הזמר והיוצר עפר בשן מוציא היום את "אל תפחד" סינגל וקליפ חדש, בדרך לאלבומו השלישי שייצא בקרוב, בהפקתם המוזיקלית של לואי להב ואריאל טוכמן. קדמו ל"אל תפחד" השירים "מחדש להיות" ו"ראיתי ילד". שלושתם יחד מסמנים את הכיוון הכללי של האלבום, כמושפע בעיקר מהגודל והחגיגיות של פופ-רוק נוסח להקת קולדפליי, מגלאם-רוק ותיק יותר ומהמוזיקה הקלאסית ממנה צמח בשן, כבוגר בהצטיינות של האקדמיה למוזיקה בירושלים. המלודיות שלו כאן עדיין מדהימות והשירה שלו טובה מתמיד.
האלבום המתקרב הוא למעשה תקופה שלישית בקריירה של עפר בשן, שהוא אחיו של השדרן והמוזיקאי בני בשן ("אחלה חמודה"). הפעם הקודמת היתה ב-2008, אז הוציא אלבום שכלל את להיט הרדיו "לוקח ת'זמן" והסינגלים "לבד", "האור יזרח גם בנפרד" (דואט עם מירי מסיקה) ו"ירושלים". עוד לפני כן, הגלגול הראשון של עפר בשן כאמן היה לפני כעשור שנים, אז הוציא את אלבום הבכורה הפרובוקטיבי "לעוף" שכלל שירים כמו "טיפשימשועממים" ו"איפה אתם יא הומואים".
-עפר בשן, איך ההרגשה לקראת האלבום החדש?
"אני לא יכול להימלט מקלישאות. אין לי ילדים אבל זה בטח דומה. כי זה ממלא. ממלא אושר ומהול בהרבה פחדים. לשירים יש חיים משל עצמם והתנהלות גורל משל עצמם שאין לך שליטה עליהם. אתה רק רואה מהצד מה קורה איתם".
-אבל אפשר לנסות לנווט את הגורל שלהם.
"שירים הם כמו סירות נייר קטנות שאתה משטט לים. כל שיר יגיע השאלה כמה זמן זה יקח לפעמים זה לוקח זמן לפעמים יותר מיידי.
-אתה יוצר מוכשר, חושב שאתה מקבל את ההכרה שמגיעה לך?
"זה נכון. יש כאלה שעושים לי את הדרך לא קלה. בשביל הסיבות לזה צריך שיחה של עוד שעתיים. קשה לי לנתח ולהגיד למה בעצם 'עושים לי', במרכאות, דרך קשה. יש דיסוננס מאוד גדול בין אנשים ששומעים את השירים לבין הייצוג במדיה, ואין אצלי תגובות אמצע של 'נחמד' ו'נעים' אלא התגובות הן קיצוניות לכאן או לכאן. זה משמח אותי כיוצר כי חשוב לי להגיע למקום הכי אינטימי. לא מעניין אותי לעשות מסאז' באוזן, אלא לתקוע יתד בלב. אולי זה מסביר את הדרך הקשה. אני לא מתפשר ביצירה שלי בשום צורה. השירים הולכים עד הסוף בלחנים ובטקסטים ואולי זה מה שיוצר התנגדות. אבל אם במערת הנטיפים מים חודרים דרך שכבת סלע כנראה שאפשר לחדור. היו לי שירים מצליחים ואני שותף להרגשה שהדרך לא קלה ולא מנסה לייפות. בדיסק הנוכחי לואי להב ואריאל טוכמן יצאו מהשירה שלי ומהמקום הזה בנו את כל הדיסק, מהמקום הרגשי שממנו אני שר, וזה מאוד נכון ומחבר את כל השירים למשהו שלם מאוד עם התוצאה העכשווית".
"אני שר ממקום מאוד טוטאלי כאילו עוד שנייה אני הולך למות"
-מה זה המקום הרגשי שממנו אתה שר?
"לדבריו של לואי אני שר ממקום מאוד טוטאלי כאילו עוד שנייה אני הולך למות. אני מרגיש שזה כן שאלה של חיים ומוות, האמנות בכלל. שרתי לפני שדיברתי. התחלתי לדבר רק בגיל ארבע והמוזיקה אצלי היא שפה בראשיתית, בסיסית, דרכה תקשרתי. כל מה שאני לא יכול להגיד במילים ולתקשר בשפה רגילה אני מעביר במוזיקה, זו תחושה שיש לי עד היום".
"אני מאוד דרמטי בחיים. אני לא אדם עם פרופורציות"
-על מה הלכתם כאן מבחינת הפקה? על גודל?
"אלה דברים שהם בדי.אן.איי של השירים עצמם. כבר על פסנתר יש להם גודל, ועוד מהאלבום הראשון. תמיד דיברו איתי על הגודל ועל ההדר שיש בשירים שלי. אולי זה בגלל שאני בא ממוזיקה קלאסית, אולי זה קשור לשם. אני מאוד דרמטי בחיים ואיך שאני תופס אותם בשחור ולבן. אני לא אדם עם פרופורציות. אני לוקח הכל למקום מאוד טוטאלי בנפש. הכל חשוב, אין פחות חשוב. נולדתי בלי הרבה מסננות והחומרים עוברים מהמציאות לנפש. המסננות עם חורים קטנים, לא יודעות לנפות, הכל עובר פנימה ואני לוקח הכל לקיצוניות. כנראה שזה קשור אחד לשני".
"אין מישהו שהשפיע עלי. אני יוצר בחלל ריק"
-איזה אמן השפיע עליך?
"אני אוהב המון אמנים מוכשרים, אבל מבחינת השפעות אין מישהו שהשפיע עלי. אני יוצר בחלל ריק. אני יוצר ממקום מטאפורי - סוגר תריסים וחלונות ואין רעשים מבחוץ. הלב שפועם משפיע על היד שכותבת. האמן הטהור שבתוכי קשור לאדם החי את היום יום. ההשפעות הם מהאמנות החוצה ולא כלפי פנים".
-בוא נדבר על בני בשן, אח שלך
"אנחנו צמחים שונים שגדלו מאותה אדמה. יש משהו בעומק מאוד משותף ביני לבינו אבל מבחינה צורנית מאוד שונים. אני חושב שהוא גאון ואני מעריץ אותו. מבחינת האמירה המוזיקלית אנחנו שונים ודומים. אנחנו משמיעים שירים אחד לשני ומאוד קרובים".
-מי הגדול מביניכם?
"אני לא עונה על שאלות כאלה. בכלל, אינפורמציות של כותרות אני לא אוהב לדבר. אני לא אוהב לנפק אינפורמציות שלא אומרות עלי כלום ורק ממתגות אותי במגירות של אנשים. החיים האישיים שלי הם מחוץ לתחום ומי שרוצה להכיר אותי שיאזין למוזיקה שלי. כל המידע הזה רק ממתג ומסדר במגירות. אני גם לא שואל אחרים מי הם ומה הם, זה דו צדדי".
"הביוגרפיה לא משפיעה על היצירה רק הכתובת הנפשית שכתובה לך על הלב"
-נהוג לחשוב שביוגרפיה של אמן משפיעה על האמנות שלו.
"אני לא חושב שזה משפיע. רק הדי. אן. איי של הנפש, המכלול הנפשי, מרחם אימו, ומשם הוא חווה את העולם דרך המסננות. זה קובע, ולא האינפורמציות. בעיני הביוגרפיה לא משפיעה על היצירה רק הכתובת הנפשית שכתובה לך על הלב והבית הנפשי ממנו את חווה ויוצא לעולם. המקום הזה יותר משמעותי מהחוויות עצמן".
-מהו המקום הנפשי שאתה נמצא בו, או באת ממנו?
"כל שיר נכתב ממקום אחר וכל שיר כבר יוצר מקום חדש, לכן לא משנה מאיפה הוא נכתב. אני ממש לא חשוב במערכת הזו, אלא מי ששומע את השיר. מרגע שסיימתי לכתוב השיר הוא של המאזין לא שלי".
-אבל אולי יהיה לי קל להתחבר אליו אם אדע מאיפה כתבת אותו.
"לא. כל האמת כבר נמצאת בשיר עצמו. אם שיר הוא טוב כל המידע כבר נמצא ב- 360 מעלות שלו ולא משנה למה האמן התכוון, אלא רק מה אתה לקחת ממנו".
*עפר בשן יופיע ב-8 ביוני בגשר וב-23 ביוני בטללים.