אורי סלונים ז"ל היה מוזיקאי מוכשר, עם יכולת ליצור לחנים שהם גם קליטים וגם לא דביקים. העיבודים שיצר היו קטנים, אבל מדויקים, ועם ניואנסים נכונים של כלי הנגינה, עיבודים שעטפו ברכות את הקול הנעים שלו ואת הקול הרך והיפה של מיכל שפירא.
המפגש בין סלונים, המוזיקאי השקט שהושפע מפולק, בלוז ורוק, ושל שפירא בעלת האופי הסוער, הוליד שירים נהדרים ועצובים כמו "מה זה עצוב" ("הלוואי שתמותי") ו"סרט אחר לגמרי", שירים שנולדו מתוך החיים ממש, ומהווים בעצמם תיעוד של סיפור האהבה הטראגי והמוזיקלי של אורי ומיכל.
"הלוואי שתמותי"
את "מה זה עצוב" הלחין אורי סלונים למילים של המשורר והפזמונאי מאיר גולדברג, אשר היה המורה של בני הזוג לכתיבה. מיכל שפירא סיפרה: "מאיר, שהוא גם חבר שלנו, הביא את השיר לכיתה כדוגמה לתרגיל כתיבה ברגשות קיצוניים וסיפר שכתב אותו אחרי מריבה עם אשתו. אורי התחבר מיד לשיר כאילו הוא כתב אותו, וביקש ממאיר להלחין אותו. בהמשך החלטנו להפוך את השיר לדואט, כדי קצת לרכך אותו".
העבודה על השיר תועדה בסרט הדוקומנטרי "הלוואי שתמותי", ששמו נלקח ממילות השיר. הסרט, שישודר מחר (חמישי) בערוץ 2 ("קשת"), מגולל את מערכת היחסים בין אורי ומיכל ומתעד את מאבקו של אורי במחלה לצד הצצה למערכת הזוגית שלהם והרצון העיקש לדבוק עד הרגע האחרון בחיים וביצירה מוזיקלית משותפת.
"סרט אחר לגמרי"
סיפור האהבה של אורי ומיכל נחשף לראשונה בסדרה התיעודית "בקרוב אהבה". בסדרה גם תועד ונחשף הדואט "סרט אחר לגמרי", אותו חיבר אורי על מחלת הסרטן בה לקה, כשבצל המחלה עבדו השניים על מופע משותף. שיר הנושא של הסדרה היה, כזכור, ביצוע של מיכל שפירא ל"עוד יהיה לי" של מרגול.
בראיון ל-mako סיפר אורי: "בסדרה תיעדו את העבודה המשותפת שלנו על השיר ואת ההכנות להופעה איתו שהיתה לנו במועדון שבלול גאז' בנמל תל אביב. זו היתה כנראה ההופעה השנייה בכל החיים שלי אבל עם מיכל היה לי יותר קל לעבור איתה, היא מלאת ביטחון עצמי הרבה יותר ממני על הבמה, איתה זה באמת סרט אחר לגמרי".
-איך נפגשתם?
"הפגישה הראשונה היתה לפני שלוש שנים כמעט. נפגשנו ביום ההולדת ה-80 של סבא שלי. מיכל הגיעה עם ידיד של המשפחה ולי יצאו העיניים. יצאנו חודש ואז חשבתי שהיא מופרעת ומשוגעת מדי ולא בשבילי. כנראה שלא הייתי מוכן ל'מיכל שפירא'. והנה, שלוש שנים אחרי זה, בתוך הסיטואציה המיוחדת שנוצרה בחיים שלי שנינו כנראה השתנינו קצת מאז ופתאום זה עבד".
-איך נולד השיר?
"השיר נולד משיחה עם מיכל. דיברנו בטלפון. זו היתה שיחה מאוד עמוקה, כהרגלנו, על המצב ועלי, על איך אני מרגיש. ניסיתי להסביר לה משהו. אתה מתחיל לנסות באנלוגיות. אמרתי שאני מרגיש כמו גיבור בסרט שמישהו לחץ על כפתור ה'פאוז' והסרט נעצר, אבל הוא, הגיבור, ממשיך לזוז. ניתקנו את הטלפון והאנלוגיה נשארה איתי. כתבתי אותה כטסקט סיפורי וזה הפך לשיר. זה שיר על בדידות בעצם, שזו הנקודה הכי חזקה במחלה. אתה בסיטואציה שאף אחד לא יכול להבין, גם לא חולה סרטן בן 60. המצב הוא בדידות מאוד מיוחדת, וזה השיר. מבחינתי הוא שיר חזק שמתאר בדיוק את מה שאני מרגיש".
השירים נשארו, האלבום בדרך
אורי סלונים חלם להצליח כמוזיקאי, זמר ויוצר, אבל הוא לא הספיק לטעום את טעמה האמיתי, לא הספיק להוציא אלבום שלם, אף לא הספיק להשתתף בערב המחווה וההתרמה שביקשו לערוך לו, אליו התגייסו אמנים כמו יהודית רביץ ועברי לידר, שלומי שבן וריקי גל, מאור כהן ואוהד חיטמן, מיכה שטרית וקרולינה, דנה ברגר ודן תורן. ערב ההתרמה לא נערך לבסוף, מאחר והיה אמור להתקיים בדיוק שבוע לפני מותו וכוחותיו של אורי לא עמדו לו
אבל כוחם של השירים הוא בהישרדותם הנצחית, ואחרי לכתו של אורי ז"ל הוא הותיר אחריו כמה מהם, יפים, עצובים, אבל מאוד שלו, שנשארו אחריו. בימים אלו עובדת משפחתו של אורי על האלבום שלו שישלב ביצועים מקוריים שלו לשיריו יחד עם גרסאות של אמנים אחרים לשירים אלה.