נעמה כהן (צילום: אורית פניני)
"באתי לזעוק משהו פנימי שלי על מה שקורה בעולם הזה". נעמה כהן | צילום: אורית פניני

נעמה כהן, יוצאת העונה התשיעית של "כוכב נולד", אוהבת שדברים קורים בקצב שלה. את השיר "כמה עוד" היא ביצעה לראשונה על במת פסטיבל הזמר והפזמון שהתקיים בדיוק לפני שנה. אבל רק לפני כחודש הוא ראה אור כסינגל רשמי, שהפך ללהיט רדיו, עם תמיכה יפה מכמה תחנות.

כעת מגיע הקליפ, אותו ביים עמית עיני בטחנת קמח ביפו, כשכהן מככבת בו לצד המתופף שי ברוך ושניהם מתכסים בשכבות של קמח. "זו תחנה אמיתית שמתפקדת, חמש קומות עם מכונות, לוקיישן מטריף", היא אומרת. "רצינו לוקיישן מיוחד, משהו שנוכל להשתולל ולהתכסות בו. זה די מטריף כשכל המכונות זזות בטיימינג מדויק, די פסיכי, חווייה לצלם שם.

-הבאת שיר מתריס.
"לא באתי להתריס, אלא לזעוק משהו פנימי שלי על מה שקורה בעולם הזה. מה מפריע לי? השיר די מדבר בעד עצמו. בעיקר התחושה שאנחנו מתרחקים מעצמנו בתקופה אחרונה, בשנים האחרונות. הכל נהיה גדול יותר ולכאורה קל יותר, אבל אנחנו מתרחקים מהדברים הפשוטים, משיחות פנים אל פנים. אינטראקציה פשוטה הולכת ונעלמת והכל נהיה רחוק יותר".

-דיון פופולרי.
"כן זה דיון שקורה הרבה זמן ואני מתחברת אליו. אנחנו בתקופה חריפה בעניין הזה ולי זה מפריע באופן אישי. אבל השיר הוא גם על דברים פשוטים, נטולי אינטרסים, לתת אחד לשני. הכל תלוי-משהו בעולם הזה. הכל קשור לכסף או אינטרס. צריך להתעורר, זה שיר של התעוררות. אני זוכרת שישבתי בטיפול אצל הפדיקוריסטית שלי . דיברנו שיחות שעפות לנו, עמוקות. קראתי בדיוק משהו באינטרנט והיא אמרה לי 'נעמה, בא לי שאנשים יתעוררו, שיקרה משהו שיזעזע את כולם'. אמרתי מה אני יכולה לעשות שיעשה אור על משהו. התחלתי לכתוב מילים על האייפון ופתקים וזה בא לגמרי מהשיחה הפשוטה איתה".

-מהבחינה שלך נדמה שזה גם שיר על התבגרות והתפכחות.
"אני בטוחה. ההתבגרות שלי נובעת מתוך זה, הכתיבה באה משם. אתה עובר דרך, מתפכח, חושב מחשבות יותר רחבות, לא רק על אני ועצמי. יש יותר עומק לתפיסה שלך, שנהיית יותר רחבה, בטוח שזה קשור".

-עד כמה חשוב לך לשיר את השירים שלך?
"חשוב לי לשיר שירים שכתבתי, כיף לי לשיר שירים שבאו מהבטן שלי, אבל יותר חשוב לי לשיר שירים טובים, גם אם לא אני יצרתי אותם. אם אני מתחברת למה שהשיר מעביר, אם יש בו רגש שקרוב אלי. יש שיר באלבום שלא כתבתי, אלא יהל הלחין למילים של נועם חורב, שייצא כסינגל הבא ואני מאוד אוהבת אותו. זה לגמרי שווה".

נעמה כהן (צילום: אורטל דהן)
"אני לא משקיעה במראה שלי יותר מאחרות" | צילום: אורטל דהן

-כתיבה מלווה בחשיפה אישית. נוח לך איתה?
"מאוד נוח לי. זה הסיי שלי. פה אני יכולה להתבטא, עם זה אני עפה. אני לא מרגישה לא בנוח להיחשף. אני מרשה לעצמי להיחשף לא מתוך מחשבה כמה אני נחשפת. כתבתי שירים, הקלטנו אותם, אני אוהבת את מה שיצא, עם הפצעים והשריטות".

-מה את חושפת על עצמך באלבום?
"יש שירים של מישהי שמתרגלת לחיות בעיר, היחסים עם העיר הזאת כמו ב"אולי תבוא" שעשית עליו איטם אבל הוא לא יצא כסינגל רשמי. זה על איך שהעיר מתנהלת, מה שקורה בה. אני גרה פה כבר שש שנים ומתוך החיים פה כרווקה היה לי משהו להגיד. כתבתי גם בהשראה מחברה. השיר ממש מדבר על העיר וההזדקנות בה".

-כמי שבאה מקרית מוצקין השקטה, מה היה ההלם כרך שלך?
"תל אביב היא עיר ללא גבולות. במוצקין יש גבולות מאוד ברורים. אני אוהבת שבתל אביב אין גבולות".

-סקס, סמים ורוקנ'רול?
"לא נראה לי שניכנס לדברים שעשיתי. אני בחורה טובה בגדול. אל תשכח שבאתי מבית מסורתי מאוד. אני לא מרגישה תל אביבית, לא יכולה להגדיר את עצמי כזו ואני הכי אוהבת את יפו. הלוואי והיינו גרים שם. אבל אנחנו בפלורנטין, שכונה נהדרת, חוץ מהרעש והמזגנים הדולפים הכל קול".

כשנעמה כהן אומרת "יהל" ו"אנחנו" היא מתכוונת לבעלה יהל דורון, חצי הצמד גיא ויהל, שממש השבוע הוכרזו כ"תגלית השנה" של אקו"ם ונחשבים לאחד ההרכבים המצליחים ברוק המקומי בשנה האחרונה. השניים, נעמה כהן ויהל דורון, נישאו לפני ארבעה חודשים, בחתונה מתוקשרת שהוגדרה עאל ידי התקשורת כמפגש פסגה בין יוצאת "כוכב נולד" ליוצא "דה ווייס".

גיא ויהל גם הפיקו מוזיקלית את אלבום הבכורה שכהן עומדת להוציא בקיץ הקרוב. עיקר ההקלטות נעשו במיני-אולפן, סטודיו ביתי שדורון וכהן הקימו בדירתם. "רוב האלבום נוצר פה", היא אומרת. "היו דברים שהוקלטו פה, נוצרו פה, עם הוייב של פה ויצא מדהים ולכן הם גם נשארו ככה".

-הקצב שבו קורים הדברים טוב לך?
"כן, זה מה שהכי טוב לי כנראה. אני שקדתי על הכתיבה ועשינו עיבודים, זה לוקח זמן, והכל קורה בקצב שלו. בהתבגרות אתה לומד שמה שקורה קורה לטובתך. אני מרגישה בנוח כי ככל שהזמן עובר כל מה שקורה מתחדד לי יותר ואני יכולה לעוף עם זה. אין פה נכוון או לא נכון. זה הקצב שלי. זה כמו הילד שייצא לך ותאהב אותו. הקצב כל כך בריא ואני כבר מזהה מה מעניין אותי לעשות בנקסט, אחרי האלבום הזה. אני חשה את הכיוונים של האלבום הבא".

אין תמונה
"ילד? כשנגיע לגשר נדע איך זה מסתנכרן גם עם הקריירות שלנו" נעמה כהן ויהל דורון

-את אמרת את המילה ילד, לא אני.
"בעזרת השם, אתה יודע. כשנגיע לגשר נדע איך זה מסתנכרן גם עם הקריירות שלנו. אני לא יודעת עדיין. רק התחתנו לפני ארבעה חודשים".

-כיף להיות נשואה?
"כיף להיות נשואה ליהל. לא השתנה הרבה בחיים שלנו. האמת שזה מרגיש בדיוק אותו דבר, במובן הכי חיובי שאפשר. היינו שנתיים יחד, ידעתי שהוא האחד יותר מאוחר ממנו, וחתונה היתה מהלך טבעי בקשר. עשינו חתונה אמיתית, חברים ומשפחה, במועדון התאטרון. היה מדהים, חתונה קסומה. אבל לא היו הופעות, התרכזנו בדבר האמיתי, בחגיגה של הדבר הזה, לא התפזרנו עם כל מיני הפקות".

-איך זה להיות בזוגיות עם מישהו שהוא איתך באותו מקצוע?
"זה אחרת מזוגיות רגילה. לא היו לי הרבה מערכות יחסית אחרות לפני יהל, אז קשה לי להשוות, אבל זה לא רגיל, יותר מיוחד. לפעמים הוא צריך יותר ספייס, לפעמים אני, כל אחד והרגעים שלו ביצירה. אבל זה היופי של שני אנשים שמבינים את המקום הזה ונותנים לזה לקרות בלי אי נעימויות. בדרך הכל מאוד מובן והדדי ומפרגן".

-יש לו מעריצות שרודפות אחרות?
"בטח שיש מעריצות אבל אני מפרגנת לו. הוא לפעמים עונה להן בפייסבוק. אף אחת עוד לא העיזה לצעוק 'יהל תעשה לי ילד'. הן לא יכולות לעמוד מאחורי זה. יהל כבר לא יכול להתחתן עם מעריצה".

-טוב, הוא כבר נשוי למעריצה שלו.
"בוא לא ניסחף".

-יש כבר לי הרגשה מי מנהל את העניינים בבית.
"בבקשה!".

-מפחדת להיות מוגדרת כ"אשתו של"?
"ממש לא. אני לא חושבת על ההגדרות האלה. זה מרגיש גם בינינו מאוד שווה, כל אחד בעשייה שלו. אנחנו משתלבים אחד בשני ולכל אחד עניינים שלו. יש משהו מאוד הרמוני בדבר הזה. לי יש את שלי ולו יש את שלו. אולי יום אחד יהיה גם שלנו. האמת שהאלבום שלי הוא למעשה שלנו. יהל אחראי ללחנים יחד איתי, ועושה את ההפקה המוזיקלית".

-אז יש ילד משותף עוד לפני שיש לכם ילד.
"בדיוק. האלבום שלי זה כמו הילד הראשון שלנו".

נעמה כהן פרומו (צילום: דימיטרי שיבצנקו)
"אף אחת עוד לא העיזה לצעוק 'יהל תעשה לי ילד'" | צילום: דימיטרי שיבצנקו

-את ומארינה תהיו גיסות? היא עם גיא עכשיו.
"נראה מה יהיה".

-כן, אבל גיא ויהל לא אחים.
"הם כמו אחים".

-עם מארינה זה ארבע מוזיקאים יחד, דאבל דייט של שתיים מ"כוכב נולד" עם שניים מ"דה ווייס".
"זה שלהם, של גיא ומארינה, זה לא שלי. כל העניין הזה שלהם. אני שמחה בשבילם".

-את משקיעה הרבה במראה החיצוני?
"לא יודעת אם יותר מאחרות. זה חשוב לי כמו שלכל אישה. עם ספורט אני בעייתית. לפעמים יותר נהנית ולפעמים לא יכולה לשאת וחותכת. אני לא מעשנת. אנחנו לא מעשנים".

-מה אומרת לך המילה "רוקנ'רול"?
"'כמה עוד' הוא מאוד רוק ישראלי דוגרי וישיר. יש בתוכי את הזרם הזה, בשיר הזה הוא בפוקוס, אבל הוא לא המיין באלבום. בשאר השירים יש יותר גרובים, ודברים רכים, יש אפריקה, יש דאבסטפ. כל שיר זורק אור על זרם אחר. בכתיבה שלי בעברית יש כיוון של רוק. באנגלית זה פוגש אר אנד בי. כל שיר מקבל את שלו לפי מה שמרגיש אותנטי. אבל יש קו ששווה לכולם והכל שם".

-באנגלית?
"זה פרויקט אחר, לא באלבום הזה. אני גם שרה באנגלית, כמו ששרתי במחווה לאיימי וויינהאוס. יש לי גם את הצד הזה ,אבל באלבום הבכורה השירים בעברית".

-השתפשפת בהופעות?
"לא מעט. עשינו סיבוב אקוסטי במועדונים בעיר, הפצתי את הבשורה, ניסיתי חומרים והרגשת וייבים. זו הופעת טריו - יהל בגיטרה ופרקשנים ובייס-דראם, ויש בס. הבאתי את השירים בלאנק כזה, לא עמוסים. למדתי הרבה מהסיבוב הזה, בעיקר שצריך להמשיך להופיע במקביל לאולפן. בשלב מסוים השקטתי את ההופעות, כי הרגשתי שאני לא יכולה לדחות את ההקלטות עוד הרבה זמן. בחודשים האחרונים נתנו את הדגש על עבודה על השירים מבחינה הפקתית באולפן, טו מייק איט הפנד. בזה התרכזנו".

-איפה את רואה את המקום שלך במוזיקה הישראלית?
"כזמרת יש משהו באלבום שהוא מאוד ישראלי, מכאן, לא מתאמץ להיות משהו שלא קל להתחבר אליו. אלא ההפך, מאוד קומוניקטיבי. הייתי רוצה לעשות את המוזיקה שלי ולהגיע להזדהות של כמה שיותר אנשים עם מה שאני חושבת ומרגישה, אולי אפילו איזה קצב שיעבור. היום אין לנו מספיק זמרות בשטח, זו התחושה שלי. לא מרגיש לי שיש מגוון של מוזיקאיות וזמרות".

נעמה כהן פרומו (צילום: אורן כהן)
"התחושה שלי היא שהיום אין לנו מספיק זמרות בשטח" | צילום: אורן כהן

-מה הצבע המיוחד שלך. מה יש לך שאין לאחרות?
"אני לא יכולה להגיד את זה על עצמי. שאנשים יקשיבו לאלבום ויגידו מי זו נעמה. אני לא יכולה להגיד על עצמי. האלבום הוא תעודת זהות וגם שייך לאיזו תקופה. והאלבום הבא ייתן פן שלי שלא הכירו, אולי יותר מאחד. אני אתן לאנשים לענות על השאלה שלך".

-לאן האלבום הזה ייקח אותך?
"לאלבום הבא זה בטוח. מה שיחשב בעיני הצלחה זה ששירים יצליחו כמו ש'כמה עוד ' קיבל - אז אני אהיה ממש מרוצה. בהרגשה שלי זה לא היה מובן מאליו החיבוק הזה מהרדיו. אם אמשיך ככה אהיה ממש מרוצה".

-איך יקראו לו?
"לא יודעת, יש לך רעיון?".

-"תקראו לו 'תוצרת בית'. כי את ויהל יצרתם אותו אצלכם בבית שהקמתם".
"יפה לך. תודה".

-חשבתי שתגידי לי שאת מקווה להיות עם האלבום הזה "תגלית השנה" בטקס אקו"ם הבא.
"בעזרת השם".