חן אהרוני עומד להוציא את אלבומו השני "נוסע רחוק", שיכלול את כל השירים שצבר מאז האלבום הראשון כמו "אסור" (הקליפ עם יאנה), "משהו חסר" בסגנון היי פייב, "נוסע רחוק" הלטיני, הקאבר לשיר האסירים "מאמי", "הולך לשם", "שב בשקט ילד" שנוצר לרגל יום השואה, והקאבר ל"Where Have You Been" של ריהאנה.
הבוקר מתווסף אליהם השיר "5 דקות", שיר דאנס-פופ אותו כתב, הלחין, עיבד והפיק יונתן "ג'וני" גולדשטיין מהצמד TYP (שגם הפיק את "אסור"). אהרוני ישיק את האלבום ב-17 בחודש במופע חגיגי ב"רדינג 3" בנמל תל אביב, שם הוא צפוי לשוב ולהניף את דגל הפופ, ולהמשיך לראות את עצמו כאחד היחידים שהולך עם הז'אנר הזה את כל הדרך.
"יש לי שיר חדש מתוך אלבום חדש בפתח של שנה חדשה", אומר אהרוני. "'5 דקות' היה השיר הראשון או השני שקיבלתי לאלבום הזה. נפגשתי עם ג'וני והוא אמר שזה אחד השירים היחידים שהוא כתב והלחין בעברית. התחלנו לחפור בטקסט, ממש התחברתי ואמרתי שהשיר יגדיר את האלבום שלי, זה הקו. חיכיתי לזמן הנכון להוציא אותו. אני מאמין בו מאוד, הוא נתן צד מאוד שונה שלי. יש לי שירים באלבום מאוד ווקאליים כי אני אוהב לשיר במלוא גרוני. זה יותר Cool בהווייה ובטקסט ובאווירה".
-מזכיר קצת את TYP.
"זה דאנס אייטיז אלקטרו, קצת מל דבר. השירה פה בפרונט ואני שונה כזמר מעברי. אולי באווירה זה מזכיר את TYP".
-מה שמוסיף לגיוון של האלבום, לטיני ומזרחי ובלדות כבר יש לך.
"קשה לי לראות את זה חיצונית. אני מעורב בכל מה שקורה בהפקה, הקלטה כתיבה והדפסה, אבל קשה לי לראות דברים מבחוץ. הקו המנחה של האלבום הוא להביא אווירה קלילה וכיפית ולא לקחת את עצמי ברצינות כל כך. באלבום הקודם חפרתי במועקות וצרות שעברו עלי כשהייתי בגיל העשרה. זה אלבום של שנות העשרים בתחילתן. אני בן 22 וזה אלבום של לצאת ולבלות ולהכיר אנשים. זה הקו המנחה עם האישיות והקול שלי. הקונספט של אלבום אומנם מתחיל להיעלם, אבל חשוב לי להוציא אלבום. זה קלישאה, אבל יש משהו תמים וטהור בלקנות דיסק בחנות. הוצאתי סינגלים וקיבצתי אותם יחד לאלבום השני שלי".
-הגיוון הסגנוני הוא מאוד ישראלי, אתה צריך שיאהבו אותך בקהלים שונים.
"אני יודע מה צריך ומה נכון, גם תדמיתית ושיווקית. אני חמש שנים בתחום, למדתי את העניינים ומנסה לא ליפול למלכודות דבש. הקאבר ל'מאמי' בסגנון ים תיכוני עבד אצל הקהל, אבל לא לקחתי אותו כי הייתי צריך, אלא כי זה שיר ששרתי בגיל 14 בבית ספר והילדים מהשכבה שמעו אותי שר אותו והוא חזר אלי מאז. בעיני הפופ זה עולם משוחרר. אני מסתכל על השפעות כמו ריהאנה ורואה איך היא בונה קונספט, מה היא רוצה לגוון ולחדש. יש לנו את הזכות לעשות בפופ דברים מגניבים, שילובים, מש-אפים. לקחתי את הקאבר שלי ל"Where Have You Been" כרצועת בונוס באלבום כי הוא הצליח ברמה של פניות לשיר את זה וברדיו. לקחתי את זה למקום שלי. יכולתי לחשוב רק על הצלחה ולשיר עם גיטרה בטון בכייני, אבל זה לא מעניין אותי. מה שיתחברו יתחברו ומה שלא יבואו להופעה ויתחברו".
-בראיונות קודמים אמרת שתהיה "הזמר של המדינה" ושהפופ בארץ מוחבא.
סיבכת אותי בכותרות האלה. אני חושב שמי שנכנס לתחום הזה בלי לחשוב שהוא יכול להיות 'הזמר של המדינה' לא יגיע לשם לעולם. אני יודע מה המטרות שלי ואני עומד מאחורי הדברים שאמרתי. לא ציפיתי להיות בגיל 22 או אפילו 25 הזמר הכי גדול בארץ, אבל אני כן רוצה לעשות דרך עם רפרטואר מעניין ומגוון שבעשור הרביעי שלי אוכל להגיע למקומות גבוהים ואולי זה לא יגיע לעולם - אני בכל מקרה עם המוזיקה שלי. לכן אני עדיין שם והעסק שלי גדל מחודש לחודש, משנה לשנה. אני נהנה מהזכות לעשות מוזיקה ולהוציא אלבום שני תוך חמש שנים ולהופיע ברידינג, במה שעמדו עליה כוכבים וזו אחת הנקודות שאני חייב להגיע אליה. הם פתחו לי דלת ונתנו לי במה. לא כל אחד יכול להופיע ברידינג. גם לא בזאפה. כבר שמעתי על אמנים שאמרו להם שהם לא יכולים להופיע שם. עברתי מצוותא לזאפה לרידינג, ובעזרת השם אטפס עוד. לגבי המצב של הפופ - הוא לא טוב עדיין, אבל מכירים את השירים מיו טיוב וזורמים איתם בהופעות".
-שלושת השירים הכי בולטים בשנה האחרונה היו "זיקוקים", "יש לך" ו"כשאת איתו". גם זה פופ.
"אני לא משווה ביני לבין אייל גולן, שלומי שבת ומשה פרץ. אני רוצה להגיע לשם. השם שלהם הולך לפניהם ואם הם מביאים שירים טובים - למה לא. אלה שירי פופ שהייתי יכול לשיר. אבל בחבילה של זמר פופ, הפקת פופ וכל זה - עדיין החבילה שאני מביא נתפסת יותר מאיימת על הרדיו. משה פרץ מחליק יותר טוב לגרון ממני".
-יש פופ בארץ, פשוט אחרת ממה שאתה רוצה.
"אז מה, אני אעבור מדינה? הייתי בצבא, אני משלם מיסים. להתאים את עצמי למדינה לא מעניין אותי ולא חשוב לי. כשאעמוד על הבמה ברידינג זה יהיה הרגע הכי מאושר בחיי, עם שירים שבחרתי ואני אוהב אותם וזה הכי חשוב לי. כל הזמן הגלגל מסתובב והכל יכול לקרות. הרדיו פרגן לי, הכל בסדר, אני לא מתלונן על המצב שלי, פשוט אין עוד פופ, אין עוד מישהו שעושה מוזיקה כמוני. כשיהיה עוד אי אפשר יהיה להתעלם מזה".
-מה לגבי אביהו שבת ועידן יניב?
"הם חברים שלי. אני מבין את החיפוש שלהם. כמה שאני נושא את דגל הפופ אולי יבוא לי לעשות אלבום רק אקוסטי שישמעו את הקול שלי. כולנו כל הזמן בחיפושים. לפני האלבום הראשון היו לי סקיצות של שירי רוק אגרסיביים. בכוכב נולד התעסקתי עם שירי פופ ושיחקתי איתם, השתעשעתי. גיליתי לאט מה אני אוהב, מה אני רוצה להגיד. אולי עוד כמה שנים אעשה משהו אחר. אני לא חוסם את עצמי, אין לי גבולות, גם לא פיזיים. אני מחפש חו"ל, אירוויזיון, דה ווייס, דברים שלא נדבר עליהם. אני מחפש לפרוץ גבולות. יש לי באלבום שיר פופי שהבסיס זה אקוסטית וקולות. גם את השיר מיום השואה לקחתי. הכנסתי הכל למעטפת אחת, לאלבום מגוון וקצבי ומי שיקנה יראה עטיפה עם עיצוב קומיקסי, קליל ומגניב שמתכתב עם המוזיקה. אפשר להינות ממוזיקה שהיא לא חיתוך ורידים ובכי על מר גורלנו. עוד רגע גם ככה אנחנו במלחמה".
-העיסוק בחיים הפרטיים שלך ילווה אותך עוד הרבה שנים.
"הבנתי את זה ממש בתקופה האחרונה. התפרסמתי בגיל 17 ואני קולט מה מדברים עלי, אמרו עלי, וזה עדיין קיים עכשיו. לא תראה אותי בהשקות או הולך לדברים תעשיתיים. איכשהו זה תמיד מגיע. פפראצי, עם מי אני יוצא, מה אני עושה. לא כזה מפריע לי. לא מייחס לזה חשיבות גדולה. זה לא תורם לערך שלך כמוצר מוכר, לא תואם לערך שלך כאמן. זה לא יעזור למוזיקה שלי או להופעה שלי, זה מדור רכילות. פעם דיברו עלי דברים נוראיים, עכשיו כבר מדברים על דברים אמיתיים. הכי גרוע זה המצאות שהייתי פה ושם ולא הייתי. עכשיו עם החברה שלי לפחות זה אמיתי. יש לי חברה כבר חודש וחצי".
-מי זאת?
"אניטה גסין".
-אבל היא בת 16 וחצי ולא גרה בתל אביב.
"כן, נכון. לפעמים קורים דברים לא מתוכננים. הנה עכשיו היא ביום הולדת של מישהו ואני בחוץ מדבר איתך באוטו. פיזית אנחנו נפגשים די הרבה, מצליחים להיפגש. יש לה פלפל שאני אוהב. מה שאני אגיד יישמע צ'יזי. מה שאני חושב עליה אגיד לה באופן אישי, בגדול אני מאוד מבסוט".
-והפרש הגיל?
"הרימו עלינו גבה, אבל זה לא באמת מה שחשוב. אנחנו שני אנשים שהכירו בתהליך ומשם זה קרה. הכרנו בכוכב נולד, כשהייתי מאחורי הקלעים בשידורים החיים".
-למה שלא תארח אותה בהופעה?
"רציתי אבל אניטה לא רצתה לעשות מזה עניין. שיתעסקו באלבום ובשירים ולא בפן הריכלותי, ככה עדיף. אז אני מארח את קטלין רייטר. אני מסתכל עליה ויש לה המון מה לתת לז'אנר הפופ בארץ. אני מקווה שהאלבום שלה יילך לכיוון הזה. יש לה קול מטורף. היא שרה באנגלית וצרפתית. יש בינינו חיבור מעניין ואני כבר מצפה לעמוד איתה על אותה במה".