My way – פרנק סינטרה
יש מי שיאמרו שמדובר בשיר שמאלצי, אבל לטעמנו מדובר בשיר שצריך לשמוע כל יום כדי לחיות את החיים האלה כמו שצריך. אדם בערוב ימיו, שמביט לאחור ואומר לנו - תחיו את החיים במלואם. כמו שאתם רוצים. תגידו מה שעולה לכם בראש. תחיו, תטעו, תתחרטו, תרגישו. הסוגיה הפילוסופית הבולטת שמטרידה אנשים היא איך לחיות. סוגיה פרקטית יותר היא הפחד מלחיות בצורה אותנטית, מבלי לחשוב על שיקולים חברתיים בבחירות שלנו. סינטרה מדבר אלינו בשיר שיישאר איתו כנראה לנצח, עם הוראות מאוד ברורות.
Bird on the wire – לאונרד כהן
כמו ציפור על חוט תיל, כותב לנו כהן על מידת הבחירה האמיתית שיש לנו בחיים. בעוד שיש לנו לפעמים אשליה שאנו בוחרים באופן עצמאי את רוב הבחירות בחיים, הוא מסביר לנו שבעצם כולנו כבולים ומוגבלים, ובכל זאת "ניסיתי בדרכי להיות חופשי". למרות תנאי הטבע והעולם שמגבילים אותנו, הוא מכיר גם ביכולת וברצון של כל אדם לפלס את דרכו באופן עצמאי.
שוכב לי על הגב – אריאל זילבר (מילים: יענקלה רוטבליט)
קשה לעבור שורה אחת בשיר הזה בלי למצוא בה תובנה. "אני שוכב לי על הגב, מביט על התקרה", נפתח השיר. "רואה כיצד חולפים ימי בבטלה גמורה. אני שוכב לי על הגב. חושב, חולם, הוזה והחיים יפים, יפים ממש כמו מחזה". לחיים אין באמת תכלית ברורה לפי זילבר את רוטבליט, או שאולי תכליתם היא לחשוב, לחלום ולהזות. "בלי להיות או לא להיות אני פשוט ישנו", ממשיך השיר. "בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו. בלי תקווה ובלי ייאוש אני פשוט צופה כמו תייר על העולם והוא כל כך יפה". נדמה שהמילים מדברות בעד עצמן. בניגוד לגישה הגורסת שהאדם הוא המרכז, אומרים לנו היוצרים שהאדם הוא חלק מהעולם.
היו לו פעם עקרונות, הוא אומר ומוסיף שמכר את כולם כדי להישאר עם מחשבות על מין. לכאורה פעולה לא בעלת ערך אינטלקטואלי או מהותי, אבל זו בהחלט גם גישה לחיים.
כשאלוהים אמר בפעם הראשונה – מתי כספי (מילים: נתן זך)
סוגייה פילוסופית בה עוסקים הוגים רבים היא האמונה באל. כאן נעשה ניתוח של בריאת העולם בצורה שמאנישה את האל. הוא בעצם מנסה, אולי בדומה לרוב בני האדם, לדאוג לכך שיהיה לו טוב. הוא אמר יהי אור כדי שלא יהיה לו חשוך, ולא מאף סיבה אחרת. כמעט כמו בן אדם, בן אנוש, בעל חולשות שבעצם מנהל את חייו כדי שיהיה לו טוב. בלי רצון או יכולת לשלוט על כל העולם. הוא לא חשב אז על השמיים, מציינים, אבל בתהליך שאפשר להבין ממילות השיר שיצא משליטתו העצים החלו מתמלאים מים וציפורים קיבלו אוויר וגוף. על בני האדם לא חשב בכלל, אבל הם נוצרו. התפיסה הפילוסופית של כספי וזך, כפי שאפשר להבין, היא שהעולם מתנהל בדרכו ובסינרגיה שמופעלת באופן מתואם אמנם, סינרגי, אך ללא יד מכוונת. מצד אחד הם מתייחסים לקיומו של אל, מה שמעיד על אמונה, ומצד שני הם מתייחסים לחוסר הסדר שקיים בעולם, ולכך שהאל – לפי מה שאפשר להבין מדבריהם – לא שולט בכל.
העץ הוא גבוה – אחרית הימים (מילים: חנוך לוין)
לוין כותב על הדרך הנפלאה שבה בנוי העולם. מה הקשר בין העץ, לים ולציפור? מה הקשר שלהם לאדם? לכאורה אין קשר בין אחד לשני ("מה אכפת לציפור"?), אבל בין השורות היפות אפשר להבין שהחיבור של הטבע לאדם בא לידי ביטוי בשירה. מה אכפת לה, לציפור, אם האדם ישיר? הפן הפילוסופי שבא לידי ביטוי בשיר, אם כך, הוא החיבור שבין האדם לטבע ובין הטבע לעצמו, חיבור שמעט נעלם לנו בתקופה המודרנית. מהחיבור שנעשה בשיר אפשר לפרש אותו כך שהקשר, גם אם אנו לא שמים לב אליו, קיים גם קיים. לוין, אין ספק, יודע להזכיר זאת במילים נהדרות.
Dust in the Wind – Kansas
בשיר זה, הכל חשוב כמו אבק ברוח, כולל אותנו עצמנו. כל מה שאנו עושים מתפורר לנו לאדמה, ואנו מסרבים לשים לב לכך. דבר לא נשאר לנצח למעט השמיים והאדמה. הקיום הזמני של האדם, אליו הוא לא מסוגל להתייחס, זוכה דווקא כאן להתייחסות. יש בשיר גם אזכור לחומריות, כשמצוין שכסף לא יקנה ולו דקה אחת נוספת.
What If God Was One Of Us – Joan Osborne
מה אם אלוהים היה אחד מאיתנו, נשאלת השאלה המרכזית, כבר בשם השיר. אם היית ניצב מולו, מה היית עושה? מה תשאל אותו לגבי העולם? ואולי הוא בכלל פה לידך? הרבה שאלות מעלה הכותבת, אבל נראה שיש שאלה אחת שהולכת אפילו צעד אחד קדימה: ואם אתה רואה אותו, זה בהכרח אומר שהוא קיים? ואז איך זה משפיע על האמונה שלך, למשל, על גן עדן? יש גם שאלות קטנרניות יותר, כמו מה עם האל עצמו, האם הוא בודד? יש בשיר האנשה של האל, שתוהה מה היה קורה לאמונה שלנו אילו היינו מבינים שהאל קטן ורגיל, כמו כולנו.
בכלל, כל שיר שעוסק בקשר שבין האל לאדם ראוי להיכנס לרשימה הזאת, במיוחד אם הוא מוצלח כמו השיר הזה.
A day in the life – The Beatles
לנון ומקרטני לוקחים כאן יום רגיל בחיים, ומציגים לנו את הבעיות של החברה המערבית. אנו מסתכלים בשיר על בעיות של אחרים באופן מרוחק, ומבינים כמה אנו מרותקים לשגרה המודרנית שלנו. החדשות עצובות, הם כותבים, ובכל זאת הם מצאו לנכון לצחוק. הם צוחקים בין היתר על כך שאדם נכבד מצא את מותו אך אף אחד לא מזהה אותו בוודאות, מה שמביא למחשבות על כבוד, על המרדף המגוחך אחריו ועל משמעותו כשהחיים מסתיימים. השיר מלא באירוניות קטנות על חוסר המשמעות של אירועים בחיינו, ובתוך כך על משמעותם בשבילנו.
Imagine – John Lennon
דמיינו שאין גן עדן, אין מדינות ואין קניין. כאן כבר מדובר פחות בפילוסופיה אקזיסטנציאליסטית אלא בכזאת פוליטית, שבמובנים רבים משפיעה על חיי הפרט הרבה יותר. בעולם שהגיע לשבעה מיליארד בני אדם, השיר אקטואלי בדיוק כמו בשנה שבה נכתב. דמיינו עולם מחוסר מדינות, שבו בני האדם שווים ומתנהלים בחייהם עבור מטרות נעלות כמו שלום, שבו אין צורך בחלוקת רכוש בני אנשים, בגלל החיים בהרמוניה המושלמת. דמיינו, מבקש מאיתנו לנון בשיר פילוסופי חולמני. אולי לא ריאלי אך יפה.
Always Look On The Bright Side Of Life – Monty Python
יש את מי שמאמינים שפילוסופיה עליה להיות קודרת ומדכאת. יש את מי שלא, והוא בא לידי ביטוי בשיר הקאלט הזה. הסתכלו על הצדדים החיוביים של החיים, מציעים לנו. תמיד יש לכם את האפשרות לשרוק, זה יסייע לכל בעיה. ואם החיים נראים בזבל, זה אולי כי שכחתם לחייך, לשיר ולצחוק. מונטי פייטון צוחקים כאן על הפילוסופיות המעמיקות ומכוונים לפשטות, אבל עושים זאת בתחכום רב.
אלה הבחירות שלנו. מה השירים שלכם?
>> יש לי פרופיל משמע אני קיים: הפילוסופיה של פייסבוק
>> עיצוב, LSD, החיים והמוות: הפילוסופיה על פי סטיב ג'ובס