רמה מסינגר
"שפכתי את עצמי על הדפים. באחד הרגעים הדרמטיים פתאום הבנתי שזה אני ואי אפשר להסתתר". רמה מסינגר | צילום: אביטל פלג, דניאל קמינסקי

רמה מסינגר היא אחת השחקניות הבכירות בישראל, עם רזומה ארוך ומרשים שכולל תפקידים במספר תאטראות גדולים ובטלוויזיה, לצד מופעי במה וקריירה נסתרת בדיבוב סדרות מצוירות. לצד היותה שחקנית מוערכת, מסינגר, שהחלה דרכה בלהקת פיקוד דרום, היא גם זמרת מוכשרת, מה שבא לידי ביטוי על הבמה בתפקידים ראשיים כמו הזמרת אדית פיאף בהצגה "פיאף" והאומנת המזמרת מריה פוף טראפ ב"צלילי המוזיקה". בפרס התאטרון ל"שחקנית השנה" זכתה מסינגר כבר לפני 13 שנה על תפקיד של זמרת אופרה ב"קול קטן" וכיום היא מגלמת ב"סוביניר" זמרת סופרן. לכל אלה צריך להוסיף הופעות עם תזמורות גדולות בארץ: קונצרט שנסונים עם הסימפונית של ראשון לציון, ערב משירי ג'ורג' גרשווין עם תזמורת הג'אז של חולון, "שבעת החטאים" עם הקאמרית הקיבוצית וכמובן תזמורת רשות השידור.

אבל רק עכשיו, לקראת גיל 44, עומדת רמה מסינגר להוציא אלבום בכורה עם שירים מקוריים משלה, משהו שכולם חשבו שיקרה הרבה לפני כן. היא עצמה כתבה את כל מילות השירים ובן זוגה לחיים, המוזיקאי אריק אביגדור, אחראי ללחנים. את העיבודים וההפקה המוזיקלית עשה דניאל סלומון. מתוך האלבום יצא כבר השיר "דיווחי תנועה", שדיבר על "המצב הישראלי" וכעת מתווסף אליו "הכל כאן נפלא", שיש בו דוק של אירוניה, ובו היא שרה: "על מה כבר קיטרתי, על מה הצטערתי, על איזו מילה, שוב מהתחלה, ממה התייאשתי, זה מה שביקשתי, הכל כאן נפלא".

"זה אלבום ראשון שלי, ואני אומרת עליו 'סוף סוף' מהרבה בחינות", אומרת מסינגר. "אני גם שרה דברים אישיים, מילים שהן שלי, ולא טקסטים של אחרים, אריק אביגדור שחי איתי 20 שנה הלחין, ופתאום נהיה הדבר הזה. התהליך שעברנו מאוד מעניין מבחינתי כדינאמיקה בחיים".

-מתבקש לשאול למה זה לא קרה קודם
"הייתי מאוד עסוקה כל השנים. התפקידים התאטרון שאבו אותי, אף פעם לא יכולתי לסרב למחזמר הבא או לתפקיד הגדול הבא, לא יכולתי להגיד לא, ואז אתה עושה עוד אחד עוד אחד וחוזר חלילה, ככה זה נמשך הרבה שנים. לפני זמן מה עצרתי ואמרתי די, יש לי שירים שלי שאני רוצה להוציא וגם הצורך בלתי אפשרי אני חייבת. מהרגע שהתקבלה החלטה דברים היו מאוד צלולים. רציתי שדניאל סלומון יעשה את זה, היה ברור לי שהוא האיש לדבר. הוא אמר לי 'כן, חיכיתי שתגידי מתי את עושה אלבום'. השמענו לו ולשמחתנו מאוד אהב וישר התגייס לעניין. היום הייתי יכולה להיות לא שמחה שזה רק עכשיו, מצד שני כן שמחה כי היום יש לי מה להגיד. כל השנים מילדות כתבתי שרים".

"הבנתי שאני לא יכולה להסתתר מאחורי תפקיד"

-על מה כתבת?
"על החיים שלי. שירים מאוד אישיים ועל כל הפנים בחיים. כמו תמונות של מצלמה שמצלמות את החיים שלי. חלק מאוד טמירים ויש גם שיר אהבה לאהוב ליבי ושיר געגוע לאבא שלי שאיבדתי אותו ואני מתגעגעת אליו. להבדיל יש שיר שמתייחס לילדים שלי, אבל קשה לפרוט את זה לנושאים כאלה".

דניאל סלומון השקה
"הוא אמר לי: 'אני רוצה לעשות עלייך קלוז אפ'". דניאל סלומון | צילום: נועה מגר

-התעמתת עם עצמך?
"שפכתי את עצמי על הדפים. לא היו פה חיבוטים. זה נשפך. הוצאתי את עצמי על דף. באחד הרגעים הדרמטיים בהקלטות פתאום הבנתי שזה אני ואי אפשר להסתתר. דניאל אמר מיד 'מה שאני רוצה זה קלוז אפ. אני מבקש ממך את החשיפה הכי גדולה שלך. מכריח אותך לתקריב ולא אתן לך הנחות'. זו היתה גישה חדשה בשבילי ולקח לי זמן להפנים אותה ולתת לו את מה שאני רוצה. הבנתי באולפן שזו אני ושאני לא מתחבאת, בלי איפור ותלבושת, לא בתפקיד, אף אחד לא כתב לי מחזה. הבנתי שאני לא יכולה להסתתר מאחורי פיאות וטקסטים, אלא זאת אני - קבלו אותי".

-מי היא רמה באלבום הזה?

"אני גם עדיין מחפשת. בשנים האחרונות אני יותר ברורה לעצמי. אני מישהי שרוצה להגיד דברים גם על מה שסובב סביבנו, מה שקורה מסביב. יש בי יכולת להניח את עצמי בצורה חשופה על הפלסטיק הזה, לתת לאנשים לראות בלי הסתרות".

-מה היתה החשיפה הכי קשה?
"זה נשמע טכני אבל זה לא. אני רגילה לשיר על במה לאלף איש ב'פיאף', 'אירמה לה דוס', 'צלילי המוזיקה', ופה מצאתי את עצמי שרה בחשיפה גדולה מאוד לבד באולפן. המקום הזה היה לי מטלטל. זה היה לי חדש וקשה לעיכול. בהתחלה הייתי צריכה להתרגל למקום הזה אצלי. זה לא טכני בכלל. אני מכריחה את עצמי לעשות תקריב על עצמי ולהיחשף".

-היה רגע שבכית?
"בטח. עבדנו זמן מה. היה יום שהחלטתי לשיר שוב. באתי עצבנית והביצוע יצא טוב. הבנתי שזה מתוך העצבון שבאתי איתו ואי אפשר להתחמק מכלום, הכל יוצא על הסרט".

-ספרי לי על השיר שכתבת על אבא.
"הוא נקרא 'מראה' ומספר עלי בחדר ההלבשה אחרי הצגה כשאני לבדי. הרגע הזה, המאוד בודד, של מישהי שהרגע היתה מול אלף איש ועכשיו מורידה איפור מול כמה נורות, פושטת שמלה ודמות, ונשארת היא עצמה, חשופה לגמרי מול עצמי במראה ואומרת לאבא שלי 'חבל שאתה לא פה לראות את הדבר שהגשמתי, את הדבר הזה של לשיר'. בהצגות הוא ראה אותי המון. היה בא לכל ההצגות שלי והרבה פעמים לכל אחת ומתגנב להצגות שלי בלי שארגיש. הוא נפטר לפני שבע שנים ורק אחרי שנפטר סיפר לי חבר מההצגה 'פיאף' שהוא היה 30 פעם ואסר עליהם להגיד לי כי לא רצה שאדע שהוא בא. בדיעבד זה ריגש אותי. הוא תמיד חשב שאני צריכה לעשות תקליט".

רמה מסינגר
"חשופה לגמרי מול עצמי במראה ואומרת לאבא שלי 'חבל שאתה לא פה לראות את הדבר שהגשמתי" | צילום: אביטל פלג, דניאל קמינסקי

-את מרגישה זמרת?
"הייתי שמחה לראות את עצמי כזמרת וגם שחקנית. כל בוקר אני מברכת על הזכות הגדולה לעשות שני דברים שאני כל כך אוהבת. בעיני זו זכות מאוד גדולה להופיע על במות. אני שרה המון, עוד לפני התקליט. בגלל זה שאלו אותי מתי אעשה משהו משל עצמי. הסינגל החדש, 'הכל כאן נפלא' מאוד אופטימי ומאוד אירוני. הוא סקפטי, הוא על הסטוץ שהיה לי בוקר אחד עם ציפור זכר".

-ויש את "דיווחי תנועה".
"כן, נתיבי אילון כמטאפורה לחיים שלנו. פקקים להלכה כמיהה לצאת בשלום. אני מכירה את כל הצמתים בארץ בשמות שלהם, כמי שנוסעת הרבה בדרכים, הרבה באוטו, כל ערב בהיכל תרבות בעיר אחרת, עוברת את כל הצמתים והשמות באמת קופצים לי. בשפירים אני שואלת מה שפיר ומה לא שפיר. בכיסופים אני נכספת. בתקווה אני מאבדת תקווה או מקבלת אותה. אבל צומת גורל לא מופיע בשיר".

"המפלגה החזקה הבאה תהיה מוכרחה להישען על עניינים חברתיים"

-מה מרגיז אותך?
"חברות כנסת שמדברות שטויות נבערות על הומוסקסואלים מוציאות אותי מדעתי. כל סוג של הדרת נשים שירדה מהשולחן אבל לא הפסיקה מפחידה אותי מאוד ומקוממת אותי. באופן כללי כל נושא חוסר השוויון החברתי עליו מושתתת המדינה שלנו. אם הוא מעורער אז כל הצמתים לא יובילו שום תנועה ושום מכונית לא תתקדם, היסודות לא יהיו איתנים. גם נושא השירות הצבאי וגם מהבחינה כלכלית וגם שוויון בין המינים וגם הקהילה ההומוסקסואלית. אלה היסודות שלנו. הערעור שלהם מפחיד אותי".

-מפחיד אותך להיות מזוהה פוליטית?
"מפלגתית אני לא יודעת להגיד בתוך המג'ימיקס, המערבל של המפלגות, שכל אחד עובר למקום אחר, אתה נשאר מבולבל בגלל הזגזוג של כולם. כולם עסוקים לדאוג לעצמם".

-מה לגבי שלי חימוביץ', יאיר לפיד?
"אני פתוחה לבאות, בואו תשכנעו אותי. המפלגה החזקה הבאה תהיה מוכרחה להישען על עניינים חברתיים".

-מה עיצב את האופי שלך כזמרת?
"התשובה שלי מתחלקת לשלושה חלקים. הראשון הוא שמאז שהתחלתי את הדרך שלי במקצוע עשיתי המון תפקידים גדולים ונפלאים שחלמתי עליהם עוד בבבית צבי'. תפקיד רדף תפקיד. על כולם אני אסירת תודה כי הם עיצבו אותי כאמנית, כשחקנית וכבן אדם. בשלב מסוים אתה אומר לעצמך מתי אני בסיפור הזה. עניין שני הוא שהרבה שנים אני שרה ב'פיאף'ו היתה לי התמחות בשנסונים שאני מופיעה איתם, זה חומר שאני מאוד אוהבת ומרגש אותי וכל הנושא של מחזות הזמר כמו 'צלילי המוזיקה' ו'אירמה לה דוס' ו'קול קטן' - היו לי המון הופעות של פרופר מוזיקה אבל לא שירים שלי. שירים הכי נפלאים בעולם של הכותבים הכי גדולים, רק שלא אני כתבתי אותם. גם זה הביא אותי בקצה לרצון לעשות משהו משלי".

-והחלק השלישי של התשובה?
"היה רגע במכונית שנסעתי ואמרתי לעצמי 'רמה מה את עכשיו עושה? משהו שהוא שלך. את כותבת. מה זה את באמת? את באמת זה את כותבת'. חזרתי למגירות שלי שעמוסות בשירים. אבל כתבתי דברים חדשים, הרבה יותר מתקליט. מתוכם בחרתי חלק. את חלקם אריק הלחין ובחלק מהשירים אני כתבתי ללחן מוכן".

רמה מסינגר
"שלי חימוביץ', יאיר לפיד? אני פתוחה לבאות, בואו תשכנעו אותי". רמה מסינגר | צילום: אביטל פלג, דניאל קמינסקי

-מה השפיע עליך?
"הייתי ילדת אלתרמן. בכיתה א' קראתי שירי אלתרמן ופן. בכיתות הנמוכות זה מה שקראתי. אנשים ששמעתי היו חוה אלברשטיין, יוסי בנאי, טום ווייטס, כל הדברים האלה. כל אלה יחד עיצבו את התקליט".

-את מרגישה כוכבת מחוץ לתאטרון?
"מה זה כוכבת? של ריאליטי? האח הגדול הישרדות? לא התחומים שלי. זה כמו להיות כוכבת בהייטק".

"חשוב לי להיות יותר מוערכת ממפורסמת"

-כוכבת כמו קרן מור, תיקי דיין, ענת וקסמן, אורנה בנאי - שחקניות שבנו סביבן סדרות בטלוויזיה.
"אז המדד זה ערוץ 2? הפריים טיים? בעיני זה לא משנה. משנה שאני מופיעה לקהל שלי, שאוהב אותי ויודע למה הוא מצפה ממני, שאני שמחה לתת לו את מה שהוא מצפה ממני. לא הייתי מסתפקת בסדרה זו או אחרת. זה לא היה מספק אותי. מספק אותי לעשות אמנות משלי. יש אנשים שהיו יכולים להתייחס בציניות למילה 'אמנות' ולהגיד מה זה שווה 'אמנות' ולמדוד אותה מול רייטינג. אני מסרבת להיכנס למשחק הזה. אני רק רוצה להמשיך לעשות את שלל הדברים שאני עושה, כי זאת נראית לי מתנה גדולה שהוענקה לי - להביע את עצמי לקהל שלי בתקליט משל עצמי. יש קהל שבא להצגות שלי ואוהב ומביע את הערכתו ותודתו וזה הדבר היחיד שחשוב לי. חשוב לי להיות יותר מוערכת ממפורסמת".

-מהם הגבולות שלך? תפקיד בעירום?
"אני זאת שמכוונת את המסע שלי. אני קובעת. זה תמיד יהיה מונע מהמשמעות והחשיבות והתוכן. אין לי שום גבולות, אני מוכנה לספר את עצמי בלי שום חציצה ביני לבין הקהל".

-עד כמה היופי החיצוני שלך חשוב למקצוע?
"כילדה כעסתי על מלכות היופי שאמרו שהן לא יפות. אמרתי תהיו יפות ותסתמו. בשנים האחרונות אני בסדר לגמרי מול מה שנשקף במראה. אני לא תופסת את עצמי כמישהי שזה מה שלקח אותה לאנשהו. אני מעריכה את מי שאומר שאני יפה וחווה את עצמי בסדר גמור, אבל זה לא משהו שהוא בכלל פקטור בקריירה שלי".

-מהי הדמות שהכי אהבת לדבב?
"או, הגענו לזה? שאלה מעניינת. מעריצי דיבובים מזכירים לי את יסמין מאלדין ואת דוגמי מ'להציל את נמו'. השיר של יסמין 'עולם חדש' מושמע בחוגי ריקודים לילדות ודוגי היתה מצחיקה מאוד".

-ומומין-אמא במומינים?
"המומינים גם. זו סוכריה מיוחדת".

-מה הדבר הכי הזוי שקרה לך?
"היתה לי הצגה, 'פיאף', עשיתי הצגה מול אלף איש, מגיעה ההשתחווייה, כל הקהל נעמד ומוחא כפיים והייתי על גג העולם. תדמיין אלף איש מוחאים לך כפיים בעמידה. יצאתי מהתאטרון בבית לסין וחיכתה לי קבוצה בפסאז' ללחוץ את ידי ולהגיד כמה הם נהנו ובכלל פתחתי כנפיים ועפתי, גאווה עצומה. המשכתי לצעוד ואחרי כמה מטרים התגלצ'תי לתוך שלולית של שתן אנושי של ההומלס שגר שם. הבנתי במה אני יושבת ואמרתי לעצמי: 'רמה, קבלי שיעור לחיים. איפה היית לפני דקה ואיפה את עכשיו, ותפנימי אותו'".