אחת הלהקות היותר מסקרנות שפרצו לאחרונה היא "הקרטל", שמביאה איתה סוג חביב של מגניבות. הסינגל ראשון שהוציאו, "רציתי לשים לך דיסק" (בו הם חוזרים בפזמון על שם הלהקה), מככב כבר שלושה שבועות במצעד ההשמעות הארצי, ההופעות שלהם מלאות והשבוע הוחתמו בחברת "הד ארצי", שתוציא את אלבומם הראשון. כל זאת לפני הסינגל השני, ואחרי שזכו לפני כמה חודשים בתחרות "הדבר הבא" של גלי צה"ל.
הקונספט של "הקרטל" (בדומה ל"תבלינים") הוא של שני סולנים - הקלידן יקיר בן-טוב ולצדו יונתן גלילה. לצורך בירור צמוד התייצב בן-טוב לשיחה צפופה, שתפסה אותו מסדר את הציוד של הלהקה בביתו שבנתניה.
-יש קשר בין העובדה שאתם מנתניה לבין בחירת השם ללהקה, אתם מעורבים במלחמת הכנופיות?
"כן זה אנחנו. בנתניה אני בעיקר מסתכל על הים וכשאין קליטה בטלפון זה בא טוב בסבבה. אולי בתת מודע יכול להיות שיש קשר, אבל אין כוונה ישירה. 'הקרטל' זו מילה שיש לה גרוב, היא חותכת במיקס, יש בה מסתורין וזימה. הבעיה שכרגע אין לי כל כך זמן לזימה, כי אני לא יוצא מהבית. אין לנו זמן, אנחנו עובדים קשה על האלבום כדי שיהיה כמה שיותר מהר. אנחנו פרפקציוניסטים וזו לא עבודה קלה, מה גם שיונתן ואני מפיקים אותו מוזיקלית".
-איך התחלתם?
"שנינו הכרנו בנתניה, ניגנו עם חבר'ה בכל מיני מעגלים. העבודה על הדיסק התחילה מקטע שנקרא 'האשכים החדשים', שם קלטנו שיש עניין, כי לפני זה היינו עושים רק שירי דאחקה. השיר הזה צלצל יפה ונכנסנו לתהליך העבודה של להביא גרוב על המחשב, להעמיד את ההפקה ואז להעביר אותו לנגינה "לייב". 'האשכים' הפך לקטע הפתיחה של ההופעה שלנו, קטע של דקה וחצי בלי הרבה משמעות, שמכניס אותנו לאווירה של שטות, כסאח וגרוב. לא מזמן עשינו קפיצת מדרגה מעניינת כשחיממנו את 'הדג נחש' מול קהל של אלף איש והשיר הזה נתן לנו כוח, שיר עם קסמים בקו"ף שותקת".
-בני כמה אתם?
"אני בן 24, יונתן ודני שניידרמן הבסיסט 23 וטל רונן המתופף 26 ונשוי, וילדה בדרך. ממוצע זה 25 ושליש, אבל אל תתפוס אותי במילה. אין פה סיפורי היי-טק. המוזיקה זה הדיי-ג'וב שלי. צריך להיות שם אול דה ווי כדי לעשות את זה כמו שצריך. אם היה לי דיי-ג'וב היה לי קשה להרים פרויקט עם עקביות. כל הכבוד ל'סינרגיה' שהצליחו, בי אין את הכוחות האלה. אני חסר סבלנות והיו מפטרים אותי תוך יומיים מכל דבר".
-מה בכם מושך קהל?
"שאלה קשה. אולי הקונספט של שני זמרים, אולי הצבע שלנו, כי קשה לשים את האצבע אם זה מיינסטרים או ההפך הגמור. אנחנו הארד-קור בצבע והקו שאנחנו נמצאים עליו הופך את זה למיוחד. סך הכל מדובר בשירים בעברית שאני יכול לנגן אותם בגיטרה. מעבר לזה אנחנו לא מתפשרים, עושים מה שטוב לנו וזה מה שמנחה אותנו. אם זה מצלצל טוב בחדר הקטן אז זה טוב גם על הבמה. צריך להתמיד ולעבוד קשה".
-זה האופי שלכם?
"כאנשים אנחנו די גנובים, חיים על הדאחקות. אם תהיה עם ארבעתנו יכול להיות שתרים גבה ויכול שאחרי דקה תתרגל ויהיה על הכיפאק. כשאנחנו יחד אין רגעים רציניים לגמרי. לעומת זאת תהליך העבודה מאוד רציני ועל זה רוכבים. יש צעקות. בהופעה יש את השיגעון שלנו שיוצא. היי, התקתוקים שלך על המקלדת מגניבים, אני ארצה לסמפל אותך".
-למה שם הלהקה מופיע בפזמון של "לשים לך דיסק"?
"לא היה לנו מושג שזה יהיה ככה. זה פשוט התלבש לנו. ב'לשים לך דיסק' הרבה פספסו שיש ביקורת ומחאה שמתחבאות במילים. הרקע באותה תקופה היה הצפה של בלדות ברדיו. גם היום זה תקף, יש המון בלדות. אין עם זה בעיה השאלה כמה זה בנוף שלי. אנחנו באנו בקטע של להביא משהו אחר, זו השאיפה תמיד".
-מתי ייצא האלבום?
"מבחינת חומרים הוא מוכן ועכשיו צריך ללטש, שלא יהיה ברמת הסקיצות. באסכולה האופטימית הדיסק ייצא עוד שלושה חודשים".
"הקרטל" יופיעו בפטרייה בקיבוץ דן ב 26/12 ובתאטרון תמונע ב 16/1.