יובל מנדלסון פרומו (צילום: גיגי בן ארצי)
"כמו שאריק שרון אמר לביבי - אני נשאר על הגלגל, פעם למעלה ופעם למטה". יובל מנדלסון | צילום: גיגי בן ארצי

לפני כעשור שנים נחשב יובל מנדלסון לסוג של הבטחה ברוק הישראלי. להקתו "שייגעצ" הוציאה שלושה אלבומים, צברה מעריצות ולהיטים והגיעה עד לבמות הגדולות. מנדלסון, אז צעיר זועם, שר "העולם הזה מסריח מניו יורק ועד רפיח", יצא נגד החרדים ב"חייל של מאה שערים", שר לבחורה "את דומה לכלב" והתאהב ב"מרלין מונרו".

אחרי 12 שנה פורקה להקת "שייגעצ" ומנדלסון פנה לתחום הטלוויזיה ("טינופת", "ינשופים") והקולנוע. הוא כתב, ביים ושיחק בקומדיית האימה "חתולים על סירת פדלים", ביים קליפים, למד תסריטאות בירושלים ומדעי הרוח בתל אביב, הוציא רישיון נהיגה ולמד לשחק טניס.

בחודשים האחרונים מופיע יובל מנדלסון עם הרכב חדש בשם "הלובסטרים", איתם הקליט אלבום בשם "הצורה הגיאומטרית", ממנו יוצא היום סינגל וקליפ הבכורה "זרם חלש", שיושק הערב (רביעי ה28.11) ברוטשילד 12 בתל אביב. מנדלסון אחראי למילים וללחן וגם לבימוי הקליפ, כמובן, בו הוא יוצא למסע ברחבי העיר עם מפה ביד בדרך למישהי שמחכה לו ומכוונת אותו דרך קולות שהוא שומע בראש, או כמו שאומר השיר - נינג'ה שחורה שנוסעת בחיפושית כחולה בתוך זרם חלש של מחשבות.

אבל זו רק ההתחלה. תכנים האלבום צפויים לכלול גם שיירה דוהרת של ויקינגים שנערכת לחניית ביניים עקב עבודות בכביש, מסיבת תה של זקנות חבושות קסקטים, בבית המפלגה בגבעתיים, מפגש פסגה של דינוזאור, גורילה, חמור עם שני ראשים ולטאה שחורה שמחכה מתחת לאבן ועוד הזיות.

-יובל מנדלסון, איך אתה מרגיש?
"טוב מאוד מאוד. הרבה זמן שרציתי להתפנות כדי להשלים את המלאכה על הדיסק. חיכיתי שהסרט ייצא ויהיה לי מספיק זמן. עכשיו כשזה קורה אז כיף".

-לכמה זמן לקחת הפסקה ממוזיקה?
"לא ספרתי. התחלתי לעבוד על אלבום סולו ב-2010, אבל נשאבתי להרפקתה של הסרט. לא הצלחתי לעשות את שניהם. נשאבתי לסרט באופן קשה, תובעני, אינטנסיבי. אבל המוזיקה זה כל הזמן דגדג ושמרתי על פעילות של אש קטנה עם הופעות פה ודם. בחודשים האחרונים אני בזה".

יובל מנדלסון פרומו (צילום: גיגי בן ארצי)
"הייתי ילד קטן עם פה גדול. אני בביזנס הזה מגיל 17. היום אני בן 30". יובל מנדלסון | צילום: גיגי בן ארצי

-מה ההבדל מבחינתך בפרויקט הנוכחי לעומת "שייגעצ"?
"את השירים האלה הקלטתי עם חברים חדשים. זה נתן לכל האלבום צבע אחר. יש תחושה יותר משוחררת ורעננה. העובדה שיכולתי לגוון במסגרת עשתה טוב לי באופן אישי וגם לשירים עצמם. מבחינת השירים יש משהו של תמהיל בין מוזיקה לקולנוע, יש בהם משהו קולנועי, כמעט סצנות מולחנות עם לוקיישנים ודמויות ורק חסרות הוראות הבימוי, יש קורלציה בין העולמות".

-על מה כתבת באלבום?
"כלי העבודה שלי הם אותם כלים. רק על עצמי לספר ידעתי. עולמי לא צר, אבל אני כותב על מה שמעניין אותי ומעסיק אותי, מה שאני רואה, מהשראות וגירויים שאני משיג. אין הבדל גדול מבחינת הנושאים. כאן הטכניקה יותר מרחיקת לכת, השירים יותר ארוכים, יותר דגש על הטקסטים".

"לא חסרה לי הכוכבות, זה לא מה שמניע אותי"

-משהו בוער בך? להגיד משהו?
"אני מסתכל ימינה ושמאלה אבל ארגז הכלים שלי קשור בתחושות שלי. אמירות על הסביבה והחברה אני לא יודע. בתחילת הקריירה זה בער לי והיה לי דחוף. זה היה חינני לזמנו כילד קטן עם פה גדול. מי שמקשיב עדיין ימצא את הדברים ביצירה העכשווית, אבל הם נאמרים בצורה פחות פומפוזית, אלא בניואנסים, רמיזות, הומור וקריצות. גם אמירה לא פוליטית היא פוליטית. אני לא מניף דגלים וצועק, אלא בדרך שלי".

-חסרה לך הכוכבות?
"לא . גם אז זה לא הניע אותי. זה היה נחמד ומחמיא, אבל אני לא מתגעגע לדברים האלה. אני רוצה ליצור ולעשות. אני מרגיש שהדברים שאני עושה עכשיו מעניינים. יש חשיפה ותהודה שיוצרים עניין, אבל אני לא יכול לנבא איך דברים יתקבלו. אני לא מקדיש לזה זמן ומחשבה, כי זה חסר תוחלת. אני ממשיך במה שמעסיק אותי ודואג שהדברים יצאו החוצה".

-היתה לך ציפיה להצליח יותר? להיות כוכב גדול?
"אני שמח בחלקי. בלא הרבה שנים הצלחתי לעשות כמה דברים יפים. אני בביזנס הזה מגיל 17. היום אני כבר בן 30 וכל הזמן אני על הגלגל, זה מה שאאריק שרון אמר לביבי, שצריך להישאר על הגלגל. לפעמים יותר גבוה לפעמים פחות, אבל אני על הגלגל. יוצר, חושב עוושה את הדברים".

-מי הקהל שאתה מצפה לו?
"מי שאהב את שייגעצ יהנה מהדברים החדשים וגם מי שלא אהב מוזמן לבוא, לחוות דעת נוספת ולהיווכח שטעה כל השנים. כל מי שיש לו זוג אוזניים הוא קהל פוטנציאלי. כמו שכל מפלגה היתה רוצה להיות מפלגת שלטון גם אם היא לא יכולה".

"אני צופה קבוע בערוץ הכנסת"

-נתת שני דימויים פוליטיים אחד אחרי השני. פוליטיקה מעניינת אותך?
"זה עולם הדימויים שלי שאולי עכשיו אני מגלה שזה תקופת בחירות. אני צופה בערוץ הכנסת, בתוכנית של נדב פרי ועמית סגל 'זוג או פרט'. הם מפרשים את מה שקורה ואני נהנה מזה. בבוקר כשאני קורא עיתון אני קודדם כל קורא את הפוליטיקה".

-למי תצביע בבחירות?
"אני מצביע למרצ"

-למה דווקא להם?
"כי הדעות שלהם הכי קרובות לשלי. אני עונה לך כי שאלת וכי לדעתי מי שיודע למה הוא מצביע צריך להגיד. לא צריך להסתתר".

-איך אתה מתכנן להגיע שוב לבולטות?
"זה כבר שיווק ויחסי ציבור. זה ראוי וחשוב, אבל לא קשור אלי. מה שיעשה לי כיף ויש לי חשק אליו זה לכתוב שירים ולעשות עוד דברים. אם זה יבלוט - אני יכול לקוות שכן. אני לא כותב בשביל לנגן לחברה שלי. עד עכשיו מבחינת הבולטות הכל בסדר אין תלונות".