רחל שפירא, מחווה לרחל שפירא (צילום: דרור נחום)
שיר בדרך אליך. רחל שפירא | צילום: דרור נחום

במקרה של המשוררת והפזמונאית רחל שפירא כל הקלישאות נכונות. היא יצרה כמה מהקלאסיקות הכי גדולות של הזמר העברי, היא העניקה נכסי צאן וברזל (ביטוי הכי מעצבן) למוזיקה הישראלית במשך שני דורות לפחות, היא היוותה כל נשי חומל, חנון ומרחם כשמסביב בערו הלהבות, היא נטעה תקווה בלבבות אותם ידעה להרטיט, הפקידה את מתנותיה בידיהם של גדולי המלחינים והמבצעים, והתכונה החשובה מכולן - היא היטיבה להפוך את האישי ללאומי, גם מבלי להתכוון לכך.

מפגש פסגה: אילנית, גלי עטרי, ירדנה ארזי ושלומית אהרון

מופע ההוקרה שנערך לשפירא אמש במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון היה נחמד, חביב, לעיתים איכותי, אך לא שלם. הוא הציג מפגש פסגה חד פעמי כנראה בין ארבע מהדיוות הגדולות של הפופ המקומי - ירדנה ארזי, אילנית, גלי עטרי ושלומית אהרון (עם "הכל עובר חביבי"). לצדן באו והלכו דין דין אביב, שנאלצה למלא את מקומה של מרגלית צנעני, שחסרונה הורגש, רוחמה רז, ששרה יפה, אבל דיברה אל הקהל כאילו היא מנחה בערוץ הופ קטנטנים, מקהלת הילדים (המיותרת) של מרכז שטיינברג ומיטל טרבלסי, שבשנים האחרונות הפכה למעין "פקק" של ערבי המחווה מהסוג הזה. איפה שחסרה זמרת - דוחפים את טרבלסי כדי למלא חור.

אילנית, מחווה לרחל שפירא (צילום: דרור נחום)
" שיר של יום חולין". אילנינת, במופע המחווה לרחל שפירא | צילום: דרור נחום

הערב הזה הכי כמה מהקלאסיקות הגדולות והיפות של שפירא, שירים שבלעדיהם באמת קשה לתאר את עולם התרבות המקומי. הוא נפתח עם אילנית ו"נחמה" ו"נפאל" של עטרי, שהעיבוד הסווינגי של רוני וייס עשה עמו חסד. וייס הוא מבכירי המעבדים בארץ בעשורים האחרונים, והיו לו במופע הזה כמה רעיונות יפים, אך לצדם גם כמה נפילות, שנבעו כנראה מהצורך לספק לקהל המבוגר שהגיע את ליטרת השירה בציבור שלו. בכלל, פרט להנחיה החביבה של יוריק בן-דוד, נדמה שבחולון הזמן כמו עמד מלכת. הזמרות הותיקות על הבמה כבר חצו את ה-50 וה-60, בערך בגילו של מרבית הקהל. מעט מאוד, מעט מידי צעירים היו שם. אולי הזמר העברי היפה נשאר רק נחלתם של אלה שחיו אותו בזמן אמת.

ירדנה ארזי מדהירה טנקים בלבנון

גלי עטרי המשיכה עם "רק אתמול" בלחן של יצחק קלפטר ואז עלתה ירדנה ארזי לשיר המחאה "חפץ חיים" בעיבוד דרמטי עם דהרה שמדמה את הטנקים של צה"ל שועטים קדימה בלבנון. ארזי המשיכה ל"בושם על עורי", שיר הנושא מאלבומה האחרון, כשהסקסופון של גלעד רונן עונה. ושוב העיבוד של וייס מעניין, ורך מעט מדי. מיטל טרבלסי נכנסה לנעליה של חוה אלברשטיין ב"אדבר איתך", ונתנה ביצוע קטן ונחמד לשיר קטן ונחמד. קצת פחות נחמד היתה האינטרפרטציה שלה ל"היי שקטה", שקשה לשמוע זמרת פחות טובה מריקי גל שרה אותו.

ירדנה ארזי, מחווה לרחל שפירא (צילום: דרור נחום)
"חפץ חיים ברוח הגוברת". ירדנה ארזי במופע המחווה לרחל שפירא | צילום: דרור נחום

טרבלסי נשארה על הבמה ורוחמה רז הצטרפה אליה ל"מה אברך", השיר העצוב שכל כך הרבה כבר נאמר ונכתב עליו, כשרז בתפקיד רבקה זוהר וטרבלסי בתפקיד החיילת ששרה ביום הזיכרון. חבל, כי היו יכולים אולי להביא את רבקה זוהר המקורית ולצדה את רוני דלומי. אחרי הברכות מראש העיר והצ'ק הקריאה רחל שפירא, האישה הקטנה-גדולה הזו שיר חדש בשם "ברך", שמתקשר עם "מה אברך", וכדרכה נוטע תקווה עם תפילה לעתיד.

דין דין אביב הפליאה כ"כמו צמח בר"

דין דין אביב הפליאה כ"כמו צמח בר", השיר שנתן לערב הזה את שמו. אביב שרה נפלא, מלאה בכוונה ורגש, שיחקה את השיר, כל שורה, כל מילה, כל הברה. הגישה אותו בצורה נהדרת. לפעמים היא טיפה הגזימה אב הסך הכל היה נעים והמנוני, ביצוע ששדרג את המופע. דין דין המשיכה ל"על כל עלה נושר", אבל כאן המניירות שלה בתנועות ובשירה כבר היו מוגזמות לגמרי, והליווי היפה לא הספיק.

גלי עטרי, מחווה לרחל שפירא (צילום: דרור נחום)
"בראשית". גלי עטרי במופע המחווה לרחל שפירא | צילום: דרור נחום

אחריה עלתה שוב אילנית, הפעם ל"שיר של יום חולין" (לחן: יאיר רוזנבלום), אולי השיר הכי יפה שנכתב והולחן בארץ על חיי יום יום של זוג אוהב. שיר שהוא עולם ומלואו, הכי גדול שיש על הדברים הכי פשוטים. אילנית, במה שנשאר מהזמרת הגדולה שהיתה, נתנה ביצוע יפה. היא המשיכה ל"נישק אותך האור", שיר קטן ויפה (פרט לקטע קצבי מיותר באמצע), עם גיטרה ספרדית מלווה ולרגע היא הזכירה את מרסדס סוסה הגדולה, בחיבור בינה לבין הגיטרה, בין הלחן למילים.

רוחמה רז עם המקור ל"חלומות"

הערב המשיך להתנדנד ועתה הגיע תורו של "חלומות", עם המבצעת המקורית רוחמה רז, ומקהלת הילדים שהיתה לגמרי מיותרת. רז, שמופיעה עם שפירא כבר עשור שנים, נתנה ביצוע נחמד, עם קצב טוב בסיום, לאחד הלהיטים הגדולים של הפזמונאית. אבל אז שוב זזה המטוטלת, לכיוון של "מתנה", שיר ילדים שהלחין גברי מזור (אחד המלחינים שנכח באולם, יחד עם נחום הימן וקובי אשרת), ורז, עם המקהלה, נשמעה ונראתה לרגע כמו מקלטת ילדים של הדצים.

הכל עובר חביבי, מחווה לרחל שפירא (צילום: דרור נחום)
"לילה בכרך". הכל עובר חביבי במופע המחווה לרחל שפירא | צילום: דרור נחום

הפרק הבא במופע היה שייך לשלישיית "הכל עובר חביבי", שנתנו בזה אחר זה את "לילה בכרך", "תלווי אותי" ו"מכאן מעד מחר". למרות שהביאו מחליף צעיר ליובל דור הרביעייה הזו היתה ונשארה הרכב שמתבסס על היכולות של שלומית אהרון. לקיקי רוטשטיין כבר כמעט אין קול, עמי מנדלמן זמר סביר ותו לא, והזמר החדש שלהם בסדר. הם היו מצוינים במשחק של קולות מתחלפים ומצטלבים ב"לילה בכרך", היו סבירים ב"תלווי אותי" והמנוניים ב"מכאן ועד מחר" שהוקדש לגלעד שליט.

שלושה המנונים ישראלים לקינוח

גלי עטרי שבא לבמה ל"אסמרלדה", עם עיבוד חלש שהחמיץ את כל הפוטנציאל הצועני של השיר הזה, שהיטיב להלחין אריאל זילבר. דין דין אביב עלתה אחריה לביצוע יפה "מנטה", עם כל הרגש שהיא יודעת לתת. מיטל טברלסי הצטרפה אליה ל"עוד יהיה לי" שהפך לחגיגה של רית'ם נ' בלוז וסול, כשטרבלסי עפה מלמעלה ואביב חופרת מלמטה. זה היה ביצוע כיפי, אבל לא התעלה לרמת הסוחף באמת, לא הלך עד הסוף.

ואז עלו שלוש הדיוות של הערב הזה לשלושה שירי סיום, בהם הפריעה מקהלת הילדים עוד יותר ממקודם. גלי עטרי עם "בראשית" נתנה ביצוע מצוין להמנון הזה, שאתה יכול לבנות סביבו מדינה ("אבות קובעים את המחיר שמשלמים בניהם") ופיצתה על "אסמרלדה". אילנית היתה אילנית ב"חלק בעולם", שגם הוא כולל שורת מחץ כמו "על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי". ירדנה ארזי חתמה את המופע עם "דרישת שלום", שכולו גלי עליה. הכי ישראלי.

דין דין אביב, מחווה לרחל שפירא (צילום: דרור נחום)
"כמו צמח בר". דין דין אביב במופע המחווה לרחל שפירא | צילום: דרור נחום

רחל שפירא, מוטי ששון, מחווה לרחל שפירא (צילום: דרור נחום)
ראש העיר חולון מוטי ששון עם רחל שפירא | צילום: דרור נחום