בשבת דלף לרשת האלבום החדש של ליידי גאגא "ARTPOP". הנה חמש הערות בעקבות האזנות ראשונות אליו בימים האחרונים:
1. ליידי גאגא אינה מדונה. היא אינה מתכוונת להמציא את עצמה כל פעם מחדש. היא בונה על זה שיש לה נוכחות וכיוון מאוד מובהקים, ובעצם כל שיר שתתנו לה יכול לעבור בתוך הפילטור שהמציאה ולהפוך לשיר של ליידי גאגא. השיטה הזו היא בדיוק ההפך מזמרות כמו קייטי פרי. גם היא הוציאה השבוע כזכור אלבום חדש, שאותו היו יכולות בהחלט לשיר גם זמרות אחרות. גאגא היא מובהקת, ולכן לא משנה מה אתם חושבים על "ARTPOP", היא עדיין כוכבת הפופ האינטנסיבית והברורה ביותר בעולם כרגע.
2. את האלבום פותח "Aura" שאותו כתבו והפיקו ביחד עם לידי גאגא עמית דובדני וארז אייזן, מאינפקטד מאשרום. מה שאומר שמבחינת הזקפה הלאומית, האלבום הזה הוא עוד צעד קטן ונחמד לכוחותינו. בלי קשר, השיר הזה מסביר בעצם את כל מה שקורה באלבום. עוד הרבה ליידי גאגא, ברצינות מהולה בצחוק, שלא נשמע אגב מצחיק, עם שלל פעלולי התקופה. האם זה מספיק?.
3. ליידי גאגא קראה לאלבום "ארטפופ". שם יומרני מאוד. לא בטוח שהאלבום הזה עומד בסטנדרט של "פופ אמנותי" שאותו היא מציבה כרף. מצד שני, עם עטיפה מדהימה שהכין ג'ף קונס והרבה תלבושות אוונגרדיות שילוו אותה לכל מקום שתלך בשנה הקרובה, גאגא היא אכן "ארט פופ", גם אם המוזיקה שלה היא החוליה החלשה כשבודקים את הזווית הספציפית.
4. בהאזנה ראשונה השיר הכי טוב באלבום הוא "Dope". זו בלדת פסנתר די אקוסטית, שמזכירה מאוד את הרבע שעה המהממת בהופעה של גאגא בגני התערוכה. אז כזכור, די בתחילת הדרך, אחרי שעה של פופ שמוצג די משעמם, היא נשכבה על הפסנתר, ותוך נגינה באצבע אחת, נתנה ביצוע בלתי נשכח ל"Poker Face". זה נחמד לגלות שבתוך כל הבלאגן מצליחה גאגא לייצר בלדה אחת קורעת. מדונה ובריטני בדרך כלל מתקשות בזה.
5. והערה אחרונה לעכשיו. חייבים להודות, שלרעש התקשורתי יש אצל גאגא תפקיד חשוב כמעט כמו למוזיקה. גאגא היא האמנית היחידה בעולם כרגע שיציאת אלבום שלה מזכירה קרנבל מהסוג שזכור מהניינטיז, מרגעי הזוהר של מייקל ג'קסון ומדונה. זאת חתיכת יציאת אלבום, וגאגא היא האחת שיודעת איך להפוך את הרעש למהות. למזלה, כשהעשן מתפזר, מתברר שהרעש הכללי סביבה הוא מוצדק. גם אם לא כל שירי האלבום החדש עומדים בציפיות.
*המאמר המלא על האלבום החדש של ליידי גאגא יופיע ב"M", מוסף סוף השבוע של mako.