עשרה אמנים אלטרנטיביים שצריכים לפרוץ השנה

אפרת לוטנברג

סן פדרו

נצ׳י נצ׳

מאי לביא

אורי מרק

קשה להמר על אורי מרק כהצלחה גדולה לשנה הקרובה. זה לא בגלל שהוא לא כשרוני דיו, אלא בגלל שהוא לא מתכוון ללכת בתלם. הוא יומרני, העיבודים שלו מורכבים, מתכתבים על סגנונות שונים ומסובכים, המילים שלו לוקחות השראה ממשוררים עבריים עתיקים ופילוסופים מערביים. ובנוסף הוא מוזיקאי בחסד. לא מוזיקאי של מבקרים ולא בהכרח מוזיקאי של מאזינים, אלא כזה שאוהב את המוזיקה שהוא עושה. ועושה טוב. טוב מאוד אפילו.

יותר מהכל מרק מזכיר לי את ימי ויסלר מ"הבילויים", אותה הגישה, אבל הם בכל זאת הצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית. האם מרק ואלבומו השני יעשו השנה את אותו הדבר? כנראה שלא, אבל במידה ואתם חובבי מוזיקה טובה אל תיתנו לעובדה הזו להפריע לכם. בעיקר כי לא נראה שהיא מפריעה לו במיוחד.

יעל בורגר

קשה להמר נגד יעל בורגר, זמרת ויוצרת שכבר חרשה פסטיבלים בחו"ל, ומגיעה עם ייחוס משפחתי שיוצר ציפיות גבוהות. אבל לאחותו של בורגור (אסף בורגר) יש קצב ויכולות משלה. היא הוציאה לאחרונה את השיר "Killing Us", סינגל ראשון מאלבום באנגלית, המיועד לשוק הבינלאומי, בו כתבה והלחינה את כל השירים. עם הפקה של דן פרבר היא חברת במדויק רוק עם אלקטרו ומצליחה היות גם איכותית וגם נגישה, גם עכשווית וגם קורצת לרטרו-אייטיז, עם נגיעה אישית. בורגר נמצאת במגעים מתקדמים עם מספר חברות הפצה מרכזיות בחו"ל ומפיקים אמריקאיים. עם כזה שם משפחה לא יהיה קשה לשווק אותה לשוק הבינלאומי, ומי יודע אולי, עוד יקחו שיר שלה לפרסומת למוצר שהכי מזוהה עם אמריקה (אסף נבו)

Bush Babies

בוקרשט

Faran Ensemble