וידאו סטאר 03: מה שלום הצ'אקרות של ווילו סמית'?

Nicki Minaj and Beyoncé - Feeling Myself

היה כיף מאוד לצחוק במשך חודש או חודשיים על ג'יי זי ושאר חבריו המיליונרים המקופחים ועל שירות הסטרימינג המהפכני וחסר הבשורה בעליל שלהם - Tidal. אבל המילה האחרונה עוד לא נאמרה. הקליפ החדש של ה-BFFיות הכי מעוררות קנאה ביקום, ניקי מינאז' וביונסה, יצא כבר לפני יותר משבוע, ועדיין קשה למצוא מקום אחד נורמלי לצפות בו ברשת. אלא אם אתם לקוחות משלמים של Tidal, שם הוא עלה בבכורה אקסקלוסיבית. פתאום זה כבר לא כל כך מצחיק הא? חשבתם שלשלם פי שניים על אותה המוזיקה זו שערורייה? מה דעתכם על להתחיל לשלם על הזכות לצפייה בקליפים, דבר שהעולם רגיל לצרוך באופן חופשי כבר שלושים שנה? ברוכים הבאים לעתיד של תעשיית המוזיקה. רוצים לראות את הכוכבות הכי גדולות בעולם האר אנ' בי וההיפ הופ חשות את עצמן בפסטיבל קואוצ'לה ועושות שטויות בצורה הכי מושלמת שיש, בגרסה המלאה ולא בטיזר כמו כאן למטה? תשלמו.

Helen Abdulla - Revolution

בכלל, נדמה שטיזרים זה הטרנד החדש של עולם הקליפים. למה להוציא ישר את הידאו, כשאפשר לשחרר לפני כן טריילר עם המיטב שלו, ולהאכיל פעמיים את מפלצת היח"צ הרעבה תמיד? רק השבוע רכבה על אותו הגל בדיוק מאריה קארי עם פרומו קצר לקליפ החדש שלה "Infinity", בו היא נראית יפה ומתוקה יתר על המידה כתמיד. אבל מי שבאמת סיקרנה אותנו בטיזר שלה היא הזמרת הכורדית המסתורית הלן עבדאללה, שהוציאה קטע מקליפ חדש בו היא לכאורה חיה על הקצה ומחרפת את חייה למען המוזיקה, בסרטון שצולם אי שם ליד מוסול שבצפון עירק. עבדאללה משגרת פגז מתוך טנק אל עבר לוחמי דאע"ש שנמצאים רק קילומטרים ספורים ממנה, לא לפני שבעזרת ליפסטיק אדום כדם היא מעטרת אותו בשם השיר שלה, "מהפכה". מצחיק, זה לא בדיוק מה שדאע"ש רוצים? טוב, אבל זה רק הטיזר. אולי בהמשך, עם הקליפ המלא, נגלה עוד פרטים. שווה לחכות הא?

Run the Jewels - Early

מי שעוד לוחמים וזועמים למען הצדק הם ראן דה ג'ולז, הרכב ההיפ הופ הכי בועט, שונה ואמיתי של השנים האחרונות. בימים אלו הם עובדים על אלבום המחווה שלהם לעצמם, שמורכב כולו מהקלטות וסימפולים של חתולים ומתעטר בשם המושלם Meow The Jewels. כן, זה באמת קורה. אבל עוד לפני שזה קורה, הם משחררים קליפ מצוין ל-"Early", שיר מתוך האלבום האחרון שלהם שיצא בסוף השנה שעברה, וכאן אין שום חתולים. באנימציה מהממת שבנויה כולה רק משחור, לבן ואדום ונסמכת על שימוש בטכניקה של Negative Space, הם מצטרפים לגל ההתעוררות האפרו-אמריקאית ששוטף את אמריקה ואת עולם הראפ (ד"ש לקנדריק). יש כאן מילים נוקבות ודימויים נוגעים על האפליה של כוחות המשטרה בארה"ב, על חוסר השוויון, על המאבק בגזענות. מילא זה, השיר פשוט ענק, כזה שמזכיר את הלחנים הגדולים ביותר של קנייה ואת הפלואו המצוין של Run DMC.

 

Leon Bridges - Better Man

ובפינה השניה, לא זועם, לא בועט ולוחם רק למען האהבה: הכוכב העולה ליאון ברידג'ס. ברידג'ס בן ה-25 מטקסס יוצר מוזיקה נוטפת סול כאילו נשלף הישר מתוך האר אנ' בי של הפיפטיז והסיקסטיז. הלחנים שלו, העיבודים המוזיקליים והוא עצמו מגיעים פשוטים, חשופים, נקיים ועדינים, כמו גם הקליפים שלו. כשיש לך שיר קטן ופנטסטי על אהבה נכזבת, אין דרך טובה מקליפ שחור לבן עם להקה שעומדת ומנגנת אותו בחדר ריק בשביל לתת לו להכות בכל הכוח. בלי אפקטים, קונספטים או התחכמויות מיותרות. ברידג'ס מזכיר את רפאל סאדיק והסול המזוקק שלו מהעשור הקודם, או יותר מכך, נפילים ויוצרים אדירים מהמאה הקודמת, מהסוג ששניהם בסך הכל מנסים להיות כמוהם, כמו סאם קוק ובן אי קינג שהלך לעולמו לפני כחודש.

 

Lianne La Havas – Unstoppable

כמו ברידג'ס, גם ליאן לה האוואס לא צריכה יותר מדי בשביל להחזיק קליפ שלם על כלום בקלות. זאת ממש לא הפעם הראשונה שכל מה שרואים בקליפ שלה זה אותה רוקדת על רקע לוקיישנים ותפאורה מדויקים ונכונים, מגובה במלתחה מלאת חן ולא מתאמצת, וסטייל – להתפקע. אה כן, ויש גם קול עמוק ומשגע, ושירים יפים-יפים. על מה שליאן לה האוואס מחסירה בטכניקת הריקוד הלא מלוטשת, בלשון המעטה, היא מפצה מעל ומעבר בתנועה שבאה מתוך התחושות הכי כנות ועמוקות שלה, שכמו מציירת עם הגוף שלה את השיר. ליאן, את אהבה טהורה. לא מסכימים? תאמינו לפרינס שמזמן קלט שהבחורה הזאת היא הדבר האמיתי כשבחר להופיע אצלה בבית, להזמין אותה לשיר באלבום שלו ולככב לצידו בהופעה החד פעמית שלו ב-Saturday Night Live בשנה שעברה.

 

Tame Impala - 'Cause I'm A Man

תגידו מה שתרצו על טיים אימפלה, מה שבטוח זה שהם עושים בית ספר ביחסי ציבור לכל הלהקות באשר הן, עם מסע הקידום הבלתי-נגמר לקראת אלבומם החדש "Currents". האלבום אמור לצאת ב-17 ביולי, ונדמה שכל שבוע הלהקה מוציאה משהו אחר שישמור את מקומם בכותרות. שיר אחרי שיר הם מטפטפים את האלבום כולו, פעם בגרסת האולפן, פעם בבכורה לייב בפסטיבל, והפעם –בווידאו. הקליפ המצוין של "'Cause I'm a Man" הוא שילוב מטמטם של ישן וחדש, לא בשונה מטיים אימפלה עצמם. אנימציית ה-3D שבו נראית במבט ראשון קצת אינפנטילית ומזכירה את הקליפ ההוא של דייר סטרייטס מלפני שלושים שנה, או את Max Headroom רחמנא ליצלן, אבל בעצם היא ממש מהפנטת ועשויה לעילא. יש כאן יותר מקורטוב של פסיכדליה, והיא מועצמת על ידי תנועת ה"מצלמה" הסיבובית שלא מפסיקה לרגע ומשאירה את הצופה מסוחרר ושבוי בקסמה של הבלדה הכה נדושה אך כה נוגעת הזאת.

 

Squarepusher - Stor Eiglass

מישהו אמר אנימציה אינפנטילית וסחרחורת? תגידו שלום לסקוורפושר. יוצר הדראם אנ' בייס וה-IDM אולי הכי מוטרף אי פעם, גאון בלתי מעורער ומעורער במיוחד, דינוזאור משנות ה-90, חוזר לחיינו בצורה הולמת עם טכנולוגיה חדשה ופורצת דרך בפלטפורמה של יוטיוב. הקטע "Stor Eiglass" נשמע כמו קאבר של אפקס טווין ל-"Just Like Heaven" של הקיור, וכשזה ברקע אנו נחשפים לקליפ ב-360 מעלות, מסע בתוך עולם תלת מימדי ממוחשב, טריפי ומוזר. ראינו כבר כמה גרסאות של הטכנולוגיה הזאת בעבר, כמו בקליפ המשוגע של בק עם תזמורת חיה בקאבר לדיוויד בואי ועוד. גם כאן הקטע הוא שבעזרת העכבר, או המקלדת, או בצפיה באפליקציית יוטיוב על הנייד, או עם ציוד VR ייעודי (מה שזה לא יהיה), הצופה יכול לסובב את "נקודת המבט" בכל רגע נתון לכל הכיוונים, ימינה שמאלה למעלה ולמטה, לצפות מכל זווית אפשרית בעולם שרקמו הבמאים והיוצרים Marshmallow Laser Feast, Blue Zoo ו-Rob Pybus כדי לחוות את ההזיה שלהם במלואה.

ASAP Rocky - LSD (LOVE x SEX x DREAMS)

לסיום, בואו נדבר ברצינות רגע. הפסיכדליה במוזיקה חווה עכשיו שיא כמו שלא היתה בו מאז הניינטיז, אולי אפילו מאז הסיקסטיז. מריחואנה היא בהחלט לא "סם שפותח דלת" לסמים אחרים, אבל התנועה לכיוון הדה-קרימינליזציה שלה בעולם כן מביאה את הדיון ביתרונות של סמי ההזיה לבריאות הנפש והמחשבה בחזרה לאור הזרקורים. אפילו בישראל השמרנית המילה "הזוי" הפכה למושרשת בלב המיינסטרים. אז האם מותר כבר לדבר על זה? מותר לכתוב על זה במאקו? אולי עדיין לא בביטחון מלא, אבל אנחנו בדרך. אם זה הגיע לראפ, בקרוב זה הולך להגיע אל כולנו. A$AP Rocky מקדיש את השיר הזה, מתוך אלבומו השני והמאוד מדובר שיצא ממש עכשיו, לסם המכונן LSD. כמו שהביטלס עשו לפניו הוא משתמש בשם הסם כראשי תיבות, במקרה הזה לאהבה, סקס וחלומות, אבל הקליפ הפנטסטי בהחלט לא מסתיר במה המדובר. יש כאן נגיעה מדויקת בקסם המהפנט של החוויה: בנוגות, בצבעים, בשלווה הפנימית, במסתורין. הכל מצולם בטוקיו, שהיא כידוע העיר הכי טריפית בעולם, ויחד עם השיר המרחף במיוחד גם ככה, אנחנו מקבלים חתיכת קמפיין בעד פתיחת דלתות התודעה. (אל) תנסו את זה בבית.