דפש מוד הניפו את הפארק בהופעה מדהימה

להקת דפש מוד נתנה הערב בפארק הירקון בתל אביב את אחת ההופעות היפהפיות שידעה ישראל. דייב גהאן, מרטין גור וחבריהם ביצעו (כמעט) את כל להיטיהם הגדולים, בהופעת בכורה עולמית רשמית לסיבוב ההופעות החדש "The Delta Machine Tour", בעקבות אלבומם האחרון "Delta Machine".

דפש מוד שילהבו וריגשו כ-40 אלף מעריצים בתצוגה מושלמת, עם רמת ביצוע עליונה לשיריהם ותיקנו את הטעם המעט חמצמץ של ההופעה לפני שלוש שנים, בעזרת אפקטים, תאורה ומסכים מרהיבים וסאונד משובח. דייב גהאן, חיית במה אמיתית, תרנגול בגוף אדם, שר נדיר, רקד כמו משוגע, השתולל, קפץ, התפשט, החליף תלבושות, ירה מבטים מלאי הבעה ושלט בפארק ביד רמה. מרטין גור, מוזיקאי נפלא שהוא גם גיטריסט נהדר, הצטרף אליו בבלדות כמו "Home" שריגשו את עשרות האלפים.

ההופעה של דפש מוד נפתחה בשעה 20:45 בדיוק מול פארק הירקון, המלא ב-40 אלף מעריצים, עם השיר ״welcome to my world". דרך נפלאה לפתוח קיץ ענק של הופעות חיות בישראל. לבמה עלה הרכב שכלל את הסולן דייב גהאן, הקלידן / גיטריסט מרטין גור, הקלידן אנדי פלטשר ואיתם מתופף וקלידן / גיטריסט נוסף.

הסאונד היה מעולה, התאורה היתה בכמות שיכולה להאיר עיר קטנה בישראל, איכות המסכים היתה מקסימלית, סוג של HD מלדים, התפאורה ברקע הבמה צבעונית ומלהטטת, הבמה הענקית עצמה נראתה כמו גן העדן הפרטי שלהם, הקהל נדלק תוך שניה, וגהאן החל להראות את מה שהוא יודע - פרפורמנס ברמה הגבוהה ביותר, שירה מעולה, צעדי ריקוד ייחודיים, חתוליות מהפנטת ונוכחות מנצחת. תוך שנייה הפארק היה שלו, כמי שהוא הרקדן הטוב ביותר מבין הזמרים והזמר הטוב ביותר מבין הרקדנים.

"Angel" השני עוד חימם את האווירה, בסופו גהאן שאג את ה"ערב טוב תל אביב!" המסורתי ונתן את האות לקהל לצאת מכליו. מיד אחר כך, בפתיחה של "Walking in My Shoes" הוא נתן אות נוסף כשהניף את הסטנד של המיקרופון לקול תשואות המעריצים. בשיר הרביעי "Precious" הם מחאו כפיים בקצב מעל הראש, ומסיבה נמשכה עם "black celebration". הקהל השתולל ב"policy of truth", אחד האהובים ביותר שלהם, עם הקצב הממכר והליווי שנדבר לאוזן ולא עוזב. ב"Should Be Higher" גהאן ניסה בפעם האשונה את ה"קאטווק" המגניב שנכנס לעומק איזור ה"גולדן רינג" שלמרגלות הבמה - והתוצאה היתה מלהיבה במיוחד, כשהאלפים מצטרפים אליו בשירה אדירה.

אחרי הלהיט "Barrel of a Gun" הגיע תורו של מרטין גור להראות את כוחו. הקלידן-גיטריסט-זמר האהוב נעמד בקדמת הבמה עם הגיטרה החשמלת שלו (אחת מכמה שהוא מחליף במהלך ההופעה), וביצע את הבלדה "Only When I Lose Myself". גור שר יפה, ויפה עוד יותר בלדה נוספת, עדינה יותר, "When The Body Speaks", בביצוע ראשון מזה 12 שנה - מאז 2001 הוא לא ביצע את השיר בהופעה. נחמד לקבל, גם כשמדובר במופע פארק, קצת הפוגה מהלהיטים הענקיים שמבצע דייב גהאן.

הסולואים של גור מסמנים את אמצע ההופעה. דייב גהאן חוזר גם הוא עם סוג של בלדה - להיט הפלייליסט "Heaven" בביצוע מדויק ומקסים. הקהל שמח לקבל אחריו את "Soothe My Soul", שהחזיר את הפארק לקצב של ההופעה. גהאן הלהיב כשהרים לכולם את הידיים בתחילת ״A Pain That I'm Used To", ביצוע שכלל שתי גיטרות חשמליות. הקצב התגבר עוד יותר עם ״A Question of Time״, ניו וייב על גבול הדיסקו, גהאן משתולל עם המיקרופון בטירוף ואז מעודד את הקהל למחוא כפיים בקצב היסטרי. תותח.

"Secret to the End" תפס את מקומו בסטליסט רגע לפני הלהיטים הגדולים, וההופעה הגיעה לשיאה ב"enjoy the silence" הכובש ובק-טו-בק אחריו ״personal jesus", שהקהל שר וצרח כאיש אחד. "Goodbye" החגיגי סגר יפה את הפרק הרשמי של ההופעה.

בשיר הראשון בהדרן מרטיו גור עולה עם "Home", בלדה שהקהל הישראלי אוהב ומעריך במיוחד, וגם נהנה ממנה מאוד. מיד אחריו גהאן חזר ל"Halo" בגרסת הרמיקס של גולדפראפ, עם ביצוע דרמטי ומרגש. שיא נוסף, ופיצוי על החסך מלפני שלוש שנים, קיבלו המעריצים בביצוע ללהיט הקאלט "just cant get enough", שיר שאין דפש מוד בלעדיו. ה"בומים" שאחריו בישרו על הגעתו של "I Feel You" הדרמטי, והגהאנים שלחו את הקהל לפקקים עם "Never Let Me Down Again".

דפש מוד, במיוחד הלילה, במיוחד בישראל, היא להקת-על במונחים של עולם הרוק הבינלאומי. העוצמה, הברק, הסערה, הרגש, הביצועים, החומרים וכל האריזה - עשו את המופע שלהם לאחד הטובים שידענו בשנים האחרונות, ובכלל אחד הגדולים בהיסטוריית מופעי הרוק שהגיעו ארצה מחו"ל. איזה כיף.

רשימת השירים המלאה:

Welcome to My World, Angel, Walking in My Shoes, Precious, Black Celebration, Policy of Truth, Should Be Higher, Barrel of a Gun,  Only When I Lose Myself , When The Body Speaks, Heaven, Soothe My Soul, A Pain That I'm Used To , A Question of Time, Secret to the End, Enjoy the Silence, Personal Jesus, Goodbye

הדרנים:
Home, Halo, Just Can't Get Enough, I Feel You, Never Let Me Down Again