בתחילת כל שנה ה-BBC מפרסמים רשימה שנקראת "The Sound of 201X": סקר שנערך בין כל אנשי התעשייה שם, שמתבקשים לנחש מי יהיה האמן החדש הכי מצליח של השנה הבאה. כבר 12 שנה רצה הרשימה הזאת שכמעט לעולם לא מפספסת. בין השאר הוכתרו שם רגע לפני שכבשו את העולם 50 סנט, להקת Keane, הזמר מיקה, אדל, ובשנה שעברה סם סמית'. לשנת 2015 נבחר בראש הרשימה ההרכב הלונדוני Years & Years.

עברו שבעה חודשים, ואלבום הבכורה שלהם הגיע השבוע לראש המצעד האנגלי. במצעד הסינגלים צועדים ארבעה להיטים. זה כמובן לא בגלל הרשימה, אלא משום שההרכב הזה כותב להיטים מעולים ומפיק אותם נהדר, או לפחות באופן שמאוד מתאים לקיץ הזה. אפשר להגיד כבר בהתחלה ש-Years & Years הם לא ההרכב הכי מקורי ששמעתם בחיים, הם נשמעים דומה להמון דברים, אבל יש בהם קלילות פופית נעימה ועכשווית שמתאימה לעונה הנוכחית.

קחו למשל את הבלדה המשגעת "Eyes Shut". אין דרך להגיד את זה בעדינות, אבל הסולן אולי אלכסנדר המלאכי (שגם שיחק בסרט של גספר נואה), עושה חיקוי של סם סמית'. בהמשך הוא גם עושה חיקוי לוויל סמית' ("1977"). אופס. אולי הוא הומו? כן, וזה כנראה מה שגורם לשלישייה הזאת להישמע כל כך טוב. כי אולי ההומו החמוד יודע איך להכניס לשירה שלו את הרגש הנכון והקורע שהופך אותו מיד לדיווה קטנה.

אז זה כאמור לא מאוד מקורי, וזאת כנראה אחת הסיבות ש-Years & Years מסומנים בינתיים באנגליה כלהקה סוג ב'. משהו כמו  Curiosity Killed the Cat או איסט 17, היו מלא להקות כאלה באנגליה לאורך הדורות. אבל האלמנט הגאה הוא דווקא יתרון. ומאחר שרוב השירים של Years & Years הם להיטי פופ ו-EDM, פחות מרגישים את החקיינות רוב הזמן. כמו בלהיטים המעולים "Shine" ו"King", שניהם כבשו את ראש מצעדי המכירות באנגליה. וכך גם בלהיט "Desire" שיצא בשנה שעברה.

Years & Years מתכתבים יפה עם להיטי הניינטיז, והאייטיז, ועם צליל הפופ האנגלי של כל הזמנים. הם טיפה בג'אראג' החדש ("Take Shelter"), אבל גם באווירת הלהיט הקלאסי שכולם אוהבים להזכר בו השנה "Show Me Love" של רובין ס'. הם קצת היומן ליג, וכל האלקטרוניקה הניאו רומנטית, אבל גם גרוב לבן אנגלי. זה ערבוב שאפשר לזהות את מרכיביו, אבל התוצאה בכל זאת חדשה.

יתרון נוסף של ההרכב הוא שהם נשמעים כמו להקות בנים והרכבי פופ אנגלים מכל הדורות. זה צליל ספציפי שלא כל כך אהוב מחוץ לאנגליה, אבל שם הוא פשוט ממיס לבבות מגילאי שבע עד שבעים. אולי בגלל זה גם Years & Years עדין לא פופולאריים כל כך בישראל. למעט "Desire" הם לא הגיעו לפלייליסט של גלגלצ, והם לא ברשימות ההשמעות של מדיה פורסט. מה שאומר שלאוזן הישראלית, זה אפילו לא לעוס.

"Communion", על שם טקס אכילת הלחם הנוצרי, לא ברור למה, הוא מסוג האלבומים שהם על זמניים. זה פופ אנגלי מדויק מאוד, שאפשר להאזין לו שוב ושוב, ואני בטוח שהוא לא יתיישן לעולם. כדי לענות על השאלה אם הלהקה הזאת באמת תשרוד אלבום שני או קריירה בכלל, כדאי ללכת לסוף האלבום ל"Ready for You", שיר אהבה של בחור שנקרע מרוב אהבה לבן זוגו. סוף סוף מתגלה עוד שכבה בשירי השלישייה הזאת, כזו שנותרת תקווה לכך שזה ייגמר בדמעות של אושר. בינתיים האלבום הזה הוא פתרון מעולה למשהו שאפשר לנגן כשרוצים שיהיה שמח. ואז לשתות קמפרי סודה.

(ארבעה כוכבים)