הרבה מאוד אמנים צעירים ניסו לפרוץ בשנים האחרונות לקריירה מצליחה, אבל דומה שלמעטים יש את נתוני הפתיחה של אביהו שבת, שכבר הוציא שני אלבומים מצליחים ובקרוב יוציא את השלישי. לצד הכישרון המוזיקלי, יכולת השירה, המראה החיצוני הנאה ומעלה והייחוס המשפחתי המלכותי (הבן של שלומי, האחיין של לאה, האח של מנור), יש לשבת נחישות להגשים את החלומות שלו.
הנחישות הזאת באה לידי ביטוי, לדבריו, באי.פי החדש שיוציא בקרוב שנקרא "דרך". "רציתי לערב את הרוק במוזיקה שלי", הוא אומר. "זה משהו שאני אוהב. אני אמן ורוצה להתנסות בדברים חדשים. עשיתי שני אלבומי פופ אתניים עם השפעה טורקית ורציתי בשלישי לראות עוד כיוון. רציתי לצאת מהאתניות ולעשות רוק ולראות מה קורה. הבאתי את כל הרוק שלי לשם. בכל ארבעת הסינגלים שהוצאתי עד עכשיו יש סוג של רוק עם נגיעות אתניות".
האלבום כולל את ארבעת הסינגלים האחרונים של שבת, "מבין אחרות", "עוד שנייה", "דרך", ו"עכשיו את יודעת", שהושמעו יפה ברדיו, ואת הסינגל החדש "אף אחד לא רואה", חידוש של שבת לשיר של סער בדישי משנת 2004, שהוא הרוקיסטי ביותר מבין החמישה. "השיר הזה התחיל מאהבה אליו", אומר שבת. "הרבה זמן אני אוהב את הביצוע המקורי, הטקסט והלחן. הטקסט קשה, אבל חודר לנקודות העצובות של הלב. כל מי ששאלתי אותו על סער בדישי הכיר את השם אבל לא קישר אותו לשיר. מכירים את השיר, אז נראה לי להיט . לא לקחתי משהו מהמעמקים אלא משהו שהיה די מוכר".
-בסינגל הראשון דובר על כוונה לעשות אלבום בשם "ביוגרפיה".
"זו היתה טעות בקומוניקט. אני צעיר מדי לאלבום כזה, אולי אבא שלי יכול".
-הרדיו פרגן לחלק מהסינגלים.
"הוא פרגן כמה שהיה צריך. אני לא בא בטענות לאף אחד. מי שאהב השמיע ומי שלא לא. כל אחד מסתכל על שיר כשיר, לא על מה שהיה לפני או אחרי".
-קצת נעלמת מהתקשורת בחצי השנה האחרונה.
"נכון, זמר לא צריך להיות הרבה בתקשורת. צריך להוציא שירים ואז לקטוף פירות ולהופיע. היום בישראל לצערי אתה חייב או להיט ששורף את הרדיו או להיות בתוכנית ריאליטי ואז אתה מקבל פוקוס. אחרי 'חי בלה לה לנד' הלכתי ל'רוקדים עם כוכבים' ומאז לא עשיתי כמעט טלוויזיה. לא הייתי על המסכים, אז אולי ההרגשה שנעלמתי, אבל לגמרי לא נעלמתי. השקט מבשל דברים טובים".
-בדיעבד, הסיפור עם ג'ולייטה והדואט הזיק או הפריע?
"זה לא עזר לי. אני לא מצטער על שום דבר. הייתי בוחר לדואט איתה שיר אחר וטיימינג אחר. הקריירה שלי בנויה טוב בבסיס, אז גם אם אני עושה טעות בדרך לא על זה תקום הקריירה או תיפול".
-וזה שלא הסכמת לצאת איתה?
"גם לא. אני עם האהבה שלי כבר שנתיים. שמה מיכל. אנחנו גרים יחד יותר משנה בגבעתיים והמצב יותר מטוב. יש לנו כלב בן שנה וחצי שלקחנו ביחד. שמו טאז, כי הוא טאזמאני והוא הדבר הכי טוב שקרה לנו בחיים. מיכל היא סטודנטית לתואר שני ומנהלת סטודיו לריקוד, אבל היא לא רקדנית. אמן כמוני מתמלא מהדברים האלה, זה טוב".
-היא לא פוחדת ממעריצות?
"לא, כי היא יודעת שהבחירה שלי היא להיות איתה, וההפך. אם לא הייתי מסופק וכל השיט מסביב היה מעניין אז לא הייתי איתה. אבל מיציתי, התבגרתי, עשיתי. הגעתי לזמן טוב למצוא מישהי אמיתית לחיים".
-היתה כתבה בעיתון שבה נכתב שהיית עם אלף בחורות או משהו כזה.
"אם יש משהו שהייתי מוחק מהקריירה שלי זה את הכתבה ההיא. לקחו סינק אחד שלי ועשו ממנו כתבה".
-אתם מדברים כבר על חתונה?
"כשאני אדע שהכל בסדר ויש לי מספיק כסף בבנק למשפחה וילדים אני אתחיל לחשוב בכיוון. אני לא נעזר באבא או בירושות. בשביל משפחה צריך הרבה כסף ובשביל זה עובדים. צריך לבסס את עצמנו לפני שחושבים על חתונה. אם אני אתחתן זה רק בשביל להביא ילדים. אני בן 27 עוד מעט, אז יש עוד זמן, לא הרבה אבל יש עוד זמן".
-מה שלא עובר בינתיים זה היופי החיצוני שלך. היום הוא עוזר פחות?
"תודה על המחמאה וזו נקודה חשובה. אני שמח ששאלת את זה. המראה שלי אולי עזר לי מאוד בהתחלה ואולי עכשיו יכול להיות שהוא לא עוזר. אני לא נראה דוגמן, אין לי שרירי בטן, אני לא מתאמן ולא יכול להצטלם בים. הייתי רוצה שיתייחסו רק למוזיקה שלי ולא למראה. אני לא מדגמן, לא נולדתי בשביל זה. אומרים 'חתיך, אז מה הוא גם יודע לשיר?'. לאנשים יש את זה בראש, לא יעזור כלום. זה עלול אולי טיפה להפריע, אבל אם אתה עושה משהו טוב, בסוף זה יעבוד ואבא שלי הוכיח לי את זה. וחוץ מזה בסוף אני אהיה מכוער ואגדל כרס, אז אולי זה ישתנה".
-אתה מוציא עכשיו אי.פי. איך אתה רואה את הקריירה שלך מתקדמת?
"אני מופיע באירועים פרטיים, בר מצוות ובת מצוות בעיקר. בחתונות פחות, כי אני לא כל כך עושה שמח. אני שר לרוב שיר חופה, סלואו, עושה להם חימומים כמו שצריך. אני מופיע הרבה לועדי עובדים וכל השאר מועדונים. אני מופיע איפה שיש במה. בחצי השנה האחרונה היו לי בערך 8-10 הופעות בחודש בממוצע. זה תקופות, כמו אצל כל אמן. יש הופעות שמבקשים אותי יחד עם אבא שלי. שאני אחמם אותו או שהוא יארח אותי. אנחנו אוהבים את זה, מפרגן לשנינו".
-הצל של אבא נהיה רק יותר גדול. הוא יותר ויותר מצליח.
"אני לא רואה בזה צל. שרק ימשיך ככה עד סוף ימי חייו. כיף לראות שהוא מצליח בגדול. הוא עבד קשה כדי להגיע למימדים האלה ולאמנות שהוא עושה. אני מעריץ אותו וסוגד לו. מבחינת ההשפעה של זה עלי - כל עוד הוא בעניינים אני שמח. אני מפריד את עצמי מאבא שלי, אחותי ודודה שלי. אני בעד ההצלחה של כל אחד מהם. באלבום הבא אשתף איתו פעולה, זה מתחיל אוטוטו".
-מתי נראה את כולכם יחד?
"לא יודע. צריך להעלות את הרעיון. זה מתבשל לכולם בראש בארוחת שבת, אבל אף אחד לא אומר את זה. תמיד זה בא מצד שלישי. כשהזמן יגיע כולנו נהנה מזה. זה משהו שאני מחכה לו".
-אתם כמעט משפחת בנאי החדשה.
"זו מחמאה גדולה. זה לא שאנחנו שולטים במה שאנחנו אוהבים, יודעים ורוצים. אף אחד לא יוותר על המוזיקה כי האחרים מוציאים שירים. קשה לוותר על האהבה הזאת ובטוח שיש מקום לכולם. כל עוד לכולם יש לחם ומים מהמוזיקה זה שווה".
-השנה נפרדת מסבא שלך שהכירו בזכות הסיפורים של אבא שלך בהופעות.
"סבא שלי היה אחד הדברים החשובים לי בחיים. ביקורי שישי אצלו זה הדבר היחידי שנתן הרגשה של סוף שבוע כשאתה בא לאכול בורקסים ואבטיח ואז הלחצים ירדו. היינו חברים והוא היה מספר לי המון ומראה לי תוצאות של בדיקות רפואיות וחשבונות. זה ממש קשה לאבד מישהו שמאוד קרוב אליך. סבא זה כביכול יותר קל מאבא, אבל הוא היה ממש קרוב אלי, היה לי קשה מאוד".
-השיר "אבא" קיבל עוד משמעות.
"זה שיר מאוד חשוב במשפחה שלנו. כל אחד שישיר אותו זה נשמע כאילו הוא כתב את זה על אבא שלו. כשאבא שלי חזר להופיע בסוף האבל הוא ביקש ממנור לשיר איתו. עדיין קשה לו להשלים עם העובדה הזאת".
-איך אתה רואה את השנה הקרובה?
"אחד הדברים שחשוב היה לי מאוד להגשים זה להוציא אי.פי. של רוק והנה הגשמתי. עכשיו אני יכול להגיד שאין לי מטרה להגיע לקיסריה ולכבוש את המדינה ולהופיע כל לילה, אלא לעשות מוזיקה כמו שאני אוהב ולשרוד. להופיע כמה הופעות שיש לי עכשיו ולשרוד. אני רוצה להתחדש כל הזמן".
-אתה מפחד להגיד שאתה רוצה לכבוש את כל המדינה?
"אני לא מספיק משופשף כדי לחלום על זה. זה עוד רחוק. דודו אהרון, משה פרץ ועומר אדם, למשל, הם אמנים שפרצו די מהר ויש בזה המון מזל וגורל וטיימינג. הם מוכשרים ברמה, שיודעים לחדש את עצמם והמוזיקה שלהם שונה משלי. אני חושב שהמוזיקה שלי היא עדיין לא המיינסטרים של המדינה. אני ריאלי, לא חי בסרט. אני לא אמלא מופעי רוק בפארק הירקון. העם שלנו צורך מזרחית. הפופ הטורקי שלי זה לא הים תיכונית והמזרחית שהולכת היום. אני התקרבתי לשם בדואט עם ג'ולייטה, שהכי לא התאים לי בעולם. אחרי האלבום הזה, באלבום הבא, אני אחזור לפופ הטורקי. האי.פי. זה הגשמת חלום וסימנתי וי. האלבום הבא ייפתח בשיר שממנו אדע לאן אני צריך להמשיך".