שירים רבים נכתבו וסיפורים רבים סופרו על העיר ירושלים, נופיה, יופיה וייחודה. 62 מהשירים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי, מרוכזים כעת באוסף חדש שמוציאה חברת "NMC-יונייטד". בתוך האוסף בולטים שיריהם של בני משפחת בנאי - יוסי בנאי ז"ל ומאיר ואהוד בנאי יבדל"א. השלושה, דור רביעי וחמישי בירושלים, בניו של "שבט" בנאי, המשפחה המזוהה ביותר עם העיר ירושלים, על סמטאותיה וניחוחותיה, יצרו כמה שירים נפלאים המתארים אותה בעיניהם.
ראשון הוא יוסי בנאי, שגדל בבית אביו הירקן מאיר אליהו בנאי, אשר ירש את חנות הירקות ברחוב האגס 1 בשוק מחנה יהודה בירושלים מהסב אשר הקים אותה, אליהו יעקב בנאי, שאביו רחמים בנאי עלה ארצה משיראז שבפרס ב-1889.
בשיר "אני וסימון ומואיז הקטן" חוזר יוסי בנאי בגעגועים אל זכרונות ילדותו בבית שבשוק, בחנות הירקות ובחוויות המשחקים עם חבריו. בשיר "עזורה" הוא מתאר את הההוויי המיוחד בשוק מחנה יהודה.
שני הוא מאיר בנאי, הקרוי על שם הסב מאיר, שבשני שירים עוצמתיים "שער הרחמים" ו"ירושלים" מתאר את חוויותיו החזקות כנער מתבגר וכאיש בוגר בטיוליו בעיר ממנה צמחה משפחתו.
ירושלים של מאיר בנאי היא לאו דווקא זכרונות נוסטלגיים נעימים אלא תיאור של מצב אישי מורכב ביחסים של אדם עם עצמו, עם אמונתו ועם העיר בה הוא משוטט.
שלישי הוא אהוד בנאי שסוגר את המעגל וחוזר אל הבית וחנות הירקות המשפחתיים ב"רחוב האגס 1", מתאר את התיישנות המקום, את הפרידה מהדור שהולך והמסך המסורת המשפחתית בדור החדש.
בנאי חוגר גם אל שוק של מחנה יהודה ב"הכנאפה המתוקה". האנשים, המראות, הטעמים והריחות של המקום מהלכים עליו קסם, ובכל זאת הוא אומר "עוד עשרים שנה לא יראו אותי בעיר"
עוד באוסף
אוסף שירי ירושלים שנקרא "לכל אחד ירושלים" כולל גם שירים של יהורם גאון ("הנני כאן", "מעל פסגת הר הצופים"), שולי נתן ("ירושלים של זהב"), רבקה זוהר ("על כפיו יביא").
וכן את השירים שבחי ירושלים, ציון תמתי, ציון הלא תשאלי, ירושלים שלי, זאת ירושלים, לך ירושלים, אור וירושלים, הכותל, גבעת התחמושת, שומר החומות, בביצועם של שושנה דמארי, מאיר אריאל, גליקריה, הגבעטרון, אילנית, , שלישיית גשר הירקון, הפרברים, יפה ירקוני, רוחמה רז, רותי נבון ועוד.