זוכרים את העונה החמישית של "כוכב נולד"? בעז מעודה, מארינה, שלומי בראל, חן אהרוני, אליסה שפרגה - מצלצל לכם? בין כל השמות האלה, שרובם פעילים עד היום, היה גם נער צעיר בן 18, כחוש וחביב, ששר את "ככלות הקול והתמונה" הרבה לפני רוני דלומי, את "לאונרדו", "צל כבד" ו"הדרכים הידועות", את "עדיף" עם אהרוני ו"מלנכולי" עם שפרגה. קראו לו נדב קדמון. אישית, הימרתי עליו שיגיע לגמר, נשבע לכם. אבל הוא יצא מהתוכנית בשלבים המתקדמים, התגייס לצבא, ומאז לא ממש צף על פני השטח.
כמעט חמש שנים קדימה בזמן. מרץ 2012, תל אביב. נדב קדמון, בן 23, פסנתרן, גר לבד בתל אביב, המוזיקה היא החברה הכי טובה שלו. יש לו להקה, הוא רוקר, שיר הנושא שלו הוא "ילד שלד", אותו כתב על עצמו. הוא מקליט אלבום שלם אנגלית עם ברוך בן-יצחק, גיבור הגיטרה של להקת "רוקפור", שעובד גם עם נינט. בינתיים קדמון מופיע עם חברים טובים (אסף רפפורט בתופים, דן בר יעקב בגיטרה ומחשב), אחת לחודש במועדונים כמו ה"אוזן-בר". מחר, פורים, 7 במרץ, הם שם בנשף מסכות, מבטיחים אוונגרד וקברט, אלקטרו-פופ, רוק, R&B ודאנס. אז מה קרה לנדב קדמון, איך הפך הנער המבטיח מהעונה החמישית ליוצר תל אביבי, רזה ומיוסר, אינטליגנטי אך חסר ביטחון, שמנסה לשרוד את החלום הגדול להצליח כזמר ויוצר.
"זה ראיון ראשון מאז 'כוכב נולד', אני לא יודע להסביר מה עובר עלי"
"זה ראיון ראשון שלי אני חושב מאז 'כוכב נולד'", הוא אומר. "אני קצת לחוץ, בעיקר כי אני עובד על האלבום שלי מספטמבר ויש עיכובים מורטי עצבים. אנחנו כאילו תקועים עם המיקסים מבחינת כסף וקבלת החלטות וזה כמעט בסוף, וזה מלחיץ אותי. אני עובד עם ברוך בן יצחק ואני מתרגש כי מאז 'כוכב נולד' לא דיברתי, אני רוצה שזה יעשה לי תיקון קטן בהרגשה שלי, כי אני לא יודע להסביר מה עובר עלי".
-מה אתה זוכר מכוכב נולד 5?
"הזכרונות כבר קצת מעורפלים, עברתי המון עם עצמי מאז. מצאתי את עצמי אמנותית, אולי כרוקר, אני עושה את המוזיקה שלי. שם נחשפתי כזמר ועכשיו אני רוצה לצאת כיוצר וזה מה שאני עושה כרגע, כי שם זה לא בא לידי ביטוי, אבל זאת היתה חוויה טובה".
-עזבת את הבית?
"התגייסתי מיד אחרי כוכב נולד והייתי שלוש שנים בלהקה צבאית של חיל חינוך, ומאז שנתיים בתל אביב. אני גר לבד, חי מכל מיני עבודות, מדשדש בין חנויות בגדים והופעות. הופעתי הרבה באופן יחסי עם שירים מקוריים באנגלית ועברית. הכרתי את ההרכב שלי בתקופה הזו, החומרים ממש עברו תהליך איתם אחרי שיצרתי אותם, אז אני פחות זז מקום למקום עם הגיטרה, כל דבר אצלי מורכב, אנחנו עובדים חודש על הופעה כדי שתעלה. בהופעות אני גם מנגן בפסנתר ועכשיו נכנס גם לאלקטרוניקה מלפטופים. האמת שמצחיק אותי לחשוב על הכל בדיעבד, כי עבר עלי המון בשנים האלה".
-עשית הרבה סמים?
"לא, דווקא בלי. כי זה לא עושה לי טוב, ולוקח אותי למקומות לא טובים. ניסיתי כמו כל אחד, אתה יודע, אבל אני מעדיף לא לדבר על זה".
-על מה אתה כותב את השירים?
"זה מורכב מאוד. וואו איזו שאלה. כאילו קלישאה להגיד שזה מגיע אלי בלי שאני מתכנן את זה, אבל זה מה שקורה, אני קצת בוחן את הגבולות שלי, מתעסק במיניות שלי, וסתם בענייני העולם".
"מפחיד אותי להיגרר למירוץ החיים של לעבוד בשביל כסף לשכר דירה"
-כתבת על משיכה לגברים?
"התפיסה שלי לגבי העניין הזה היא נונשלנטית לחלוטין. אני לא מתעסק בזה במודע. אין לי ארון לצאת ממנו כבר מזמן. אבל השירים שלי הם פחות על בינו לבינו, או בינו לבינה, זה יותר על העולם הפנימי שלי".
-אתה בודד או בזוגיות?
"אני לא בודד, אבל לא בזוגיות כרגע. היתה לי זוגיות הרבה שנים. הזוגיות שלי היא עם עצמי בכתיבה. אני בוחן את עצמי יותר אל מול העולם".
-ומה אתה מגלה על עצמך?
"שאני בחור בן 23 שיש לו דחף מאוד חזק להביע רגשות וזה לא קל. רגשות כמו פחד, עצב, אהבה. אני מפחד בעיקר לא להצליח לגעת באחרים. חשוב לי שתהיה סיבה לדברים שאני מרגיש. מפחיד אותי להיגרר למירוץ החיים של לעבוד בשביל כסף לשכר דירה. אני באמת נורא רוצה לעשות רק מוזיקה. מפחיד אותי גם שלא יבינו אותי, שלא תהיה סובלנות לאנשים לרצות להבין אותי כאילו".
-המשפחה שלך מבינה אותך?
"כן, הם מדהימים ותומכים בי ומאחוריי. הם מאמינים בי מאוד ומבינים שזה מה שאני אמור לעשות, כלומר מוזיקה. אין לי מקום אחר לשאוב ממנו כוח בשביל החיים. קשה לי להבין שאני צריך לסדר לעצמי חיים נורמליים שיהיו נורמליים ושקועים, שיהיו לי כוחות למוזיקה. אני חייב את זה כדי להצליח להתמודד. אוף, איזה חופר אני. למה אותי שואל אותי על המלנכוליה".
"השיר 'ילד שלד' נכתב עלי, זה משל על החינוך"
-כי אתה רוקר.
"אני גם עושה פופ. גם פופ יכול להיות עמוק. אני מבטא את זה ביצירה שלי ופחות מסביר את הדברים שלי. כי זה הכל קורה ברגע אחד".
-מה השפיע על המוזיקה שלך?
"אחרי כוכב נולד התחלתי לשמוע את אימוג'ן היפ והיא פתחה לי עולם שמאוד התחברתי אליו והבנתי אותו. הבנתי שאני לא הולך להוציא איה סינגל לרדיו כי הייתי בכוכב נולד, הבנתי שאני צריך לחפש בתוכי. בבית שלי גדלתי על דיוויד בואי וקווין ונחשפתי לסופר-טראמפ, פי ג'יי הארווי, אנתוני והג'ונסונס וגם דברים עכשוויים כמו ג'יימס בלייק. אני מרגיש שהמוזיקה הזו השפיעה עלי והתחברה למה שרציתי לעשות מבפנים".
-על מה נכתב "ילד שלד"?
"זה משל על החינוך. בכולנו יש את הילד הזה שכלוא באיזה מקום ואף אחד לא מבין אותו והוא חולם ומדמיין. זה בא משם וזה הפך למין שיר-סיפור קאלטי כזה. לא ישבתי וכתבתי את הסיפור, אבל השיר הוא עלי. אני כאילו מסתכל על עצמי מהצד וצוחק על עצמי קצת. אני נותן משמעויות אחרות לדברים שאני רואה בתוכי ועושה אותם נורא דרמטיים".
"אף אחד לא ראה בכוכב נולד את מה שרציתי שבאמת יראו"
-מה היה הרגע הכי קשה שלך מאז "כוכב נולד"?
"כשהתגייסתי, כשהגעתי לטירונות ופתאום התעוררתי והבנתי מה קרה. זה גרם לי להבין המון דברים על עצמי, זה פיתח אותי. הייתי ילד בן 18. נראה לי שהיה לי קשה גם כשהתחלתי לגבש את עצמי מוזיקלית ולעשות דברים שאני נורא מאמין בהם ואז להסתכל על החשיפה בכוכב נולד. היה לי קשה מאוד להבין שאף אחד לא ראה את הדברים שאני כן רוצה שיראו".
-והרגע הכי יפה?
"ההופעה הראשונה שלי עם ההרכב, שסוף סוף זה כאילו קרה. אני מודע לזה שעוד לא נוצר הקשר שלי עם הקהל, זה תהליך. היו לי משהו כמו 16 הופעות בשנה האחרונה בעיקר בתל אביב, אז אין לי ממש חוויות עם קהל גדול. אנשים זוכרים אותי מכוכב נולד ואומרים 'היי' וזה. אפילו מבקשים ממני שירים מכוכב נולד. או שבהופעות צועקים לי את 'תל אביב' שיר שכתבתי מזמן. כאילו מבקשים ממני לשיר שירים וזה מכניס אותי למקום מתגונן. אני כל הזמן מתפתח עם עצמי ועם מה שאני רוצה לעשות ואז מזניח דברים שעשיתי לפני.
"גם המשפחה שממש תומכת, הדודות החמודות, התחילו לשאול למה אתה לא זה ולמה אתה לא זה. עברתי את התהליך מול הדודות האלה ולא מול קהל. הן נחשפו לשירים שהיום אין מצב שאשיר אותם. חשוב לי שיבינו הכל, אז לא יצא עד עכשיו שום דבר. כי החוויה היא לעשות את מה שאני מאמין בו".