אין תמונה
"תמיד הפרויקט האחרון שעבדתי עליו הכי קרוב לליבי". רע מוכיח

רע מוכיח, "הילד הרע" של הרוק המקומי, כבר בן 39. הוא גדל בבית שוחר מוזיקה כבנו של המוזיקאי אילן מוכיח והחל להפיק מוזיקה. בגיל 14 הפיק שיר ראפ ראשון ובגיל 17 הצטרף כמתופף ללהקת "קאריזמא" שליוותה את מאיר אריאל ז"ל במסע הבחירות המפורסם. בהמשך ניגן בלהקת "זקני צפת" עם מאור כהן, אורן לוטנברג ויוני בן טובים - שלפני יומיים התאחדו להופעה חד פעמית.

מכאן והלאה החל מוכיח להפיק מוזיקלית אלבומים, החל באלבום הבכורה של דנה ברגר כסולנית, דרך "סימנים של חולשה" עם ברי סחרוף ועד ל"אלדוראדו" עם יהלי סובול ו"אדומי השפתות" עם סחרוף, בעטיו הוגש על ידי חברת ההפקות "המון-ווליום" כמועמד לפרס לנדאו מטעם מפעל הפיס, בו זכה. הפרס, על סך 50 אלף שקלים, יוענק לו היום.

הפקה ראשונה בגיל 14

העובדה שמדובר באחד האנשים הקיצוניים במוזיקה הישראלית במה שנוגע לתוצאות סאונד באולפן וגם היותו מזוהה עם מוזיקה שהיא לא בזרם המרכזי, לא מבלבלת את מוכיח. "נראה לי הגיוני לקבל פרס על הפקה מוזיקלית כי זה זורם אצלי בדם כבר 25 שנה, אני מתעסק כל החיים, לכן זה לא מפתיע אותי שאני מקבל", הוא אומר, "אני לא איזה מתופף פאנקיסט שפתאום מקבל פרס".

ברי סחרוף רע מוכיח הופעה 10 (צילום: עידו קליר)
"אני לא מיינסטרים בטבע שלי". רע מוכיח בהופעה עם ברי סחרוף | צילום: עידו קליר

-יש לך תדמית של מישהו שהמיינסטרים ממנו והלאה.
"אני לא מיינסטרים בטבע שלי. אני הולך נגד הזרם מאז ומעולם, לא בכוונה. כנראה שהשמיעה שלי שונה למוזיקה אז ככה זה מתפרש. קרנות או נותני פרסים נועדו לתת תמיכה למי שלא בזרם המרכזי. כי מי שבזרם המרכזי הקהל תומך בו בארנקים שלו. זו המטרה, לדעתי, לתמוך במי שלא מאה אחוז במיינסטרים".

-איזו ההפקה שעשית הכי קרובה ללבך?
"כשאתה עובד על פרויקט הוא ההצטברות של כל מה שעברת ובאותו רגע אתה נותן החוצה את כל מה שהצטבר עד עכשיו. אני תמיד מרגיש בזמן עבודה שזה הרגע שלי, עכשיו זה קורה, שזה השיא של כל מה שצברתי וחוויתי וניסיתי. במונחים היסטוריים מה שהיה לו הכי הרבה אפקט זה 'סימנים של חולשה' עם ברי סחרוף, שנוטים להגיד שזו פסגה, אבל הייתי אז בן 21 וזה פשוט היה שילוב של זמן ומקום. התוודעתי אז לטכניקות הפקה שהיו בזמנו חדשניות, ברי היה בתקופה כנה ומיוחדת, והאלבום נחשב היום לקלאסיקה, אבל תמיד הפרויקט האחרון שעשיתי יהיה הכי קרוב אלי".

"אני מפיק אלבום משירי יוסי בנאי ז"ל, שהוא לא הספיק להקליט"

-על מה אתה עובד כרגע?
"על פרויקט שמחבר צלילים ומוטיבים מהאזור שאנחנו חיים בו - מסוריה, לבנון וטורקיה, עם מוזיקה אמריקנית ואנגלית, פיוז'ן של המון תרבויות. כרגע אני עובד עם נגנים, גם ברי היה מעורב בזה וכנראה נצא לדרך יותר להקתית, לבנות מלמטה, ממקומות קטנים. וברי הוא אורח כבוד, מוזמן מתי שבא לו להצטרף.

אין תמונה
"רמת הסאונד בארץ עלתה". רע מוכיח

"במקביל מפיק תקליט מחווה ליוסי בנאי, משהו תקופתי, רוח צרפתית של שנות ה-'60 וה-70', שבו אני מרגיש כמו מעצב. משתתפים היוצרים שהלחינו לאלבומו האחרון את הטקסטים שהוא כתב. הוא לא הספיק להקליט את האלבום לפני שנפטר אז המלחינים שרים במקומו - שלומי שבן, קורין אלאל, מיכה שטרית, אהוד בנאי, ארקדי דוכין, אלי מגן וגם ברי ישתתף. זה תקליט מאוד יפה. הכיף שלי הוא בעיצוב אוירה של תקליט תקופתי.

-מה דעתך על רמת הסאונד בארץ?
"הרמה מאוד עלתה. מתעסקים המון עם דגימות וסאונדים מהרשת אז קל להגיע לסאונד טוב כי העולם נהיה קטן ומשיגים הכל. כשרק הקלטנו לסרט את הכלים האתגר היה גדול, היינו גטו קטן ולא הגיעו צלילים מחו"ל. היום יש כשרונות מעולים והטכניקות מאפשרות סאונד יותר טוב.

"אבל סאונד בעצם הוא תוצאה של עיבוד, של שכבות הכלים והזמן שהם מופיעים - זה מה שיוצר את הצבע, הבהירות, העומק, הכוח והצלילות. זה כמו למרוח צבעים על קנבס. אם תמרח יותר מדי צבעים זה נהיה שחור בוצי. לכן מבחינתי הסאונד קודם כל תלוי בעיבוד של השיר. אז יש התפתחות בתחום אבל מה שכן חסר זה תעוזה ודמיון חופשי. יש פה נטייה לקלישאות וזה קצת משעמם. הייתי שמח לשמוע יותר תעוזה ומקוריות".

"ב-50 אלף ש"ח אמשיך לעשות מוזיקה שאני מאמין בה"

-מה אהבת לשמוע לאחרונה בארץ?
"אני לא שומע מוזיקה ישראלית. אני מקשיב לתקליטים ישנים, קלאסית, ג'אז, פאנק מסוף השישים והשבעים. אני לא רודף אחרי המודה, לא מעודכן ושמח שאף פעם לא הייתי. אולי בתחילת האייטיז הייתי מאוד מעודכן בתחילת ימי ההיפ הופ, אבל מאז לא, כי מעודכנות מכניסה אותך להגיב לאופנה ואני לא מעוניין להיכנס ולצאת מהאופנה. אני מתעלם ממה שמתרחש. הכל מתעררב אצלי לפי אסוציאציות.

"מה שמצא חן בעיני לאחרונה זה הרכב בשם "ג'יי דייוי" מלוס אנג'לס שעושים מן היפ הופ או סול מפורק לגמרי, כאילו בלגן מוחלט, אבל עם גרוב היסטרי. בעיני זה בעל ערך וחשיבות, זה חדש באמת, מופשט, כמו פרצוץ של פיקאסו - כלום לא במקום ועדיין היופי אדיר. זה ברמות של אמנות ולא של מוצר צרכני עדכני".

-מה תעשה בחמישים אלף שקל?
"אמשיך לעשות מוזיקה שאני מאמין בה. זה יעזור לי להמשיך לקיים ולממש את החלומות שלי".

>> עידן רייכל ישיר בטקס חלוקת פרס נובל לשלום; פרס מפעל חיים לאפי נצר