זה לא עובד

איפה נועה קילה?

כמה הכנות וקידומים נעשו ל"רעשים", השיר החדש של אושר כהן ונועה קירל. בגדול, האמת צריכה להיאמר: לא מדובר בשיר רע וזו אחלה בלדת חורף, ושילוב הקולות של השניים והכתיבה ההוקית של כהן בולטים מאוד בשורות כמו "עד שתבוא אליי אליי אליי אליי. לאהוב אותי רק אתה יכול".

אז מה בכל זאת הבעיה שלי איתו? (חוץ מהקליפ שנראה כאילו נעשה ב"מובי מייקר"), בעיקר שאני לא מצליח להבין איך הוא קשור לנועה קירל.

לכהן, זמר צעיר וחזק מאוד - ואני מתכוון מאוד - בשטח, אבל כזה שעדיין לא מקבל יחס תואם בתקשורת וברדיו הממסדי, השיר הזה עושה שירות מעולה. השם שלו קפץ לאחרונה במדורי הרכילות ולא כי עומר אדם הופיע ביום הולדת שלו, אלא בזכות שיר שכתב. כש"רעשים" יצא, כל מי שמעורב רגשית (גם אתם, תפסיקו לשקר לעצמכם) בסיפור האהבה והפרידה של נועה קירל ומרגי מיהר לשמוע אותו, ובספוטיפיי יש לו כבר יותר מ-100 אלף האזנות - מספר יפה מאוד להשיג תוך שבוע, במיוחד עבור כהן.

מצד שני, באמת שאני לא מבין מה נועה קירל עושה בשיר הזה. איך מ"מיליון דולר", "יהלומים", והפקות בלוס אנג'לס היא מוצאת את עצמה בבלדה מזרחית בישראל? איך זה קשור לזהות שבנתה לעצמה במשך השנים עם המון עבודה קשה? יכול להיות שמדובר בנסיון למזער נזקים מאותה עקיצה לאקס בפרסומת, והראיון שבו התלוננה שלא קיבלה ממנו הודעה על העקיצה שלה. אגב, קירל חתומה לצד כהן על מילות השיר, ובאמת שקשה להבין איך בחורה שמצלמת פרסומת שנועדה לעשות רעש שרה על "רעשים" שמפריעים לה.

כאמור, אי אפשר להתעלם מההקשר והחלל שהשיר הזה קורה בתוכו, אבל חוץ מהבאזז שקירל יצרה עם השורות שפרסמה בסטורי וכביכול מתייחסות לסיטואציה האישית שלה - נסו לדמיין איך השיר "רעשים" היה נשמע אם הייתה משתתפת בו כל זמרת אחרת. התוצאה כנראה הייתה דומה, לא? אז מה הערך המוסף שמתקבל מהנוכחות של כוכבת הפופ הכי גדולה בישראל בשיר?

בשביל זה?

הוא אמנם לא הודיע על פרישה או הפסקה בקול רם, אבל הרבה מאוד זמן שלא שמענו מהראל מויאל. אני באמת מצטער אם זה נשמע רע מדי, אבל אם הוא בונה על "צ'רלי" שיהיה השיר שיחזיר אותו לקדמת הבמה, עדיף בשבילו שיוותר כבר עכשיו.

כן, אי אפשר להתעלם מכך שהשיר הזה מזכיר בצורה מבהילה את "ג'וני", הלהיט הענק של 2020. מויאל שר כאן על צ'רלי, על זה שהוא עוד רגע בן 40 ו"שוכר דירה ברוטשילד, קומה שניה בלי מעלית". גם בתור מחווה או שיר תשובה לג'וני זה לא עובר, בעיקר כי פשוט לא מדובר בשיר טוב.

הכתיבה נופלת כאן לכל הקלישאות שאפשר ליפול אליהן: שומע זוהר בסלון מלא עשן, אמא ממוצא מזרחי מתקשרת ואומרת תבוא הביתה כי אבא סיפר כבר לכולם בבית כנסת. כן, כי אין אבות מזרחים שלא הולכים לבית כנסת. גם הקליפ המאויר (קצת יותר מדי) דומה ל"ג'וני", ואל תתנו לי להתחיל ולדבר על האנימציה שנראית כאילו נוצרה במשרדים של "שרוטונים". עצם הניסיון לרכב על גלי הטרנד של הלהיט ההוא זה לא דבר פסול אלא רק הגיוני, ותראו מה קרה במוזיקה הישראלית מאז ש"מועבט" יצא. הבעיה היא שכאן מדובר בניסיון לא מספיק טוב, קצת מאוחר מדי ומעט עצל.

כש"אמצע הלילה בכפר" יצא, אנשים עוד לא הכירו את השם עידן עמדי ופאודה נשמעה כמו מילה בג'יבריש, הלהיטים הגדולים של הראל מויאל אכן שיחקו על המנעד של "חייל-מזרחי-רגיש", ואין סיבה שזה לא יצליח גם היום - במיוחד בתקופה שבה רביב כנר מחזיר את הסגנון לקדמת הבמה אחרי שנים מעט מנונמנות ליוצרים יוצאי הצבא בישראל.

13 סיבות 

איכשהו, בלי לשים לב, נורוז יצר עולם ושפה משלו. אפשר לחלק את האלבום החדש שלו "מרגיש מוגזם" לשניים: החלק הראשון בו הוא עולה על ביטים "לא קונבציונלים" שמזכירים את Eternal Atake של ליל עוזי ורט, והחלק השני שכבר הופך להיות חאפלה של ממש עם אזכורים של ניקוס ורטיס וחילבה (!).

אז הנה 13 השורות שגרמו לי לצחוק בקול רם באוטובוס.

מטקות

אם עוד לא שמעתם את השם דודי בוזגלו זה רק כי אתם לא מסתובבים במקומות הנכונים - וירטואלית ופיזית. אבל זה לא באמת משנה כי עכשיו הגיע הרגע שבאמת צריך לשים לב אליו: לפני שבועיים שחרר בוזגלו את "מטקות", שיר חדש שהפיק לו "69" (עומרי סגל) - האיש שכידוע חתום על השיר הראשון של נועה קירל, וזו הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי שיש פה שיר טוב, ומשירי פופ מזרחי שלא מחדשים ממש - בשיר הזה פתאום הוא חתך חזק לפופ-ארנ'בי עם ביט שמתבסס על דריל. והשירה שלו בפזמון? וואלה להוריד את הכובע.

הפעם למעלה

אף פעם לא שמעתי את איה זהבי פייגלין, עזבו, אף פעם לא האמנתי שאני אי פעם אשמע את איה זהבי פייגלין, אבל משהו ב"למעלה למטה", שיצא לפני שבועיים ממש תפס אותי, ואת כל השבוע האחרון העברתי צמוד לכפתור הריפליי. אולי זו הסופה כרמל שהנחיתה את מצב הרוח שיתאים לשיר הזה, אבל אם זה מה שהיה צריך לקרות בשביל שאתחבר אליה - תנו לי סופה כזו פעם בחודש.

"סוף סופה להיגמר בקיץ", שרה פייגלין, ובארבע מילים בלבד היא הצליחה לתאר את מה שיוצרים אחרים ניסו עשרות פעמים בעבר ולא תמיד הצליחו.

וואלה יצא זהב

אין לי מושג מי אלה נתיב ויונתן זלצברג, אבל השיר "מידאס" שהוציאו השבוע הגיע אליי ממש במקרה ויש לי תחושה ששווה לעקוב אחרי הצמד הזה.