טל שגב, שהוציא עד כה ארבעה אלבומים עם כמה להיטים בפחות מ 8 שנים, מוציא היום את "כמו משוגעים", שיר חדש מתוך אלבום חמישי, שהבית האחרון בו מדבר על החייל החטוף גלעד שליט ועל המלחמה בעזה" "לא מבין איך מדינה שלמה סופגת ויש חייל רחוק / אני יושב עם מדינה בלי שקט ומחכה לילד של המלחמות / כולם רוצים לראות אותך חוזר הביתה בזרועות פתוחות".
"לפני שנה ומשהו נפגשתי עם שלוש משפחות החטופים, הייתי בקשר רציף עם קרנית גולדווסר, ביקרתי בבית של אביבה ונעם שליט ודיברנו", מסביר שגב. "השיר נולד לפני חצי שנה כשהכל מהדהד בראש. הבית האחרון שדי מדבר על גלעד יצא לי בפרץ יצירתי מבלי לחשוב. ככה יצא. אני שר שכשאוהבים מתנהגים כמו משוגעים, אי אפשר לשפוט וזה לא תמיד נראה נורמלי. עד לפני עשרה ימים המילים היו: 'לא מבין איך מדינה שלמה שותקת כשיש חייל רחוק'. כשנכנסו קרקעית מילים שיניתי אותן ל'איך מדינה שלמה סופגת' ואחר כך 'מדינה שלמה בלי שקט'".
-אתה בעד המלחמה?
"בעיקרון מלחמות זה לא דבר טוב. אני לא מבין בזה, אבל נראה לי שמשהו היה חייב להיעשות, כי 7-8 שנים אנשים יושבים וחוטפים טילים. בסוף היה צריך באיזושהי דרך לפעול ומה שבוחרים בסוף עושים. הלוואי שהיה אפשר לפתור הכל במילים".
-גלעד שליט חייב לחזור הביתה במלחמה הזו?
"יש הרבה רגישויות בעניין ואני לא יודע מה הכיוון ומה לא, אבל צריך לעשות הכל כדי להחזיר הביתה את הילד הזה, שנראה בתמונות תמים וחמוד ולך תדע איך הוא חוזר. קטונתי. התפקיד שלי זה להגיע לאנשים דרך שירים, לרגש ולשמח אותם".
בניגוד לאלבומו הקודם, שקצת הלך לאיבוד, הפעם שגב חתום בחברת "הד-ארצי" ואצל אבי גואטה, המנהל של שרית חדד, אותו הכיר בעבודה על שני אלבומים של הכוכבת, האלבום הקודם וזה הנוכחי, שנמצא כרגע בעיצומן של ההקלטות. כמפיק מוזיקלי פועל שגב יחד יעקב למאי בצמד "דו-סול", שכאמור מפיק את חדד. "אני חתום אצל אבי גואטה והתקליט הזה מתחיל מאפס יחד איתו", אומר שגב. "זה דף נקי. נקרא לזה שקט, ביטחון וכיף, שיתוף פעולה והבנה, מקווה שלתמיד. במהלך העבודה על הדיסק הקודם של שרית השמעתי לאבי שירים והוא אהב אותם וחשב שיכול לעזור לי ולקדם אותי. מה שלא יהיה אנחנו ביחד".
-אתה עובד עם יעקב למאי על עוד אלבום של שרית?
-"כן, אנחנו כרגע מה שנקרא 'בעיצומו של'. אנחנו צמד 'דו-סול', שתי נשמות. באולפן של יעקב פתחנו חדר שלי, פצפון, חצי מטר על מטר, ואת התקליט שלי עשיתי בו. הקלטתי אותו לבד. סינגולדה בא יום אחד ניגן גיטרות. פיטר רוט בא יום אחד ניגן בס. גלעד שמואלי ניגן תופים. ערן וייץ עזר קצת. לא הפקת ענק עם הרבה חיפושים, אלא מילים שיוצאות מהבטן ומה שיהיה יהיה".
-האלבום הקודם יצא בשקט יחסי. הפעם זה יהיה שונה?
"אתה צודק. זה היה תקליט שהיה במעברים כל הזמן. לא היתה עליו בעלות אחת והאשמה היא שלי שלא מיקדתי למקום אחד. אבל למדתי מזה ועכשיו זה אצל אבי גואטה ו'הד ארצי' ועד הסוף".
-נחזור לראות אותך מופיע מול קהל במועדונים כמו בשני האלבומים הראשונים?
"אני כל כך רוצה שזה מה שיהיה. מקווה ששוב אגיע לשם".
-חמישה אלבומים בשמונה שנים זה הספק אדיר.
"כן, נכון וכבר אני מקליט שיר חדש שבא לי פתאום אתמול. באה לי הרגשה שהכל בחיים קדוש, גם הדברים הכי קטנים של היום-יום ושלהכל צריך להתייחס באהבה. ההספק בא מהמקום שאני נמצא, שאני לא מחויב לקהל שמחכה. יש כאלה שאוהבים לשמוע שירים שלי ואני מקווה ששוב אצליח לעניין הרבה אנשים".