"היי, אושרי, זה ווייקליף, מה קורה? אני חייב לומר לך - אני אוהב את הקול שלך, אני אוהב את נגינת הגיטרה שלך, ואני כבר מחכה לראות אותך פורץ לעולם. אני קורה לזה כישרון טבעי, זה מה שיש לך, ואני הכי מכבד את זה" - זה המסר שהעביר ווייקליף ז'אן מה"פוג'יז", אחד האמנים המוערכים בעולם האר אנד בי וההיפ הופ, לאושרי אלמוריש הישראלי, שזכה בתחרות שירה בדרום אפריקה. הפרס על הזכייה הוא חוזה הקלטות בחברת "יוניברסל מיוזיק" הבינלאומית, כולל הקלטת אלבום בכורה בניו יורק, עם ווייקליף ז'אן עצמו.
ההיסטוריה של אלמוריש במוזיקה מתחילה בלהקת הבנים "גיימבויז" ובתוכנית "כוכב נולד", והתגלגל עד לקייפטאון בדרום אפריקה, ממנה הוא יוצא בימים אלה לניו יורק. "אני גר פה עם חבר מהגיימבויז, שקראו לו שרון סנדלר, והוא שינה את שמו לאהוד שגב", מספר אושרי".
-איך אתה מרגיש?
"אני מעכל את הדברים לאט לאט, מיום ליום זה גדל ועוד דברים קורים. אני מבסוט, מאושר, סוף סוף יש משהו, אחרי שלוש שנים שאני כבר פה, אני פורץ החוצה. אני מנסה להוריד את ההתרגשות ולהתרכז בעבודה ובמה שאני צרך לעשות, כי זה ליגה שאני לא כל כך מכיר".
-אתה באמת הולך לעבוד אישית עם ווייקליף ז'אן?
"בינתיים אני מדבר איתו בוואטסאפ ובטלפון. כן, אחי זה לא נקלט, שווייקליף ז'אן אומר לך 'וואטסאפ בראד'ר?'. ביום של הזכייה הוא התקשר להגיד מזל טוב. תראה, בהפקות יש תמיד שמועות. תוך כדי התחרות אמרו לי שהוא ביקש את המספר שלי מההפקה ולא נתנו לו. כשהוא דיבר איתיהוא אמר לי: 'עוד לפני שראיתי שאתה זוכה רציתי להתקשר אליך'. מתברר שווייקליף ראה את ההופעות שלנו בתחרות והעביר מסרים. הוא ההחמיא לי ברמה שלא האמנתי לה, ברמה של: 'אנחנו צריכים אמנים כמוך, שהדור החדש יגיע מחוץ לאמריקה'. הוא מבסוט עלי בגדול".
-איך זה הולך לקרות?
"אני טס לשם השבוע. תהיה פגישה של היכרות. קניתי לו כמה דברים טעימים מדרום אפריקה. אני לא דיוק יודע על מה נדבר. התחילו לדבר איתי על 'יוניברסל', ששם הוא בראש של פירמידה מקצועית, כמפיק ראשי ומעבד ראשי. לפי מה שהבנתי העבודה בהתחלה תהיה לאסוף חומרים ולהתקדם לאלבום, אבל אני לא כל כך יודע מה קורה באמצע. צריך ללמוד את המערך הזה, והוא איתי, וזה הכי חשוב".
-יש לך חומרים לאלבום?
"יש לי מה לבוא ולהראות לו, שירים שאני כתבתי בעברית ואנגלית. הכיוון שלי האישי זה פופ עם אלמנטים אוריינטליים, מזרחיים, סלסולים. אני מאמין שאזרום עם חומרים שישמיעו לי. שלחתי לווייקליף חומרים והוא אמר 'יש לנו את הכותבים הכי טובים בעולם'. אני אביא את עצמי הכי טבעי, אבל סומך להשתלב עם הקול והיכולות שלי בחומרים שיביאו לי, סומך על עצמי במאה אחוז".
"אני גם נוסע להופיע בטקס פרסי מוזיקה בפריז"
-עפרה חזה ז"ל כבשה את אמריקה עם פופ אוריינטלי.
"הלוואי ואני רק אתקרב לקצת ממה שהיה לה שם. אני גם נוסע להופיע בטקס פרסי מוזיקה בפריז כחלק מכל הסיפור הזה. ושמע, עוד אין לי אלבום סולו. היו נסיונות בארץ, אבל לא עיבודים והפקות, סתם סקיצות. האלבום היחידי שהופעתי בו זה של הגיימבויז. יודע מה? אפילו לא נכנסתי לאלבום השנה של 'כוכב נולד'. עברו איזה ארבע שנים מאז".
-מה זה עושה לך לביטחון העצמי ולאגו?
"אני זוכר שבגיימבויז היו לנו מעריצות ובלגן, אבל זה היה בגיל 16. ב'כוכב נולד' הייתי כבר יותר בוגר קצת. אני מאמין שקיבלתי עכשיו כן חותמת לביטחון שלי. כשאני מנצח ואתה עם הגביע ביד זה נותן לי אישור ליכולות שלי וסיכוי להגשים את החלום שתמיד חלמתי עליו. בגלל מה שחוויתי עד היום אני יודע שהתהילה זה בולשיט, שאתה יכול לקום וליפול, זה יום אחד ככה ויום אחד אחרת. הכל תלוי במה אתה עושה עם זה. אז אני עם הרגליים על הקרקע, יודע שצריך לעבוד קשה ומכאן להמריא למעלה. יש לי רעב יותר מאי פעם. אני רעב מכוון ומפוקס. זה בדם ובורידים ובשערות, אני רק מחכה להתפוצץ שם".
-ממה תחייה בניו יורק?
"הם משלמים את המחייה בתקופה שבה הם גם מתעדים אותי לסרט תיעודי - צוות מדרום אפריקה בוא במיוחד לצלם אותי עם ווייקליף באולפן בניו יורק. קיבלתי מלגת מחייה בשוווי 32 אלף ש"ח שממנה אשכור דירה בניו יורק, וגם מלגה ללימודי משחק ב'ניו יורק פילם אקדמי', שזה מדהים. אני אצטרך לבחור שם בין משחק למיוזיקל או לקולנוע".
"בחמש שנים - שני אלבומים, פרס גדול בתעשייה, וסיבוב הופעות בעולם"
-איפה החלום נמצא?
"אם תפרוש את זה לחמש שנים אני רואה את עצמי עם שני אלבומים, זוכה באיזה פרס גדול של התעשייה, סיבוב הופעות בעולם, וקצת נכנס למשחק, ואפילו מקים ארגון צדקה, לתת בחזרה. לא הייתי מנגד לדרך של מישהו כמו ג'סטין טימברלייק, אבל אני רחוק מאוד. רק ההוא למעלה יודע מה יקרה".
-יש לך כבר לוח זמנים?
"כרגע מכינים את החוזה עם 'יוניברסל'. זה עדיין בתהליך. 'tTrace', הערוץ ששידר את התוכנית שבה זכיתי, היו ערוכים למצב שמי שינצח יפנה לקהל של דרום אפריקה ולא לשוק הבינלאומי. בגלל שאני לא מפה, הם היו צריכים לשנות את הפרס מ'יוניברסל' המקומי לעולמי, אז הכל עוד בתהליך".
-איך הגעת לתוכנית?
"הגעתי לדרום אפריקה כתייר. סיימתי חצי שנה לימודי משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין ויצאתי לטייל. הגעתי, והכרתי בחורה יפהפייה. בדיוק לא היתה לי מחויבות בארץ ואמרתי נהיה פה קצת, נישאר פה. השבוע ראיתי בפייסבוק שלי שב-2010 כתבתי שאני טס לדרום אפריקה וחוזר בקרוב. הייתי עם אותה בחורה ואחרי שנפרדנו החלטתי להישאר, כי נפתחו לי פה דלתות. הכרתי אנשים מהתעשייה".
-במה אתה עובד?
"הקמתי חברה שמתעסקת בייבוא של ציוד רפואי, אביזרי יופי, מזה אני מתפרנס. אני יבואן של דברים לדרום אפריקה. יש פה הרבה קסם ומקום ויש 'חורים' בתעשיות, אין שפע כמו שיש בארץ, אין הכל מהכל. יש הרבה דברם שאפשר להביא וזו הדלת שנפתחה. ככה שיש לי גם מקצוע חוץ מהאמנות. עד שאתה לא ממש למעלה צריך איכשהו לשלם את השכר דירה".
"היו הרבה שאמרו לי לא, ולא האמינו"
-עד כמה חשוב לך לקבל הכרה מהארץ?
"חשוב לי מאוד לקבל אותה מהמשפחה. אנשים ראו את האייטם שפרסמת עלי וכאלה שלא דיברתי איתם שנים, מהגיימבויז וכוכב נולד ועד התיכון וחברי ילדות שלחו לי מסרים. זה מחמם את הלב כי נולדתי בישראל. באופן טבעי כשמישהו ישראלי קורה לו משהו טוב בעולם מתגאים בו ואומרים 'הוא משלנו', וזה כיף להיות משלנו".
-יש מישהו שטעה לגביך ועכשיו מגיע לו להתחרט?
"לא, אני לא טיפוס כזה. היו הרבה שאמרו לי לא, ולא האמינו. היו גם חברים שאמרו לי 'עזוב מוזיקה'. אבל אין לי מישהו להגיד לו את זה. הספקנים תמיד יגידו. אני לא מתעסק בזה. גם כשאהיה בטופ של הטופ יהיו כאלה שיהיה להם מה להגיד. אני אעשה את הכל כדי להביא גאווה".
-מי יודע, אולי אולי עוד תחמם את האיחוד של הפוג'יז?
"הלוואי. תן לי רק להיות עם ווייקליף באולפן, לעשות איו איזה 'No Woman No Cry' על הפסנתר, לצלם לאינסטגראם וזהו, עשיתי את שלי. מה שיהיה יהיה. אני אומר 'וואו' כל בוקר כשאני מתעורר".