אין תמונה
"סרטים ומשחקי מחשב, שהם מקורות השפעה שלנו". קניבל קורפס

כאשר בלאק סאבאת' המציאו הם המטאל בשנות ה 70', הם אמרו שביססו את המוזיקה האפלה שלהם על סרטי אימה, ומכאן הכל היסטוריה. להקת "קניבל קורפס" (cannibal corpse) שתגיע להופעה בבארבי בתל אביב בחמישי 8 ביולי עם האלבום "Evisceration Plague", שיצא לפני כשנה, לקחה את הרעיון והוסיפה למוזיקה האפלה והזועמת טקסטים ברוטאליים וזוועתיים ממש. עטיפות האלבומים שלהם הן מהזוועתיות והמפחידות שיש בעולם המוזיקה.

"אנחנו פשוט מנסים ליצור דברים שהם קצת שונים מהמקובל", מספר הבסיסט אלכס וובסטר, ממייסדי הלהקה, "אבל זה לא שחסר במציאות שלנו אלימות, גועל, ואומנויות אימה אחרות כמו סרטים ומשחקי מחשב, שהם למעשה מקורות השפעה שלנו, ומתוכם אנחנו מקבלים רעיונות מגעילים לטקסטים שלנו, ולפעמים הם ממש מגעילים". וובסטר, נשוי פלוס כלב, הוא האחרון שנשאר משלושת מייסדי הלהקה, שהוקמה ב- 1988. הוא נחשב לאחד מנגני הבאס הטובים בעולם המטאל (ויש האומרים בעולם בכלל), בעל טכניקה מהירה ועבודת אצבעות מתוחכמת.

"קניבל קורפס" במיי ספייס; "קניבל קורפס" ביו טיוב

אין תמונה
הפכו את הגועל למקצוע. קניבל קורפס, עטיפת האלבום האחרון

בעקבות טקסטים האלימים של "קניבל קורפס" זכתה הלהקה לא פעם לביקורות על האלימות והזוועה בשיריהם ובעטיפות האלבומים, מה שגרם לסיטואציות לא שגרתיות. באוסטרליה, ניו זילנד ודרום קוריאה, למשל, היה אסור עד לאחרונה למכור את הדיסקים שלהם בחנויות בגלל האלימות הגראפית, אבל לא הייתה שום בעיה עם הופעות של הלהקה במדינות הללו.

"אבל הכי מוזר זה שבגרמניה אנחנו לא יכולים לנגן ולהופיע עם שלושת האלבומים הראשונים שלנו", מספר וובסטר. "בהופעות בגרמניה אסור לנו לנגן שום שיר מהאלבומים הללו, אחרת יכולים לעצור אותנו. יש להם איזה חוק נגד אלימות במדיה, אז בגלל התיאורים הגרפים בשירים שלנו, אסור לנו לבצע אותם. המצחיק הוא שעם שאר האלבומים שלנו אין להם שום בעיה, וזה לא שהם יותר עדינים והטקסטים הם גרועים ובוטים באותה המידה. אבל לאחרונה הבעיה כנראה מסתדרת. אני מניח שגם במדינות דתיות כמו איראן לא יתנו לנו להופיע".

"יש לנו מעריצים באיראן, אבל לא ביקשו מאיתנו לבטל בישראל"

-יש לכם מעריצים באיראן?
"בטח, קיבלנו מספר מכתבי מעריצים מאיראן ויש להם שם סצנה של דת' מטאל. אני מכיר גם איראנים שגרים כאן בלוס אנג'לס, שסיפרו לנו שיש שם סצנת מטאל גדולה, אבל אני לא חושב שיתנו לנו להופיע שם, אבל אולי נופיע בפסטיבל באבו דאבי והאיראנים יבואו להופעה שלנו".

-ביקשו מכם לא להופיע בישראל? אתם מתכוונים לבטל את ההופעה אצלנו?
"ברור שאנחנו לא מבטלים, אנחנו באים כרגיל. לא קיבלנו שום מייל או בקשה לבטל את ההופעה בישראל. יכול להיות שמישהו ביקש מחברת הבוקינג שלנו, אבל אנחנו לא קיבלנו מיילים כאלה. אנחנו בהחלט לא מתכוונים לבטל, ואנחנו בהחלט מתכוונים לבא ולהופיע בישראל".

"מרגש לנגן עם 'סלייר' ו'איירון מיידן', אנחנו עדיין לא בליגה שלהם"

כאשר מדברים עם וובסטר על להקות לצידן ניגנה "קניבל קורפס" על הבמה בפסטיבלים הגדולים בעולם, הוא מתחיל להתרגש כמו ילד. "זו הרגשה שקשה לתאר. סלייר ואיירון מיידן, הם היו ענקים עוד לפני שאני התחלתי לנגן באס, אז בטח שאני מופתע שאנחנו מופיעים איתם על אותה במה בפסטיבלים. זה מחזיר אותי אחורה לתקופה שהייתי בן 14-15, שמתלהב מלהקות גדולות, ועכשיו שאנחנו מנגנים לצידם בפסטיבלים ונפגשים איתם מאחורי הבמה, זה להופיע עם הגיבורים שלי. אנחנו לא באותה ליגה שלהם, אבל אנחנו כנראה מספיק טובים בשביל לנגן איתם בפסטיבלים, מדובר בלהקות שהן אגדות ואנחנו עוד לא אגדה".

אין תמונה
בגרמניה הם מוגבלים, ורק לאחרונה הם אושרו באוסטרליה, ניו זילנד ודרום קוריאה. קניבל קורפס

למרות האלימות והגועל בשירים של "קניבל קורפס" מתברר שחברי הלהקה הם בסך הכל ילדים טובים שיודעים לעשות הפרדה נבונה ומשכילה בין המציאות לסרטי אימה וסיפורי האימה המוצגים בשירים. "אני, למשל, לעולם לא ראיתי ממש גוויה של בן אדם שנהרג מסיבות של אלימות", מודה וובסטר.

"הפעם היחידה שראיתי מישהו מת הייתה בווגאס, ממנת יתר"

"למעשה הפעם היחידה שראיתי מישהו מת הייתה בווגאס כאשר יצאנו מהופעה והיה שם איזה בחור ששכב על הרצפה וכנראה שהוא היה מת ממנת יתר של סמים, אז קראנו למשטרה. האמת שאני גם לא רוצה לראות דברים כאלה אלימים ומגעילים במציאות, מספיק לי לראות את הדברים האלה בסרטים בדיוניים. אני לגמרי עושה הפרדה בין מציאות לסרטי אימה, למרות שגם סרטי אימה קצת מפחידים אני יודע שמדובר רק בסרט, וזה לא משהו שאני רוצה לראות במציאות".

ההפרדה בין דמיון למציאות היא כל כך מוחשית עד שלמעשה אין כמעט שום קשר בין המציאות לשירי הלהקה. "רוב השירים שלנו הם דמיוניים. גם השירים על הרוצח הסדרתי, לא מבוססים על רוצח מסוים, אבל הם בהחלט חומרים שיכולים לקרות במציאות. יש גם את השירים המוקדמים שלנו שכתב כריס בארנס (הסולן הראשון), שאני לא ממש יודע מה הוא המציא ומה הוא לקח מהמציאות, אבל ברור שכל מה שקשור לעל-טבעי זה פרי דמיונו. אני נורא אוהב להתעסק בעל-טבעי, אבל אני ממש לא מאמין בזה. כל הסיפורים על רוחות או רוח רע, זה הכל מומצא ובדיוני".