מאיר אריאל ז"ל רלוונטי גם 15 שנה אחרי לכתו
היום הוא יום השנה ה-15 למותו של מאיר אריאל ז"ל, מגדולי היוצרים במוזיקה ובתרבות הישראלית. אריאל כתב על הקיבוץ והטירוף, הדת והאמונה, החיים המודרניים וההתבהמות, הפוליטיקה, החברה והכלכלה, הטבע ויצירות מהם הושפע, יחסי יהודים וערבים - אין כמעט תחום שבו לא נגע. זה הזמן להיזכר בתחנות חייו, בנושאים שהעסיקו אותו ובשירים הנפלאים שנוצרו מהם

היום, 18 ביולי 2014, מולאים 15 שנה בדיוק לפטירתו של מאיר אריאל זכרו לברכה, מהיוצרים הגדולים במוזיקה ובתרבות הישראלית. בחודש הבא יתקיים מופע המחווה המסורתי. לרגל ציון יום השנה, זה הזמן לחזור לשירים שמרכיבים את פסיפס היציר הנצחית והבלתי נשכחת שלו.
ב-57 שנותיו עבר מאיר אריאל כמה וכמה תחנות חיים: ההתבגרות בקיבוץ משמרות, השירות הצבאי כלוחם בצנחנים משחררי ירושלים, הקמת המשפחה בקיבוץ, המגורים בארה"ב, החיים בתל אביב, ההתקרבות לדת. כל אלה מצאו ביטוי במאות השירים שכתב, רבים מהם הפכו לאהובים בביצועו או בביצוע אחרים, ונשתמרו עד היום.
שיאו הדרמטי של השיר מתמצת את יחסי יהודם וערבים כמו שרק הוא יכול היה לכתוב זאת: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה / אמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו, בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות עינינו".
ועוד שני שירים שאין מאיר אריאל בלעדיהם: