אבי בניון, בקרוב כבר בן 31, נשוי עם ילד ואחד בדרך, מתגורר בבאר שבע. בימים אלה הוא מוציא את השיר החדש "דרך לעבור", כסינגל חדש מתוך אלבומו השלישי, שייצא לקראת סוף 2010. אחרי שבאלבום הראשון "לא אוותר" (2003) התייחסו אליו כאל אח-של עמיר בניון, הצליח אבי להשתלב באלבומו השני "אברהם" (2007) ברדיו ושבר לא מעט מחסומים.
בשיר החדש המוזיקה של בניון ממשיכה ללכת על התפר שבין הדתי לחילוני, המסורתי והמודרני, המושקע והפשוט. מצד אחד הוא גיטריסט נהדר, שגם מלוה את אחיו בגיטרה בהופעות, ומצד שני העצמאות המוזיקלית חשובה לו, ולכן הוא מעדיף להמשיך להתפרנס בעבודת השיפוצים ביחד עם אביו.
"הפעם אני עצמאי, בלי שינויים של מפיקים"
-אבי, במה האלבום החדש יהיה שונה מהקודמים?
"האלבום הזה זה משהו שהתחלתי איתו לבד מהתחלה טעד הסוף נכנסתי יותר לקטע של ההפקה המוזיקלית ועבודה על מחשב, יחד עם תומר מתנה שהוא חבר טוב. זה יותר אני מכל התקליטים הקודמים. זה הדבר הכי קרוב למה שהתכוונתי אליו. כאמן אתה כותב ומלחין ומסיים את העבודה באולפן כשאתה לא מפיק את זה, וזה קרוב למה ששרצית אבל לא בדיוק. והפעם זה הכי הכי קרוב למה שרציתי, ממה שעשיתי בשני האלבומים הקודמים. כשעשיתי את ההפקה בעצמי הגעתי למקום שאני רוצה להיות בו".
-איך אתה מגדיר את המקום הזה?
"מבחינת ההפקה ואיך שזה נשמע אני רגיש קצת פחות תלוי בדברים שהם חיצוניים לי, שזה המקום שאני רוצה להיות בו. כי כשאתה לא מפיק את זה המפיקים לוקחים את זה למקום אחר, מושכים את זה, שגם יש בזה יופי וטעם אחר וקסם, אבל הפעם יש לי עצמאות שלא היתה לי לפני כן. יש באלבום הרבה כלים חיים, והוא פונה יותר לכיוון הרוק. כשזה משתלב עם שירה כמו שלי, פלוס גיטרות חשמליות וצלילים הודיים-אוריינטליים, יוצא משהו מעניין שקצת קשה לי להגדיר".
-על מה כתבת באלבום הזה?
"התקליט מתעסק בעיקר עם נושאים רחבים, מכנה משותף קצת יותר רחב, שאלות קיומיות, אמונה ובכלל על מה שאנחנו עושים פה, על הקשיים שאנחנו עוברים פה בתקופה האחרונה. למשל השיר הזה, "דרך לעבור', נכתב בעקבות המלחמה האחרונה בעזה. ראיתי והרגשתי שאנשים מכל המגזרים נורא רוצים משהו כאן ועכשיו, משיח עכשיו, שלום עכשיו, הכל עכשיו. ואני מדבר על זה שיש עוד דרך ארוכה שצריך לעבור ולא תהיה ברירה כי זה לא יהיה פשוט. מצד שני זה לחבר את זה לאמונה שבסופו של דבר זה יגיע. עדיף להתחבר לסבלנות הזו ממקום של כוח וגודל, כי אין בעצם ברירה".
"אני בעד ארץ ישראל, אבל הקרע בעם כואב לי, גם אני צריך להקשיב לצד השני"
-איך אתה מרגיש עם המצב של ישראל כרגע?
"מרגיש את זה כמו כולם, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לחפש את חוזק והעומק אצלנו. ובעצם אף אחד מבחוץ לא יתן לנו עזרה אם נהיה ביחשד כל עם ישראל יהיה יותר קל להגיע לתוצאות. מצד אחד כל אחד צריך לעמוד על דעתו ויש קטבים בחברה, בין למסור כל מה שאפשר לבין לא לוותר על שום דבר. וכואב לי לראות את הקרע הזה שנוצר באמת לפעמים מכוונות טוסות כי אנשים רוצים לעמוד על דעתם. נוצרה מלחמה בין דעות שצריך ארותה אבל צריך למצורא את הדרך לעשות את זה בצורה שלא תיצור איזשהו קרע. הלוואי והייתי יודע מה לעשות. אולי אני צריך לחפש קצת יותר להקשיב לצד השני, לדעות הפוכות משלי".
-ומהן דעותיך?
"אני מאוד מאוד אוהב את ארץ ישראל וחושב שמול אויב צריך לעמוד כמו שעומדים מול אויב, במיוחד כזה שבא ואומר לך בפירוש שהוא אויב, רק שאנחנו מנסים לפרש את זה אחרת. אף אחד לא מוכן להכיר בנו כמדינה יהוית. לדעתי צריך מהתחל לעשות דברים בצורה נמרצת, אבל יש כאלה שאומרים שדי אין כוח למלחמות ורוצים להושיט יד . אני לא יודע מה להגיד לך".
"עזבתי את הצבא אחרי שנה ואחר כך התחננתי לחזור"
-אתה היית בסיטואציה של מלחמה?
"התגייסתי להנדסה קרבית עשית קורס מפעילי צבא. אחרי שנה לא רציתי לעשות צבא והשתחררתי, ואז הבנתי איזה טעות עשיתי והתחננתי לחזור וכתבתי מכתבים לשר הביטחון ולרמטכ"ל, משך שנה וחצי עשיתי מלחמת עולם לחזןור כי הרגשתי שאני לא מסוגל להסתכל על עצמי בכלל, ובסוף חזרתי בשיניים והשלמתי את השירות, לא כלוחם, עשיתי אבט"שים, ועד היום אני עושה מילואים".
-איך אתה מסתדר עם ההצלחה של עמיר, אחיך?
"מקבל את זה יותר בשמחה מאשר את ההצלחה שלי. אני חי עם זה נהדר ואפילו מנגן איתו בהופעות. כבר אמרו עלי שאני אח-של, אבל כבר עברנו את זה, אני עכשיו לקראת אלבום שלישי ואת מה שאמרו בתקליט הראשון היום כבר אי אפשר להגיד. כבר רואים שיש פה דרך של מוזיקאי בפני עצמו".
"כשעמיר נמצא בתוך סערה אני שם איתו"
-במה אתם שונים?
"אני לא יודע, אף פעם לא יצא לי להתעסק בהגדרות. כל אחד מאיתנו מביא את הדברים מהמקום שלו, אנחנו שני אנשים שונים ביום יום. גם בטקסטים, מי שמתעמק ימצא את השוני, ובלחנים ובהפקות יש שוני. אצלי יש יותר רוק ודברים שעמיר פחות עושה, זה בצד המוזיקלי. אני עסוק בלעשות דברים ולא מתעסק בהשוואות אלא במוזיקה. אני לא משווה את עצמי לעמיר כמו שאני לא משווה את צמי ליהודה פוליקר".
-מה אתה אומר לעצמך כשהוא בתוך סערה תקשורתית?
"כשעמיר נמצא בסערה אז מן הסתם אני גם כן בסערה אני מרגיש את כל מה שהוא עור וחוטף אני איתו שם. אנחנו מדברים בטלפון לפחות פעם ביום ואנחנו נפגשים, מופיעים יחד, נפגשים בשבתות וחגים. באופי אולי אני פחות מושך אש ממנו, זה עניין של מזג".
-מתי בעצם התקרבת לדת?
"גדלנו בבית מסורתי ובתקופת סוף הצבא התחלתי לגשש ולחפש כל מיני דברים. זה גם מה שדחף אותילרצות לחזור לצבא, כדי לתת משהו מעצמי. זה התחיל עם תפילין ושבת וללמוד ואז גם עמיר התחיל להתחזק והתחלנו ללכת לשיעורים ואחד השפיע על השני, כל אחד הדליק אצל השני משהו קצת יותר גדול והחזרה בתשובה היתה אצלנו במקביל".
"ביום כיפור הזה אקדיש יותר זמן לאישה ולילדים"
-במה שונה יום כיפור השנה אצלך מבשנים קודמות?
"אני משתדל שרוב העבודה הזו עם עצמי תהיה בימים שלפני כיפור כי ביום כיפור אתה מתעסק בתפילות ובצום, לכן אני משתדל בימים שלפני לשבת, לראות ולחפש, ולהעביר את כל הימים שלפני באיפה צריך להשתפר ולשנות, הרבה פעמים בקטע של פנימיות, הרבה פעמים עוברים עבירות שלא רואים אותן במחשבה - ברגש, כעס, בלחשוד באנשים כשרים".
"אני מסתכל כדי לנסות ולחפש איך אפשר לשפר את עצמי. השנה הבית והאישה היו אחרונים לקבל וצריך לעשות לכולם קצת יותר. אולי השנה כיפור יהיה אצלי בסימן של יותר לתת יחס שמגיע בבית, עם כל הטרדות של העשיה והמשימות. הבית נותן כל השנה תמיכה ונשתדל השנה לעשות תיקון בבית עם האישה והילד".