אין תמונה
עוד יילמד בבתי ספר. האלבום של "דאפט פאנק"

הצורך בהיסטוריה ובהקשר, חזק יותר מכל ניהיליזם. ובאופן טבעי גם העולם האלקטרוני רוצה שתהיה לו מורשת. אחרי המסיבות, האלכוהול, הסקס והסמים, מגיע תמיד הבוקר, ובבוקר אנשים רוצים שיזכרו להם את הלילה. ומי אם לא דאפט פאנק, הצמד הצרפתי שמגדיר כל פעם מחדש את הסצנה שלו, הם האנשים הנכונים כדי לייצר עכשיו את הויקיפדיה המוזיקלית של כל עכברי הכפתורים.

"Random Access Memories" הוא לא סתם אלבום טוב, הוא האלבום היומרני ביותר שיצר הרכב אלקטרוני מעולם. זהו נסיון למחזר ולשחזר את רגעי השיא שבהם הומצאה מוזיקת הריקודים המועדונית כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. וכדי להצדיע להסטוריה הם חברו באלבום הזה לכמה מהאנשים שהמציאו אלמנטים שלמים במוזיקת הריקודים. הבולטים שבהם - ג'ורג'יו מורודר ונייל רודג'רס.

Daft Punk - Get Lucky

בעזרתם הם יצרו אלבום על-זמני שיש בו הצדעות לסבנטיז, אייטיז וניינטיז מעובדים לרגע הזה בזמן. אוזן לא מיומנת עשויה לחשוב שהלהיט המוביל את האלבום "Get Lucky" הוא לא יותר מלהיט גאוני בסגנון אדמה, רוח ואש. אבל "Get Lucky" הוא הרבה יותר מזה. הוא היכולת להעביר את הגרוב של רודג'רס לזמן אמת, לעכשיו.

כדי להסביר את רצינות כוונותיהם יצרו חברי דאפט פאנק באתר שלהם שמונה סרטונים, שבהם מסביר כל אחד מהיוצרים ששיתף איתם פעולה את הקשר ההיסטורי שלו. הם הגדילו לעשות והכניסו לתוך האלבום קטע של תשע דקות, שבחלקו הראשון מסביר מורודר איך התחיל את דרכו כמוזיקאי ותקליטן בשנת 1969. אני לא בטוח שבהאזנות חוזרות לאלבום, לא יהיה צורך לדלג על הקטע הזה (כמה פעמים אפשר לשמוע את מורודר במבטא גרמני מספר סיפורים), אבל בפעמים הראשונות, הסיפור על גילוי הסינתיסייזר הוא לא פחות ממרגש מאוד.

Daft Punk - Give Life Back to Music

וכך האלבום החדש של דאפט פאנק הוא לא רק יפהפה ומפתיע, הוא גם נותן תחושה של היסטוריה בפעולה. כמו למשל השיר "Within" שכתב ושר עם הצמד גונזלס. זו בלדה עגמומית, עם מכשיר עיוות קול שהיה פופולארי לפני עשור וחצי. ועדיין זה נשמע חדש ועכשווי, ונוגע ללב. לא חיקוי, לא רטרו, אפילו לא הצדעה. זה נשמע כמו בדיקה מחודשת של אלמנט עיוותי הקול. בדיקה מוצלחת.

או השיר "Instant Crush" ששר ג'וליאן קזבנלקס ומתחיל בליין שמרפרר לליינים המפורסמים של אלן פרסונס, אדם שהיה מהראשונים להכניס גרוב לרוק. גם השיר הזה עם מעט עיוותי קול הוא לא פחות ממקסים.

Daft Punk - Instant Crush

"Random Access Memories" הוא לא רק אלבום חמישה כוכבים, כנראה האלבום החשוב של השנה. אלבום מאוד חשוב, נקודה. אלבום שעליו אומרים קלישאות כמו "עוד ילמדו אותו בבתי ספר".

אם יש לי הערה לגבי האלבום הזה, זה בהקשר לפארל ויליאמס שמוביל את הלהיט "Get Lucky". ויליאמס הוא מוכשר, חתיך ומה לא. אבל הוא לא זמר ענק. וככל שמאזינים לאלבום בציוד טוב יותר, כך בולטת יותר העובדה שהוא שר בסדר, אבל לא נפלא. מפתיע שדאפט פאנק לא מצאו איזה מבצע ענק ומרגש. לך תבין.

Daft Punk. Random Access Memories, ***** חמישה כוכבים

 

האם "וומפייר וויקאנד" היא הלהקה הטובה בעולם?

אין תמונה
פול סיימון יכול להמשיך לחייך. וומפייר וויקאנד, עטיפת האלבום

נתחיל מהסוף. עכשיו עם אלבום מופת שלישי ברור ש"וומפייר וויקאנד" מתמודדת כעת בכוח גדול על תואר הלהקה הכי טובה בעולם. בשנת 2008 כשהופיע אלבום הבכורה שלהם, הם התחרו בשני שמות שנראו לוהטים מהם, "MGMT" ו"הפליט פוקסז". הראשונים היו הבום הגדול של ברוקלין, השניים מייצגי החזרה אל הטבע. "וומפייר וויקאנד" נראו קצת כמו גימיק של בני טובים מחופשים לחנונים.

חמש שנים אחרי, "MGMT" מלקקים את הפצעים מאלבום שני מחריד. ה"פליט פוקסז" בדרך לאלבום שלישי עם מעט ירידה בהייפ. ואילו ה"וומפייר וויקנאד" עוקפים את כולם בסיבוב. הם הצליחו להתנער מהמניירות של שני האלבוים הראשונים ולברוא את עצמם מחדש כיוצרים המתוחכמים של הרגע.

קודם כל הם נפטרו מאווירת "גרייסלנד" שאפפה את האלבוםים הקודמים. לא שזה היה רע. למעשה המיקס הזה בין פול סימון, הטוקינג הדס, הביץ' בויז ואווירת מחזמר שאפיין את אלבומיהם הראשונים היה מרענן וסוחף. אבל היה בו גם צד מנייריסטי שסימן "חברים, אתם תיכף מה זה תשעממו אותנו".

לכן כיף כל כך לשמוע את השיר הפותח את האלבום "Obvious Bicycles". קודם כל זה השיר הכי יפה של השנה עד עכשיו, שיר שכאשר שאתה מגיע לפזמון שלו ועזרא קניג מתחיל לשיר "Listen Oh" ולמשוך את ה"oh" כאילו הוא מין מוריסי מודרני, הלב פשוט נשבר לחתיכות. הכי קטנות. אבל מה שחשוב זה שהשיר הזה אינו מזכיר בכלום את האלבוים הקודמים, ובכל זאת הוא מחובר אליהם. יותר מזה לא צריך. ככה נראית התקדמות.

גם בהמשך האלבום הזה מלא שירים נפלאים. למשל "Step" הכנייסיתי או "Worship You" האנרגטי באווירה מעט אירית. ויש עוד המון. "וומפייר וויקאנד" לא ממש הפכו את עורם. פול סימון עדיין יכול לחייך כשהוא מאזין לאלבום הזה, לטפוח לעצמו על השכם ולהגיד "ואוו, איזה יופי שאנשים הושפעו ממני באופן המיוחד הזה". אבל איש כבר לא יעז לקרוא להם חקילנים או העודף של משהו. "Modern Vampires" הוא כרגע אלבום הרוק הטוב ביותר שיצא השנה. זה אלבום מושלם, שצריך רק לשים אותו במערכת ולהתמכר. כל היתר יבוא מעצמו.

Vampire Weekend. Modern vampires of the city, ***** חמישה כוכבים