ג'סטין טימברלייק על הבמה
אודי אפלבוים: "החלום הוא לעשות פסטיבל שלום איזורי". ג'סטין טימברלייק | צילום: Frank Micelotta

תחילת השנה האזרחית מאופיינת בדרך כלל בנמנום תרבותי בכל הנוגע לאמנים המגיעים לביקור מחו"ל, אך זו גם התקופה שבה מתחילה חרושת השמועות באשר לכוכבים שעומדים להגיע לכאן בקיץ הקרוב. בתחילה יוצאת הודעה רשמית על אמן בסדר גודל עולמי שיגיע לישראל להופעה אחת, ומיד אחריה מתמלאת הרשת בדיונים על משא ומתן עם כוכבים אחרים ובניית רשימת שירים של כוכבים נוספים שמאשרים את הגעתם.

מי שהחל את גל ההודעות השנה היה המפיק שוקי וייס, שהכריז בתקשורת על הגעת להקות הרוק סאונדגארדן ופיקסיז, ובתוך פחות משעתיים החלה גם מכירת הכרטיסים. הישג משמעותי נוסף שרשם לו וייס באותו היום הוא בכך שהצליח לגרום, בפעם השנייה, ללהקה שביטלה את הופעתה בישראל להתחרט, ולהגיע בכל זאת להופעה: ב–2012 היו אלה הרד הוט צ'ילי פפרס שווייס הצליח להביא, עשור לאחר התאריך המקורי שבו היו אמורים לבקר. הפעם נדרשו לו רק ארבע שנים כדי לשכנע את הפיקסיז לערוך כאן הופעה בכל זאת.

הודעת וייס היתה יריית הפתיחה לתחרות הנסתרת בין המפיקים הישראלים, ומאז לא איחרו להגיע עוד הודעות. וייס שלף עוד קלף מנצח כשהכריז שאגדת הרוק ניל יאנג יופיע שוב בישראל, ובמקביל הגיב המפיק אודי אפלבאום והודיע שמלך הפופ של השנים האחרונות, ג'סטין טימברלייק, אישר גם הוא ביקור בתל אביב. אין ספק שהישראלים ייהנו בחודשים הקרובים מאבק כוכבים מהרמה הראשונה והשמועות הן שכוכבים נוספים אמורים להגיע, בהם ביונסה והרולינג סטונס.

במרבית המקרים בישראל משלמים יותר על ההופעות

"אנו מופתעים כל פעם מחדש שמישהו מעוניין לבוא לבקר כאן. אנחנו מסתכלים על עצמנו כאנדרדוג אך בפועל מגיעות לכאן הופעות טובות", אומרת כרמית, חובבת מוסיקה שפוקדת הופעות רבות. "לדעתי המפיקים הישראלים מנסים לרכוב לא פעם על הגל שמחרימים אותנו, בזמן שהרבה פעמים זו עוד דרך להצדיק את המחירים הגבוהים שמשלמים כאן על כרטיסים".

ריהאנה בפארק
"נגרם לנו נזק בעולם". ריהאנה בפארק | צילום: ענבל צח

המפיקים הגדולים חולקים על דעתה, אך מה שבטוח הוא שבמרבית המקרים בישראל משלמים יותר על ההופעות. כך למשל, המחיר ההתחלתי להופעת סאונדגארדן הוא 330 שקל, אך בהולנד הוא 276 שקל ובלוקסמבורג אף פחות - מחיר התחלתי של 220 שקל בלבד. בהופעה של דיפ פרפל הפערים בולטים עוד יותר: בזמן שאת הכרטיס הזול בישראל ניתן לרכוש ב–199 שקל, ברומניה הוא עולה רק 99 שקל ובהונגריה 160 שקל. בבלגיה כרטיס יעלה 222 שקל - אמנם יקר יותר מישראל, אך שם זה המחיר היחיד, והמקומות הקדמיים שמורים למי שיקדים להגיע ולא למי שישלם יותר. בישראל, לעומת זאת, יש קשת מחירים שמחלקת את המקומות לפי המרבה במחיר, וכך כרטיס למופע יכול לעלות גם 999 שקל.

הפערים בין המחיר הנמוך לגבוה ביותר עשויים להגיע בישראל ל–400%. כך למשל, הופעה של שארל אזנבור מתחילה ב–390 שקל לכרטיס, אך עשויה לעלות גם פי חמישה יותר, ויש כרטיסים שמגיעים ל–2,000 שקל.

"הישראלים אוהבים את ה–VIP"

גד אורון, המפיק שהביא באחרונה את טום ג'ונס, ובעבר את בוב דילן, לאונרד כהן ואלטון ג'ון, מסביר שיש בישראל אנשים שמוכנים לשלם הרבה כסף כדי להיות מתחת לבמה ומאחורי הקלעים. "בטום ג'ונס למשל ניתחנו את התנהגות הקהל, וראינו שהרבה אנשים רוצים לקבל חניה אישית, להיכנס לארוחת ערב עם אלכוהול מובחר ולהגיע עם תג על הצוואר למקום הכי טוב באולם - לכן העלנו את מחיר הכרטיס ל-1,800 שקל. זו התנהגות צרכנית של אנשים שמוכנים לבוא ולשלם על תנאים, ואנחנו מתמסרים אליהם. כמובן שזה תלוי גם בכוחו של האמן ובכמה שואו נלווה לכך, אבל הישראלים אוהבים את זה".

מיק ג'אגר, רולינג סטונז
גד אורון: "מבחן האמיתי הוא מתן מענה לצורכי לוגיסטיקה, טכנולוגיה וניהול קהל". מיק ג'אגר, רולינג סטונז | צילום: Cancan Chu, GettyImages IL

אפלבאום, מי שהביא את סינדי לאופר וחתום על הגעת טימברלייק בקיץ הקרוב, טוען שהמחירים בישראל ובעולם דומים. בהשוואה למחירים של טימברלייק, אפלבאום אכן צודק ובישראל מחירי ה–VIP יכולים להגיע ל–1,450 שקל, אך בלונדון ובברלין הם מגיעים גם ל–2,000 או 3,000 שקל. "זה תלוי במופע ואם יש במקום גולדן רינג (קרוב לבמה, גד"ו) ו–VIP (עם מקומות ישיבה, כיבוד ועוד). אם מנטרלים את המשתנים לאותו מדד של פארק מול פארק ואותו חלק בגולדן רינג, אפשר לראות שזה כמעט אותו מחיר". לדבריו, בעולם אוטופי העלויות היו זהות - וכך גם המחירים. אך לטענתו, המפיקים בישראל נאלצים לספוג עלויות גבוהות בשל המצב הביטחוני והבידוד מאירופה.

דודי ברקוביץ', מפיק ובעלי משרד הכרטיסים הדרן, טוען שללא כרטיסי ה–VIP לא ניתן יהיה לכסות את העלויות. "בלי ה–VIP אין זכות קיום להופעות האלה. אני לא עושה מופעים גדולים יותר מדי וממלא אצטדיונים, אלא מכוון לאולמות, ונלוות לכך הוצאות גבוהות מאוד. למשל, כשלהקת פורינר תגיע בקרוב, אני איאלץ לשלם להם סכום איקס, ובלי קשר אני צריך גם להטיס אותם לישראל, להלין אותם במלון חמישה כוכבים, להסיע אותם ולהאכיל אותם - כשמעל כל זה אני צריך לספוג הוצאות שכר דירה גבוה לעומת אולמות באירופה".

"ישראל במקום טוב בהשוואה לשאר העולם"

הטענה על הפרשי המחירים בין ישראל לאירופה חוזרת לא פעם. ואולם המפיקים מסבירים שישראל אמנם משתייכת לסבבי ההופעות באירופה, אך שונה בכל הפרמטרים שמרכיבים מופע - הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית, ויש לכך השלכות במחיר הסופי.

ניל יאנג
"אם ההופעה תהיה טובה והוא יהנה - אין שגריר טוב מזה לישראל בעולם". ניל יאנג | צילום: Kevork Djansezian, GettyImages IL

אורון טוען שכיום ישראל נמצאת במקום טוב בהשוואה לשאר העולם, אך עדיין יש אילוצים המקשים על הגעת ההופעות. לדבריו, סוגיה מהותית היא היכולת להוכיח לאמנים ניסיון, כך שישקלו את ההגעה. "כדי להרים פרויקט כמו הרולינג סטונס למשל, שעליהם יש כעת את הדיונים הכי חמים, צריך להציג רקורד ארגוני ארוך וקבלות. כולנו (המפיקים, גד"ו) מתקשקשים על שיווק וההודעות, אבל זה לא משנה - המבחן האמיתי הוא מתן מענה לצורכי לוגיסטיקה, טכנולוגיה וניהול קהל, וזה עולה כסף. רק אחרי שסוגרים את כל הנקודות האלה, אפשר להתקדם למשא ומתן, ואז המפיק נותן את ההצעה הכוללת את הסכום שהוא מוכן להעז ולשלם כדי לכסות את העלויות ולהרוויח".

לדברי אורון, החשש של הלהקות לפני ההגעה לישראל הוא ביצירת תדמית לא טובה באירופה ובארה"ב. "הרבה פעמים זה יכול לקרות בגלל האמן, אך המפיק צריך להיות מספיק מנוסה כדי לייצור את ההגנות. אם זה לא קורה, כששומעים בחו"ל על זה שבישראל היתה הופעה לא טובה - זה גורם לכולם נזק. מבחינתי אם שוקי וייס מצליח זה תורם לי, ולהפך".

"ההופעה של ריהאנה עשתה לנו שם רע בכל העולם"

בכיר בתעשיית המוסיקה מסכים ואומר שליכולת הארגון יש משמעות רבה. "ההופעה של ריהאנה עשתה לנו שם רע בכל העולם", הוא מסביר בהתייחס להופעתה באוקטובר 2013, שבה היה איחור של יותר משעה עד שהכוכבת עלתה, וגם לאחר מכן נשמעו טענות על טיב המופע שתורגמו לבסוף להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. "האשמה נעוצה כנראה בריהאנה, אבל למפיקים יש חלק לא קטן בניהול המופע, וטעויות כאלה לצד טעויות כלכליות עלולות להרחיק אותנו ממופעים אחרים", הוא אומר.

כריס קורנל הופעה 20
"בחו"ל לוחצים על כפתור, הגג נפתח והדשא עולה". כריס קורנל, סאונדגארדן | צילום: רועי ברקוביץ'

גורם משמעותי לא פחות בהצלחת המופע הוא בחירת האמן. אורון טוען כי ההחלטה את מי להביא נובעת בראש ובראשונה מהשאלה מי יוצא לסיבוב הופעות באירופה. לדבריו, ברגע שיש הודעה כזו, מתחילות להגיע הצעות ממדינות שונות, ואז גם הישראלים מנסים להביא את האמנים. ואולם הבעיה העיקרית בשיתוף ישראל היא שיש להשבית את האמן לחמישה ימים רק כדי לעצור כאן. "באירופה עוברים באוטובוסים ובמשאיות, וכמעט בכל יום יש הופעה, אבל בשביל להגיע לישראל צריך לבצע הקמות, להביא את כל הצוות, לערוך את המופע ולטוס למחרת. לכן ברוב המקרים לאמנים נוח להתחיל כאן את סיבוב ההופעות או לסיימו", הוא מסביר.

"המחיר תלוי 
ברמת הסיכון"

לדברי אורון, מחיר הכרטיס מורכב מסך ההכנסה הנדרשת כדי לכסות את ההוצאות, וכמובן גם להרוויח. "השאלה היא איזה רמת סיכון מוכן המפיק לקחת. אם הוא לא רוצה להסתכן הוא יחשב את המחיר לפי 50% סיכון ואז הכרטיסים יהיו יקרים, ואם הוא בטוח יותר הוא יגיע ל–70%, ואז המחיר יהיה נמוך יותר. בתוך כל זה יש להביא בחשבון מרכיבים כמו מקום, טכנולוגיה, בינוי, תמורות לכוח אדם, פרסום, תאורה, הגברה, שוטרים בשכר וסדרנים.

בלאק פרנסיס, פיקסיז הופעה
"אנחנו לוקחים בחשבון שהאמנים יותקפו בחרם". בלאק פרנסיס, הפיקסיז | צילום: Stephen Lovekin, GettyImages IL

"צריך גם להביא בחשבון את זה שבישראל אין מקומות מסודרים, ואף אצטדיון או פארק לא תוכנן להופעות גדולות, ולכן אנו משקיעים לא מעט כסף כדי להתאים את המקומות. הייתי לא מזמן בהופעה של בון ג'ובי באירופה, ושם לוחצים על כפתור והגגות נסגרים והדשא יוצא. בישראל אני צריך לבוא לרמת גן, לכסות את הדשא, להכניס שירותים ולבצע הרבה מאוד דברים שעולים לא מעט כסף. ברוב המקומות בחו"ל המפיק נהנה גם מזיכיון על מכירת המזון והמשקאות, כשבישראל יש זכיינים לכל דבר, וגם אני בעצמי צריך לשלם כסף על שתייה - ולכן הכל מושפע מכסף".

"הטסת האמנים לארץ והאבטחה - מעלות את המחיר"

מרכיב חשוב לא פחות בתמחור לדבריו הוא הטסת האמנים. "ברוב סיבובי ההופעות שכר הבסיס מחושב לפי שבוע עבודה לכל מי שעובד, שזה 150 איש לפחות, ואם בשבוע הזה אפשר לבצע ארבע הופעות לעומת פעם אחת בישראל, אפשר לעשות לבד את החשבון", אומר אורון. הוא מסביר שסוגיה זו גם לא תוכל אף פעם להשתנות, משום שישראל תמיד תזדקק להובלה באוויר.

אפלבאום טוען שאם היה במזרח התיכון שלום, אפשר היה לעשות סיבוב הופעות בדיוק כמו באירופה, ולהעביר את האוטובוסים והמשאיות דרך כל המדינות ולהוריד את המחירים. "זה חלום לעשות פסטיבל שלום באיזור", הוא אומר. אורון מוסיף שבינתיים בכל מופע המפיק נאלץ להכניס לתחשיב גם את הוצאות האבטחה. "מחירי האבטחה הם שערורייתיים כשהמדינה לא לוקחת בכך חלק. אני מבין שעבור הסדר הציבורי לו אני מפריע, כמו תנועה, אני צריך לשלם, אך בישראל ההפקה צריכה לשלם גם על סכנות ביטחוניות בזמן שהקולגות בעולם לא מכירים זאת. בלונדון, שבה לעתים יש אירועים חבלניים, יש אבטחה במופע, אך שם המדינה משלמת מכיוון כי שירות לציבור".

טום ג'ונס הופעה
"יש קהל שרוצה חניה, ארוחת ערב, אלכוהול משובח ומקום הכי קרוב לבמה ומוכן לשלם". טום ג'ונס בנוקיה | צילום: ענבל צח

ברקוביץ' טוען שמעבר למדינה, הוא מצפה גם מעיריית תל אביב, שנהנית מהיוקרה, להשתתף בהוצאות - אך זה לא קורה. לדבריו, "אין עזרה - לא מהממשלה, לא ממשרד התרבות ולא מהעירייה". הוא מוסיף כי לכל זה נלווה הסיכון הביטחוני שהוא סופג בעצמו.

"שהממשלה תעזור עם ביטוח של ביטולים, בעלויות של 4-5 מיליון דולר"

אורון טוען שיש להביא בחשבון גם את סעיף החרם על ישראל, שעולה מדי פעם. "כשאנו מציעים הצעה אנחנו מביאים בחשבון שכשהאמנים יותקפו לגבי הגעתם לישראל, עדיין לא יהיה להם כדאי לבטל בגלל המרכיב הכספי, אבל זה מאוד לא פשוט ועובדה שהיו ביטולים. הייתי מצפה שהממשלה תעזור עם ביטוח של ביטולים בעלויות של 4–5 מיליון דולר שאני עושה בחו"ל, כי פה אף חברה לא יכולה לעמוד בזה", הוא מסביר.

לדבריו, פתרון אפשרי נוסף הוא השתתפות המדינה בעלויות כדי לעודד מופעים. "בסופו של דבר, כשניל יאנג יוצא מישראל מבסוט ועושה סיבוב הופעות לעוד מיליונים ומספר על ישראל דברים טובים, אין שגריר שיכול להתחרות בכך ולעשות עבודה טובה יותר".

איך להשיג כרטיסים מוזלים

במרבית המופעים הגדולים, עובדים המפיקים שמביאים אותם עם משרד כרטיסים ראשי המשווק עבורם את המופע ומוכר את הכרטיסים. ברוב המקרים יש מבצעי קידום המגיעים עם ההודעה על הגעת המופע לישראל, כך שביממה הראשונה זוכים הרוכשים הראשונים להנחות.

האפשרות הבאה לחסוך במחיר מגיעה פעמים רבות ממועדוני צרכנות כמו כרטיסי אשראי או מועדוני חבר והסתדרות המורים, אך הנחות אלה נדירות כשמדובר במופעים בסדרי גודל עולמיים. מי שמוכן להסתכן באפשרות שלא יישארו כרטיסים בקופות הרשמיות, יוכל אולי למצוא כרטיסים מוזלים ממי שרכשו כרטיסים אך אינם יכולים להגיע למופע, ולכן יציעו אותם במחיר נמוך. כרטיסים כאלה אפשר למצוא באתרים yad2ו–goticket.co.il.

במקרים של ביטול הופעות, כפי שקרה בעבר בישראל, מבהירים במועצה לצרכנות כי הצרכן זכאי להשבה מלאה של כספו, משום שמדובר בהפרת חוזה לכל דבר ועניין. לעומת זאת, אם הצרכן הוא זה שמעוניין לבטל את השתתפותו, טוענים במועצה כי על פי תקנות הגנת הצרכן לביטול עסקה, אם הכרטיס נרכש במשרדי המארגן אז יש זכות לבטל את העסקה בתוך 14 יום מרגע רכישת הכרטיס, בתנאי שהביטול יעשה עד 14 יום (לא כולל שבתות וחגים) לפני מועד ההופעה. אם העסקה נעשתה במכר מרחוק, בטלפון או באתר אינטרנט, אז זכות הביטול היא בתוך 14 יום, בתנאי שהביטול יעשה עד שבעה ימים, לא כולל שבתות וחגים, לפני מועד ההופעה.

>> לכתבה המקורית ב"דה מארקר"

>> עוד ב"דה מארקר": נטפליקס בדרך לשוק האירופי

>> עוד ב"דה מארקר": איך צימר עם נוף לים הופך לצימר עם נוף לרפת