאום ניו ווייבי, או כמו שאבידן עצמו מכנה אותו "בלונדי" פוגשים את "בלר".

אסף אבידן מועדון
נותן את השואו שלו, שממיס מעריצות. אסף אבידן בהופעה במועדון התאטרון | צילום: ענבל צח

שיר הנושא "Different pulses" מדגדג פסיכדליה מהסבנטיז והאייטיז המוקדמות, ונשמע הרבה יותר מינימל קומפקט מאשר לד זפלין, עם קלידים ששורקים כמו צינורות וצ'לו של רקוויאם. גם ב"Setting Scalpels Free" יש קלידים וצ'לו מקסימים, וב"Small Changed Girl" תום דרום מעניקה לתפקיד הפסנתר שיצר שלומי שבן את הכבוד הראוי לו. ב"Through The Gail" הגיטרה של אבידן משחקת במערבולות עם שני אורגנים (אחד דרום, אחד פוסטל), דיפ פסיכדליה, טריפ למעמקים של הכאב של אותו קפטן נשכח מהאלבום הרביעי.

ב"Turn", אבידן שוב ייחודי, בשיר שנשמע כמו מערבון שצולם בלונדון. ולפני "Wasting", השיר שסוגר את המופע שלפני ההדרנים הוא מתנצל שהמופע לא הולך בקו ליניארי ומנהל עם הקהל דיאלוג תוך כדי השיר, מנסה להעיר אותם מעט. בהדרנים הוא כבר חגג עם "The Reckoning" וסיפור גרמניה, להיט הרדיו "Weak" עם גיטרה אקוסטית, תום דרום במלודיקה, פוסטל עם תוף גדול, ובאשירי בכלי הקשה. "Her Lies", שיר שפעם היה גורם לך לרוץ לבר ולהזמין וויסקי, נשמע הפעם לא פחות מגניב, אבל בזווית אחרת, כמו רוב המופע המצויין הזה.

בסוף ההופעה אסף אבידן נראה עייף, כי בכל זאת, הוא מחזיק לבד את הפרונט של הבמה מול הקהל, אבל אבידן יכול לצאת בהרגשה טובה. אומנם הוא לא קיבל מהקהל את הפוש, ההיזון החוזר לו קיווה, כי מדובר בקהל קצת אחר מהקהל שהעלה אותו על נס בימי "The Reckoning". ועדיין, מאות המעריצים והמעריצות שבאו לראות אותו אמש הכירו את השירים החדשים כמעט בעל פה ובאו לשמוע את האליל שלהם בפאזה החדשה, המיוחדת והמרתקת שלו.

רשימת השירים במופע: Cyclamen, Love It Or Leave It, Conspiratory Visions Of Gomorrah, Maybe You Are, This Cool, Hang Woman, Jet Plane, Different Pulses, Setting Scalpels Free, Small Changed Girl, Through The Gail, Turn , Wasting My Time. הדרנים: The Reckoning, Weak, Her Lies.

מיכל באשירי
בת הזוג שגם שרה קוות רקע. מיכל באשירי | צילום: יובל אראל