אגדות הגיטרה של ישראל התאחדו לערב אדיר

מופע "ענקי הגיטרה" שנערך אמש (ושלשום) ברידינג 3 בנמל תל אביב קיבץ על במה אחת כמה מהאקס-מנים המקומיים הגדולים ביותר בכל הזמנים. נדיר למצוא על אותה הבמה באותו ערב שמות כמו ארז נץ, דני סנדרסון, שלמה מזרחי, רוני פיטרסון, ושמוליק בודגוב. נדיר עוד יותר לראות את יצחק קלפטר, שבשנה האחרונה חזר מהמתים (מילולית) מנגן יחד עם סנדרסון. נדיר שתחום כה יצרי, שוקק אינטריגות ורווויי אגו כמו הרוק המקומי מצליח להרים ערב שבו יש אומנם תחרות סמוייה מי יגניב יותר את הקהל, אבל הרוח הכללית היא של פרגון גדול, המון כבוד אחד לשני ומוטיבציה להצטיין כאשר אתה עולה לנגן לפני או אחרי מישהו שהוא לא פחות גדול, מפורסם ונפלא ממך.

בהתאם, האווירה ברידינג 3 לא היתה תחרותית, אלא פולחנית. יש לא מעט אוהבי רוק שעבורם כל אחד מהשמות האלה הוא אגדה עוד בחייו. לראות את כולם יחד (פרט לחיים רומנו המוערץ בפני עצמו, שנעדר אמש) זו כבר כמעט אורגיה מלאת תשוקה ומוצפת אורגזמות. שיא השיאים. אתה יכול להידלק מהמהלכים של גיא באר ועוזי לוי, להיגנב מהבלוז של רוני פיטרסון, להתפעל מבודגוב, לחגוג עם ארץ נץ, להשתומם איך שלמה מזרחי עושה הנדריקס כמו (או יותר טוב) מהמקור, ובעיקר להצדיע ליצחק קלפטר, אגדה שהיתה באמת, שהיה בכל כך הרבה מקומות חשובים - "צ'רצ'ילים" ו"הפלטינה", "אחרית הימים" ו"כוורת", אריק איינשטיין ו"צליל מכוון", שכמעט מת לנו לפני שנה, אבל בדרך נס חזר לחיים, ועוד מסוגל לעלות על במה ולנגן, ולייבב עם הגיטרה כמו בימים הטובים.

האירוע נמשך קצת יותר משעתיים, עידן אלתרמן, מעריץ אמיתי של רוקנ'רול, הנחה בחן ותרם שני שירים היתוליים משלו. אשר פדי בתופים, זיו הרפז בבס ועדי רנרט באורגן ופסנתר חשמלי ליוו במקצוענות את שורת הגיטריסטים והמבצעים המפוארת שעלתה לבמה. אפשר להסיר את הכובע בפני אריק ניזרי, שהגה וארגן את הערב המיוחד הזה, ובפני כל אחד ואחד מגיבורי הגיטרה שלנו, ענקים אחד אחד, שהוכיחו שגם בשנת 2013 הרוקנ'רול, הבלוז והגיטרה החשמלית חיים ונושמים, לפחות כל עוד הם עצמם מנגנים אותם. אפשר היה לגוון מעט ולהזמין גם תותחי חשמלית צעירים יותר כמו רן שם טוב, גבע אלון, פיטר רוט, תמר אייזנמן ואסף שריג. אולי בפעם הבאה. ואולי, אם נתפלל חזק, נזכה בפעם הבאה גם לנוכחותם המבורכת של ברי סחרוף, יהודה פוליקר ואהוד בנאי.

קטעים נבחרים מהמופע