מוניקה סקס (צילום: רונן פדידה)
הסוד הוא בפרגון ההדדי. "מוניקה סקס" | צילום: רונן פדידה

"מוניקה סקס" הם להקה נהדרת. הם היו כאלה מהרגע הראשון, כששרו באלבום הבכורה שלהם את "פצעים ונשיקות" ו"מכה אפורה". עשרים שנה אחרי, מגיע אלבום חמישי והוא טרי, אנרגטי, עכשווי, בוגר וצעיר, כל מה שהיית רוצה מלהקת הרוק הכי טובה בעיר. נכון, התואר "הלהקה הישראלית הכי טובה" הוא לא כזה הישג ברגע הזה בזמן, אבל אם רוצים לפאר, אז "מוניקה סקס" הם כרגע להקת הרוק הישראלית הכמעט יחידה.

הטריק של "מוניקה סקס" הוא שבמשך השנים, הם ידעו לתת אחד לשני לצמוח, ובמקום ללכת אחד נגד השני, הם בעד. כך "שוב יורד אור חקי אפרורי" הנהדר של מאיר ויזלטיר הנערץ, שהוא יותר שיר סולו של יהלי סובול, נשמע כאן אינטגרלי להפליא. ואותו דבר נכון גם לגבי  "שדרה ושמה ים" האופטימי ששר שחר אבן צור המשגע. וגם לגבי "אהבה שהלכה לישון" ששר ברכות פיטר רוט.

אבל קודם כל יש כאן הרבה "מוניקה סקס". "כסף חדש", שפותח את האלבום, מזכיר מיד למי ששכח את כל המעלות של הלהקה. טקסט נהדר, עבודת בס מגניבה ברוח לונדונית ואנרגיה של להקה רעבה ומהורהרת, אבל לא עצבנית. "מוניקה סקס" התחילו עם הסמית'ס ולויד קול, ולמדו להחליף לכיוון ה"ארקטיק מאנקיז". לכן בפזמון, כשסובול שר את המשפט היפה "אי אפשר לחצות פעמיים את אותם השמיים" יש סביבו קצב מעט דיסקואי, הרמוניות שמרפררות לביץ' בויז ומיד אחר כך כינור מעולה. זה רוק מושלם, לא צריך יותר.

גם "נעלי קח אותי מכאן" שבא אחריו עומד באותם הסטנדרטים. בשיר הזה ניכר ש"מוניקה סקס" הבינו את הסוד של "פרנץ פרדיננד" ותרגמו אותו לצורכיהם. והתוצאה היא תענוג. אני יכול לעבור עכשיו על האלבום שיר אחרי שיר, ולהסביר מה מוצלח בו. למשל "איש גדול" ו השנסון המחויך "פרטים קטנים", רגעי חסד של אבן צור, שכבר מזמן אינו על תקן המתופף שיש לו שיר אחד.

סובול הוא אחד מכותבי הטקסטים הכי טובים בארץ

או למשל "הקיץ עבר" שהוא השיר הכי בן 40 של ההרכב. סובול, וזה לא סוד, הוא אחד מכותבי הטקסטים הכי טובים בארץ, בליגה של המשוררים האורבניים הכי טובים. הוא שר נהדר, יש לו פרייזינג מעולה והוא לוקח את כל מה שמכינים לו חבריו, ומקפיץ אותו הכי גבוה שאפשר. ויש פה סינתיסייזר שמתכתב קצת עם "אהבה בסוף הקיץ". או שיר הנושא המתוחכם "מקצועות חופשיים". אולי בהזדמנות זאת כדאי להחמיא גם לאייל אבן צור על הפקה מוזיקאלית מושלמת. באמת, אין מילים. מתברר שזה יכול להיות כל כך קל, אווירירי ומוצלח, בלי טיפת זיעה או מאמץ. אפרופו אלבומים ישראלים עם הפקה עבשה.

"מוניקה סקס" הם לא הרכב מתריס. יהלי סובול לא נתן החודש ראיון שבו הוא משמיץ את הזמר המזרחי וערוץ 2. וזה למרות ש"מוניקה סקס" פועלת בעולם שלא מתכתב עם אלה או עם אלה. "מוניקה סקס" הם תל אביב האמיתית ברגעי החסד שלה. הם פאר היצירה המקומית, וכמעט כל מה שנשאר לנו מגל הלהקות של תחילת שנות התשעים, שאיים להפוך אותנו למעצמת רוק. אז נשאר מעט מאוד, אבל לפחות מה שנשאר שווה זהב. אלבום קלאסי.

"מוניקה סקס", "מקצועות חופשיים" (***** חמישה כוכבים)

מוניקה סקס, עטיפת אלבום, מקצועות חופשיים (צילום: רונן פדידה)
חמישה כוכבים. מוניקה סקס, עטיפת האלבום "מקצועות חופשיים" | צילום: רונן פדידה